בימים האחרונים סוערת העיר אלעד בעקבות מלחמת הסמינרים והחשש לאפלייה הן גזענית והן של בנות להורים עובדים הקיימת בעניין קבלת תלמידות אל מוסדות הלימוד. הבוקר (רביעי) הסוגיה מגיעה אל הכרעת בית המשפט שצפוי לפסוק בעניין הרגיש.
אולם מתברר כי בעוד בציבור מצטיירת המלחמה הגדולה כמאבק אשכנזים-ספרדים וכעוד רצון לאפלייה גזענית הרי שמאחורי הקלעים הסוגיה מורכבת עוד יותר.
מעט לאחר שראש עיריית אלעד ישראל פרוש נבחר לתפקידו תוך קונצנזוס ב'יהדות התורה', החל כעס מסוים כלפיו בקרב מי שראו בו שותף לדרך, קרי, העסקנים הבכירים בתנועת 'דגל התורה' הארצית והמקומית.
הללו סברו ויש שיאמרו אף בצדק כי פרוש "חייב להם את תפקידו" שכן הם אלו שהגישו לו את ראשות העיר על מגש של כסף ועל כן ציפו ממנו להכיר להם טובה. מנגד, בסביבתו של פרוש ביקשו להשתחרר מהאחיזה המלפפת של אותם גורמים שחשבו ככל הנראה שהם שולטים בפועל על הנעשה בעיר.
בעבר היתה השליטה בתחום האחריות על גני הילדים בעיר אלעד אצל אותה "חבורה" שזכתה לכוח פוליטי וכלכלי רב, הצעד הראשון במאבק היתה החלטתו של פרוש הצעיר לשבור את המונופול ולהעניק גיבוי לרשת מתחרה שהחלה לפרוח ולשגשג.
הגורמים ב'דגל התורה' ראו זאת בעין צרה וביקשו להשיב את השליטה לעצמם. מאז העסק רק הלך והסתבך עוד יותר כשהשיא הגיע למאבק הסמינרים.
בעוד סמינר 'לדעת חכמה' מזוהה עם אותם גורמים בכירים ב'דגל התורה' ואף מקבל את תמיכתם הרשמית של גדולי ישראל הרי שעסקנים מקומיים בעיקר בקרב קהילת סלבודקה, לה יש מעמד ואחיזה בעיר אלעד, פעלו לפתוח סמינר חדש זאת בגיבוי ראש הישיבה הגאון רבי משה הלל הירש ובהסכמת גדולי הדור.
הקרב בין הסמינרים, מי מביניהם טוב יותר, הביא במישרין ובעקיפין גם לתופעות האפליה שכן כל אחד מהמוסדות סירב להיות זה שמקבל בנות ממוצא מזרחי או בנות להורים עובדים זאת בכדי לשמר את עליונותו.
המאבק בין הסמינרים התרחב לגזרות נוספות כאשר כל אחד מהם ביקש להוכיח את עליונותו ולקבע את היותו הסמינר המוביל.
פרוש נקלע למאבק כוחות ליטאי כשבמקביל העובדה ששרר ממילא "דם רע" בינו לבין אותם עסקני 'דגל' המהווים את שדרת השליטה בסמינר 'לדעת חכמה' (כמו גם ברשתות גני ילדים ותלמודי תורה בעיר) לא הוסיפה לנסיונות הפיוס.
במקביל ועל רקע המאבק הפנימי השתרבב לתמונה גם העניין של האפליה העדתית והעתירות למשרד החינוך ובית המשפט מה ש"סיבך" את העסק עוד יותר.
אמש עלתה המלחמה מדרגה כאשר התגלה ויכוח נוקב בין ראש העיר לבין הנהלת התלמוד תורה בשטח המריבה (שבמקרה או לא קשורה גם להנהלת סמינר 'לדעת חכמה') לגבי הקראוונים בעקבותיו החליט פרוש "לחלק" את המבנים היבילים למוסדות אחרים מה שגרם לפיצוץ בינו לבין חבר מועצת העיר מטעם 'דגל התורה' אבי שטרן הנחשב לאיש של אותה "קבוצת כח" ב'דגל התורה'.
שטרן כעס שפוגעים כביכול במה ששייך לליטאים וביקש מכוח תפקידו להוציא צוי מניעה ומנגד פרוש זעם על חוצפתו של חבר המועצה לפעול נגד ראש העיר תוך פגיעה בסמכותו.
בעירייה אף היו שרמזו כי שטרן ואנשי 'דגל' המזוהים עמו עלולים לפגוע בישיבת הדגל הליטאית בעיר, "תורה בתפארתה", בנשיאות מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן, שכן הקראוונים בסופו של דבר לטענתם היו אמורים לפתור (באופן עקיף) בעיית מקום לתלמידי הישיבה.
"כיצד ייתכן שאנשי דגל שחלקם אך נחשבים למזוהים עם בית מרן ראש הישיבה יפעלו נגד הישיבה שבנשיאותו?", תהו בעירייה בקול.
כך או כך המאבק האישי בין פרוש לשטרן מאיים לצאת מגבולות אלעד ולהפוך לעוד אבן נגף במארג היחסים הפנימיים המעורערים ממילא במפלגה החרדית אשכנזית 'יהדות התורה' כאשר הפעם הדגש הוא על 'שלומי אמונים' מול 'דגל התורה' מה שעלול אולי אף להשליך על מימושו של החוק הנורבגי בכנסת והתפטרותו של האב, סגן השר מאיר פרוש לטובת יעקב אשר.