אאא

שלום לך יהודי יקר, מה שלומך? אפשר רגע שיחה בארבע עיניים?

תגיד, מתי לאחרונה הרגשת שאתה אוצר, שאתה יהודי יקר ואהוב וחביב ונחמד? מתי לאחרונה הרגשת שאתה חשוב, שאתה כמו בן יחיד של מלך גדול ואוהב שמסתכל עליך עשרים וארבע שעות ביממה בהתפעלות עמוקה מכל תנועה שלך ורק מחכה לשמוע מה בפיך? מתי הרגשת שיש בך מלא כוחות ורצונות ותקווה ואמון וצמיחה והתחדשות, ושאתה מוקף בכל העזרה שאתה זקוק לה כדי להגשים את כל החלומות?

אתה מכיר בכלל את ההרגשה הזאת, שאתה משמעותי וענק, שכל העולם נברא בשבילך ושכל דבר שעובר עליך הוא יקר לאין שיעור? אתה מתגעגע לאהבה הזאת? אתה מתגעגע להרגיש אותך חי, ורוצה, ודלוק? היית רוצה לשוב אל האוצרות האלה שהלכו לך לאיבוד?

פרשת השבוע מדברת על העניין של השבת אבדה: "לֹא תִרְאֶה אֶת שׁוֹר אָחִיךָ אוֹ אֶת שֵׂיוֹ נִדָּחִים וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם לְאָחִיךָ: וְאִם לֹא קָרוֹב אָחִיךָ אֵלֶיךָ וְלֹא יְדַעְתּוֹ וַאֲסַפְתּוֹ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ וְהָיָה עִמְּךָ עַד דְּרשׁ אָחִיךָ אֹתוֹ וַהֲשֵׁבֹתוֹ לוֹ.." (דברים, כ"ב, א-ב).

יש בתורה מצווה כזאת שנקראת 'השבת אבדה' -יהודי המוצא אבדת ישראל, בין שבעל האבדה קרוב או רחוק ובין שאינו מכירו, מחויב לטפל באבדה ולהחזירה לבעליה.

רבי נחמן, בליקוטי מוהר"ן, ורבי נתן בהלכות אבדה ומציאה, מתייחסים לפסוקים האלה כשהם מדברים על אבדות שהן לא שור ולא שה, אלא על מצוות השבת אבדה מהסוג הכי עמוק בעולם.

"כִּי קֹדֶם שֶׁיּוֹצֵא הָאָדָם לַאֲוִיר הָעוֹלָם", אומר רבי נחמן בליקוטי מוהר"ן, תורה קפ"ח, "מְלַמְּדִין וּמַרְאִין לוֹ כָּל מַה שֶּׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת וְלַעֲבֹד וּלְהַשִֹּיג בְּזֶה הָעוֹלָם. וְכֵיוָן שֶׁיָּצָא לַאֲוִיר הָעוֹלָם מִיָּד נִשְׁכַּח מֵאִתּוֹ.. וְהַשִּׁכְחָה הִיא בְּחִינַת אֲבֵדָה, כְּמוֹ שֶׁקָּרְאוּ רז"ל אֶת הַשּׁוֹכֵחַ 'אוֹבֵד'.. וְצָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבַקֵּשׁ אֲבֵדָתוֹ."

כל יהודי הוא אוצר. נולדנו כמו בורסת יהלומים מהלכת. אבל מאוד מהר אנחנו מוצאים את עצמנו דלפונים על הקרשים – במקרה הטוב, וקבצנים מתחת לקרשים במקרה הפחות טוב.

איפה כל היהלומים?

הלכו לאיבוד.

ומה אנחנו עושים בנידון?

למען האמת, כלום.

תדמיינו שאבד לכם מיליון דולר. מצליחים לדמיין כזה דבר? מעטפה חומה כזאת ותפוחה במזומנים לרוב שמסכמת את כל רכושכם עלי-אדמות. עוד לא הספקתם להגשים איתה חלומות והיא הלכה לאיבוד, אולי נזרקה בטעות עם הזבל או שמא נגנבה על ידי איזשהו ברנש מחוצף וחסר-לב.

תגידו, מה אתם עושים?

או שקודם כל תגידו, מה אתם לא עושים?

אתם לא הולכים למסעדה החדשה שנפתחה לכם ליד הבית, אתם לא הולכים לישון ולא לשמוע מוזיקה ולא לראות סרט ולא לקנות שתיים במחיר של אחד-וחצי בהזדמנות שלא תחזור.. אתם מזניקים את כל המדינה לעזרתכם, כולל שר התחבורה ושר התעבורה ומצדכם גם ראש הממשלה. אבד לכם מיליון דולר!! זה לא צחוק!! זה המון כסף! ואין לכם אחר!! אתם לא יכולים לוותר על האוצר הזה! הצילו!!! מיליון דולר!!!

ותראו אותנו. איך אנחנו מאבדים, הרבה יותר ממיליון דולר, אוצרות כאלה גדולים, יהלומים שאין להם תחליף; את עצמנו אנחנו מאבדים. את כל מה שנולדנו להיות. את האמון בעצמנו ובכמה שאנחנו שווים. את הרצון להיות אנחנו ולא מי שאחרים. את האהבה. את השמחה. את האומץ. את התקווה. את הלב של החיים.

ואנחנו ממשיכים לחיות כאילו הכול כרגיל. הולכים לעבודה. חוזרים מהעבודה. אוכלים. קונים. מבשלים הכי טעים. שומעים מוזיקה. מתעצבנים על השכנים או על האישה או על הילדים. מדברים בטלפון. אולי גם לומדים תורה ומקיימים מצוות. הולכים לישון. קמים בבוקר. מורחים חיוך ונגררים.

איך אנחנו לא עוצרים הכול ומזעיקים את כל העולם לעזור לנו בחיפושים? איך אנחנו כאלה אדישים ומנותקים? אבד לנו מיליון דולר! ועוד מיליון! ועוד עשרות אלפי מיליונים!! ואין לזה העתק. ואין אחר. חייבים למצוא - או שאנחנו מתים!

אבד לנו, ואנחנו אפילו לא יודעים. אנחנו ישנים שנת-עד של הסתרה שבתוך הסתרה, כשהאוצרות שלנו כל כך רחוקים.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

אבל בעצם, גם אם נתעורר להתקלף מההסתרות ולקלוט שיש כאן אבדות, לאן נפנה ואיך מחפשים אוצרות כאלה מופשטים? למי מצלצלים ומה אומרים? – 'הלו, שלום, מחלקת אבדות ומציאות? אבד לי רצון בצבע תכלת עם חישוקים כחולים ששווה זהב, אולי הוא אצלכם במקרה?.. אבדה לי שמחה עם חיוך שמגיע מהלב עד לעיניים של זה שמולי.. אבד לי אמון, אבדה לי אמונה, אבדו לי תמימות ותקווה וקרבה.. שומעים אותי שם? אבדה לי אהבה, לא יודע איך היא נראית כי זה היה מזמן, כשעוד הייתי קטן, אולי במקרה יש לה שם סימן?'..

אז זהו. שזה לא כזה מסובך כמו שאנחנו מדמיינים. כי יש מוצא פשוט ומדהים!

"וְהָאֲבֵדָה שֶׁלּוֹ הִיא אֵצֶל הַצַּדִּיק, כִּי הַצַּדִּיק חוֹזֵר עַל אֲבֵדָתוֹ עַד שֶׁמּוֹצְאָהּ, וְאַחַר שֶׁמּוֹצְאָהּ, חוֹזֵר וּמְבַקֵּשׁ אַחַר אֲבֵדוֹת אֲחֵרִים עַד שֶׁמּוֹצֵא גַּם אֲבֵדָתָם, עַד שֶׁמּוֹצֵא הָאֲבֵדוֹת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם. עַל כֵּן צָרִיךְ לָבוֹא לְהֶחָכָם לְבַקֵּשׁ וּלְהַכִּיר אֲבֵדָתוֹ, וְלָשׁוּב לְקַבְּלָהּ אֶצְלוֹ.." (ליקוטי מוהר"ן, תורה קפ"ח).

רבי נחמן מגלה לנו שיש כזה דבר, השבת אבדה על אוצרות רוחניים ונפשיים. יש מחלקה כזאת. יש צדיק כזה. צדיק יסוד עולם שעיקר עיסוקו בקירוב נפשות-ישראל לאביהן שבשמיים. צדיק שמוצא בשבילנו את כל האבדות ושומר לנו אותן. "והוא חפץ בכל עת להשיב כולם לבעל האבדה מיד. אך כל זמן שהם רחוקים ממנו, מוכרח לאספם אליו.." (ליקוטי הלכות, אבדה ומציאה, ג).

כל מה שאתה צריך זה רק להתעורר ולקלוט מה אבד לך, לנסוע לרבינו, למחלקת האבדות, לבקש מהצדיק, לתת סימנים ולחזור הביתה עשיר.

יש כזה דבר.

תשאלו את מי שמכיר.