אאא

ניתן להגדיר את שנת תשע"ה כשנה שבה מוזיקאים רבים שנעלמו בשנים האחרונות מחיינו חזרו אל קידמת הבמה בצורה רשמית. חזרתם של האמנים, שחלקם מוכרים יותר וחלקם פחות, מבשרת על משהו טוב שקרה בשנה האחרונה ועוד יקרה (כך אנחנו מקווים) לתעשיית המוזיקה היהודית גם בשנה הבאה.

הירידה התלולה והמשמעותית שנרשמה בשנים האחרונות בהוצאת שירים ואלבומים, מקורה מחוסר במוטיבציה של האמנים והיוצרים בשל תופעת הצריבות והתחושה של חוסר הערכה למוצר. אלא, שנראה שהירידה הזאת הייתה "ירידה לצורך עליה", ובשנה האחרונה צצו אין סוף של אלבומים וסינגלים. כמו בכל שנה, "כיכר השבת" מסכם עבורכם גם השנה את המוזיקה של שנת תשע"ה והדברים המשמעותיים שקרו בתעשייה.

כמאה וחמישים אלבומים יצאו במהלך שנת תשע"ה. על חלק קטן מהם שמעתם, אולם סביר להניח שאת רובם אתם כלל לא מכירים. ניתן למנות בין יתר האלבומים הבולטים של השנה האחרונה את אלו של חיים ישראל, אוהד מושקוביץ, אהרן רזאל, אודי דוידי, אלי הרצליך ועוזיה צדוק. לעומת זאת, מנדי ג'רופי, זמר גדול ומוערך מאוד בישראל, הוציא גם הוא אלבום במהלך השנה, אלא שהוא לא זכה לתודעה גדולה משום מה.

שוואקי נפרד מבריסקמן: הדבר המשמעותי ביותר שקרה השנה בתעשייה ומשום מה נעלם מהראדר, היא הפרידה הלא-מתוקשרת של הזמר החסידי יעקב שוואקי ממנהלו האישי יוחי בריסקמן, מי שבעצם גילה אותו. השניים עבדו יחד במשך שנים ארוכות, והשנה שוואקי התחיל סוג של דרך חדשה. אנחנו מקווים שהפרידה תעשה רק טוב לשני הצדדים.

מרדכי בן דוד חזר: לקראת סוף השנה, לאחר שהודיע אין ספור פעמים על פרישה (וכן, גם ביום שהודיע על פרישה הוא המשיך להקליט שירים חדשים באולפן היוקרתי שלו על שפת הים בסיגייט), שיחרר המלך הבלתי מעורער של המוזיקה החסידית מרדכי בן דוד שני סינגלים, זאת לקראת אלבום חדש שיצא בשנת תשע''ו. כמו במקרה של בן דוד, נתקלנו במהלך השנה החולפת בעוד זמרים שנעלמו שנים מהתחום והודיעו על חזרתם. ניתן להזכיר למשל את דדי גראוכר, שזו אכן בשורה משמחת.

יוסי פיאמנטה ז"ל: הדבר העצוב ביותר שידעה המוזיקה החסידית השנה היא פטירתו של המוזיקאי יוסי פיאמנטה ז"ל לאחר שנאבק במחלה קשה.

יוסי גרין: משום מה האלבום "אידש נחת" של יוסי גרין לא הגיע לישראל בצורה רשמית, אולם השיר "התקבצו מלאכים" הגיע לכל העולם. באלבום הזה, מעבר לשירים חדשים, מבוצעים שירים ישנים שכולנו מכירים אותם מבצעת מקהלת ילדים, אך אין ספק שהשיר הבולט ביותר באלבום הוא "התקבצו".

(יוסי גרין)

ליפא לא נרגע: אין באמת סיבה להרחיב, הרי כולנו מכירים את "בן פיגא", השיר הפך ללהיט בגלל הפרובוקציה שהוא ניסה לשדר בקליפ שלו, זאת למרות שרבים בתעשייה הביעו את דעתם כי השיר, מבחינה מוזיקלית, לא 'שווה' במיוחד. לאחר שהסינגל שוחרר חשבנו שליפא יירגע, אבל לא: כשהאלבום המלא שוחרר גילינו את "בו"ה", שעורר גם הוא סערה תקשורתית (ופחות מכירתית).

(ליפא שמעלצר)

ותערב: השיר "ותערב" של מרדכי דן דוד ומוטי שטיינמץ יצא אמנם בשלהי השנה הקודמת, אך התפרסם בצורה רשמית רק בשנת תשע"ה, כשיצא במסגרת האלבום "שיר" של הנגיד (שבשעות הפנאי גם משמש כמלחין שירים) שלמה יהודה רכניץ. אפשר להרחיב רבות על האלבום בו מופיעים אמנים נחשבים, אולם "ותערב" הוא השיר הבולט והמוכר ביותר מתוכו, לשאר לא הרבה נחשפו. 

(מרדכי בן דודו ומוטי שטיינמץ)

אודי דוידי: לאחר זמן ממושך בו לא שמענו עליו ועל פועלו (מלבד הופעות שהתקיימו כרגיל), הזמר ורועה הצאן בדימוס אודי דוידי שיחרר סינגל בשם ''ראו באורי''. הסגנון הוא אותו סגנון 'דוידי' שהורגלנו אליו ומחזיר אותו במעט חזרה לתודעה. השיר לא מתקרב ללהיטים כמו ''תחשוב טוב'' או ''רוחות טובות'' ששחרר דוידי בעבר, אבל יש שיאמרו שעדיף להוציא חומר ולהישאר בתודעה מאשר לחכות ללהיט ולהיעלם כליל.

(אודי דוידי)

אברומי וינברג וחיים גולד: את אברומי וינברג וחיים גולד אפשר להגדיר כמהפכנים, לא פחות. מדובר בשני בחורים חרדים שהביאו סגנון מוזיקה משל עצמם שלא דומה ולא כמעט לכל הסגנונות החרדים שהתרגלנו אליהם מאז תחילת הקריירה של ממציא הז'אנר מרדכי בן דוד.

השניים מביאים טקסטים מתוחכמים ולחנים שהם בעצמם כותבים. למרות שלא התגלה אף להיט, עצם היותם וצאתם לאור - היא, היא הלהיט.

עם זאת, וינברג קצת סטה מהדרך המוזיקלית המבורכת הזאת וחזר לסגנון היותר חסידי. יש שיאמרו שאחרי הכל הוא צריך להתפרנס, וכנראה שביצירתיות אין פרנוסה.

(אברומי וינברג)

חנן בן ארי: אנחנו לא מתיימרים לקבוע לכם מי היא תגלית השנה, אבל לו הייתה לנו קטגוריה כזו, אין שום ספק שחנן בן ארי היה כובש אותה כתגלית וכפריצת השנה. הוא המוזיקאי המרענן והחדשני ביותר של השנה. אם עד כה הורגלנו לסגנונות מוזיקה ברורים, הגיע בן ארי וניפץ את כל ההגדרות.

(חנן בן ארי)

חיים ישראל ואודי דמארי: השיר "מלך העולם" יצא לקראת סוף השנה, אבל אין לנו ספק שגם בשנת תשע''ו הוא ימשיך להיות להיט (אל תדאגו, אם לא - נזכיר אותו בפינתנו "השירים שפחות הצליחו" בשנה הבאה). במסגרת שירי התקווה המצליחים של השנים האחרונות, השיר הזה עונה לכל הקריטריונים וכאמור עתיד להצליח בגדול.  

(חיים ישראל ואודי דמארי)

אברהם פריד: כבר לא ניתן להגדיר את המשיכה של אברהם פריד לציבור הדתי לאומי והחילוני כ"פזילה", הראש של פריד כולו כבר שם. פריד זונח אט אט את הציבור החרדי הקלאסי ופונה לציבור שמחזיר לו הכי הרבה בסופו של דבר - ומגיע להופעות. לקראת האלבום הישראלי החדש של פריד הוא שחרר הקיץ סינגל שהופך ללהיט נוסף ברשימת שירי ירושלים של פריד. 

(אברהם פריד)

לוי פאלקוביץ: בדומה לאמנים נוספים לעיל, גם באלבום החדש של פאלקוביץ (יש שגורסים פאלקוויטש. ותודה לטוקבקים) קשה למצוא ולזהות להיט היסטרי. אבל הפריצה של הבחור וסחרור המכירות, מכניסים אותו לרשימה המכובדת עם השיר הבולט ביותר באלבום "ויעזור". השיר מנוגן כבר בחתונות בארצות הברית, וכשהדואר יגיע הוא ינוגן גם בישראל. אחד משירי האלבום, כזכור, עורר סערה בעקבות "גיורו". אך למרבה הצער גם זה לא הפך ללהיט. 

(לוי פאלקוביץ)

אוהד מושקוביץ: אנחנו מוכרחים לציין שהאזנו פעמים רבות לאלבום של אוהד מושקוביץ בניסיון לאתר להיט חוצה מגזרים - ולא ממש  הצלחנו. עם זאת, אוזננו צדה את שיר הנושא לאלבום, ''סגולה''. מדובר ביצירת מופת, לא פחות, שהלחין יוסי גרין. שווה להאזין לה ולהתרכז בטקסט. השיר דומה במעט ל'אדבה' ו'תניא' של פריד. ישנם עוד שירים מעניינים באלבום כמו 'שמח' של פדידה ולאופר ו"בשורות טובות". למרות החוסר בלהיט, האלבום הזה מחזיר את מושקוביץ לימיו הטובים לאחר צאת שני אלבומיו הראשונים.

(אוהד מושקוביץ)

יש עוד אלבומים חשובים שיצאו במהלך השנה (בני פרידמן, אנחנו מתכוונים גם אליך), גם סינגלים כמו ניגון חב"ד של נמואל הרוש שהצליח מאוד. אולם הכניסה לרשימה "הבולטים" שלנו מצומצמת. תנסו גם בשנה הבאה.

ומה דעתכם? הצביעו 

ביקשנו משדרנים ואחראים על תחום המוזיקה היהודית בערוצי הרדיו כמה מילים על שנת תשע"ה במוזיקה היהודית, הנה התוצאה: 

המוזיקה היהודית מתבגרת בחן ובחסד / דבורה קיציס

המוזיקה היהודית מתבגרת בחן ובחסד. אפשר כבר להבחין השנה כמעט בשלושה דורות בולטים. הקול הצעיר - קיבל השנה נוכחות ואף חיבוק מהמדיה הרחבה, והוא מביא את העולם הדתי והרוחני שלו בצורה אישית וטבעית, ובמילים שלו - דוגמת ישי ריבו וחנן בן ארי, שללא ספק הם היוצרים הבולטים של השנה החולפת.

דור אחד מעליו, הם אלו שכבר קנו לעצמם שם של כבוד - אהרון רזאל שהוציא אלבום בוגר ויצירתי, אודי דוידי שמשחרר אלבום חדש ו"דתי" יותר בשולי השנה, ודוד דאור עם "שירת רבים" השלישי והחשוב שלו.

אבל צריך לציין לטובה כי גם המוסיקה החסידית האותנטית, הבראשיתית יותר לא נעלמה והיא ממשיכה להשפיע ולהתקיים. זו השנה ה-20 לפטירת רבי שלמה קרליבך, וניגוניו עוד ממשיכים להתחדש – עם המניין, ועם שלמה כ"ץ ויהודה גרין שהוציאו אלבומים השנה.

גם ניגוני חב"ד קיבלו צבע חדש בדמות 2 אלבומי "צמאה" שיצאו השנה, ניגוניהם של הרב פרומן ז"ל קיבלו לחנים וקולות רבים, ניגוני הרב גינצבורג הוקלטו בכמה אלבומים והניגון הישן של "כנפי רוח" של הרב קוק שעלה מן האוב אל מרכז הבמה. לצידם יש יוצרים עצמאיים שהוציאו אלבומים נפלאים – עמי נגר, ואורן צור, למשל. 

מילה או שתיים על הנשים היוצרות – והיו לא מעט כאלו שהוציאו אלבומים השנה: רוחמה בן יוסף, ושרון רוטר, ואפרת רזאל למשל.

ואחרון חביב - גם פרידה אחת משמעותית ועצובה - מאחד מגדולי הגיטריסטים שהמוזיקה היהודית זכתה לה שהלך מאיתנו – יוסי פיאמנטה ז"ל.

דבורה קיציס היא שדרנית "רשת מורשת" ומנהלת תחום המוזיקה היהודית בקול ישראל.

תשע"ה הוכיחה: יותר ויותר מתחברים למוזיקה מזרחית / עמי מימון

שנת תשע"ה במוזיקה היהודית הוכיחה שוב את היצירתיות של הכותבים והמלחינים. השנה הייתה מלאה בלחנים חדשים ובסגנונות שטרם שמענו.

שיריהם החדשים של ליפא שמעלצר, יעקב שוואקי ויניב בן משיח לצד ההתקדמות בטכנולוגיה הביאה את בעלי האולפנים להוציא לאור עבודות מצוינות במחירים שווים לכל נפש. החידוש המוזיקלי בלט אפילו בשירים חסידיים אותנטיים שזכו לגרסאות דאנס שהשמעתן חובה בכל אירוע. דוגמת "ואפילו בהסתרה".

וגם זה שוב קרה ובענק: יותר ויותר אנשים מתחברים למוזיקה המזרחית. אם בעבר ראינו בחתונות ובאירועים בעיקר סגנון חסידי, "הורה" קדצ'קה וכדומה, הרי שכיום המוזיקה המזרחית מהווה חלק בלתי נפרד מהשמחה ברוב האירועים הגדולים.

העובדה שאברהם פריד החליט "לפסוח על שני הסעיפים" וחבר למוזיקה הים תיכונית / ישראלית וכמו כן חיים ישראל שחרר דואט עם אודי דמארי ל"מלך העולם" - שיר שמתאים יותר לאריאל זילבר, מוכיחה כאלף עדים שהקהל צמא לדברים חדשים.

נקודה נוספת שראויה לציון היא שניגוני חב"ד הפכו לנחלת הכלל וזכו לגרסאות ישראליות, למשל רמי קלינשטיין ששר "אלי אתה" מתוך צמאה חלק ב'.  

על ידי המוזיקה אפשר לחדור לליבותיהם של אחינו בני ישראל, השליחות המדהימה של הכותבים והמלחינים גדולה מאד. אומרים על הגאון מווילנא שאם לא היה עוסק בתורה, היה עוסק במוזיקה, שיש בה כוחות עילאיים עד כדי לגעת בשחקים. כתיבה וחתימה טובה. 

עמי מיימון הוא שדר 'קול ברמה' ומנהל התוכניות בתחנה. 

לחבק יוצרים ישראלים שמבצעים שירים יהודיים / יוסי בן עטר

 השנה לא הייתה עמוסה במיוחד. ידענו שנים טובות יותר.

זמר שהצליח: חנן בן ארי. שכמו רבים וטובים במוזיקה היהודית הושמע לראשונה ב'גלי ישראל' ולאחר תקופה קצרה כבש כל מדיה אפשרית. זמר שלא נחשף: במהלך השנה הוציא הזמר דוד אצרף אלבום משובח בטעם ים תיכוני. לפי דעתי הוא יכל לקבל חשיפה יותר משמעותית. אין זמרים רבים בז'אנר הזה עם יכולות כמו של אצרף, וחבל שזה לא הגיע בתודעה גם לציבור.

הופעות: ההופעות במוזיקה החסידית/יהודית הולכות ומתרחקות מהציבור החרדי ומתקרבות לציבור הרחב יותר (דתי לאומי - חילוני) לא יודע אם זה מצער או משמח.

בשנה האחרונה נכנס פרוייקט ההד-סטארט (משקיעים ביצירה) לתחום המוזיקה היהודית. 95% מהאמנים שעשו זאת עבורו בהצלחה.

במילים פשוטות יותר - הקהל קונה את הדיסק מראש ובזה נותן לזמר להיות בטוח ביצירה שלו. מכאן גם הזמרים במוזיקה החסידית והים תיכונית יכולים ללמוד ולעשות כך.

ודבר אחרון לסיום, בשנים האחרונות לא מעט זמרים בולטים במוזיקה הישראלית החלו לשיר שירים ברוח יהודית, אם זה מילים מהמקורות או מקוריות. אצלנו ב'גלי ישראל' מחבקים את אותם זמרים ואותם שירים. לצערי בתחנות החרדיות הם לא מושמעים וחבל. מוזיקה צריכה לחבר ולא להרחיק. שנה טובה.

יוסי בן עטר הוא שדרן רדיו "גלי ישראל" ומנהל מחלקת המוזיקה היהודית בתחנה. 

141 אלבומים במוזיקה היהודית, רק שבעה מזרחיים

141 אלבומים ועשרות סינגלים מכל הז'אנרים יצאו בשנת תשע"ה. בהתחלה, כשישבתי על הנתונים הרגשתי קצת תחושת פספוס... הכותרת שלי הייתה "מזרחית בקרן זווית" - כי מתוך 141 אלבומים רק שבעה מהם בלבד שייכים לז'אנר המזרחי.

בעבר, כשלא הייתה במה למוזיקה הזו, היינו יכולים באמת להבין - אין טעם להקליט, להשקיע ולהוציא. אבל היום? יש במה מכובדת הן בתחנות הרדיו והן ברחבות הריקודים. אז למה יוצא מספר כה זעום של אלבומים במשך שנה שלמה?

חשבתי שוב, העפתי מבט נוסף על הנתונים והתנחמתי, אפילו קצת שמחתי. שמחתי שהמוזיקה הולכת ומשתבחת, שמחתי שהסאונד משתפר ולא נופל משום ז'אנר מוזיקאלי אחר - אבל בעיקר מהטקסטים שהפכו יותר ויותר ערכיים. שירים לכבוד בורא עולם, שירים לכבוד הצדיקים, שירי תשובה, תפילה ונחמה, כי עצם המהות של יהודי בחייו זה לעשות נחת רוח לבורא עולם, כל אחד בדרכו.

מי שה' יתברך חנן אותו בקול ערב והוא משתמש בו נכון לכבוד ה', מעלתו גדולה, כבר אמרו חז''ל על הפסוק "כבד את ה' מהונך" אל תקרי מהונך אלא מגרונך. ואז הבנתי שהכמות פחות מעניינת אלא האיכות.

מכאן קריאה לזמרים, מעבדים, תמלילנים וכל מוכשר אחר בתחום, בואו יחד נאדיר את שם ה' בעולם ונזכה לשמח אלוקים ואדם.

עמירם בן לולו הוא שדרן רדיו "קול ברמה" ומנהל מחלקת המוזיקה בתחנה.