אאא

מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן

עד לפני שנים מועטות היו עורך מרן ראש הישיבה הגאון רבי אהרן לייב שטיינמן בימי עשרת ימי תשובה מסעות חיזוק בכל רחבי הארץ, ומוסר שיחות בישיבות אורחות תורה, חברון, מיר, פוניבז' וסלבודקא, לאחרונה בשל חולשתו, מגיעים בני ישיבות להתחזק בביתו. אדמו"רים ורבנים רבים נכנסו אל מעונו בימים האחרונים להתברך לקראת השנה החדשה.

בערב יום-הכיפורים, לפני הסליחות, מוסר הגראי"ל שיעור לפנות בוקר ולאחר מכן אומר את הסליחות באשמורת הבוקר ומתפלל שחרית עם הנץ החמה. בשנים האחרונות מתפלל מרן הגראי"ל יחד עם מקורביו במניין מצומצם בביתו. לאחר התפילה הוא לומד 'שערי תשובה' לרבנו יונה, רמב"ם הלכות תשובה ועוד דברים מעניינו של יום. הגראי"ל הולך עם נעלי בית ואינו מקפיד שלא ללכת בנעליים כלל.

מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי

בכל יום מעשרת ימי תשובה כולל ראש השנה ויום הכיפורים מסיים מרן שר התורה הגאון רבי חיים קניבסקי את כל ספר התהילים. בערב החג מתפלל הגר"ח קניבסקי על רבבות התורמים של קופת העיר וקופות צדקה נוספות, בסעודה המפסקת בה לובש קיטל, נמצא איתו גם חתנו הגר"ז ברוורמן.

לאחר מכן לומד רמב"ם הלכות תשובה. את תפילת יום הכיפורים מתפלל בנץ החמה בבית הכנסת לדרמן הסמוך לביתו, כשהוא צועד על הגשר המיוחד המוביל הישר מביתו מרן אל פנים בית הכנסת על מנת להקל על מרן את ההליכה. בשאר הזמן הפנוי לאחר תפילת המוספים אומר הגר"ח תהילים.

בשנים קדמוניות היה מקפיד הגר"ח ללכת ללא נעלים כלל, אך בשנים האחרונות החל ללכת בנעלי בית מפאת חולשתו. במוצאי יום-הכיפורים לאחר שבירת הצום מפקח על נכדיו שיחלו בבניית הסוכה, בשנים עברו היה הגר"ח מקפיד בעצמו לבנות את הסוכה, אך בשנים האחרונות רק מנענע את הסכך בערב סוכות.

ראש ישיבת פוניבז' הגאון רבי גרשון אדלשטיין

את מנהג הכפרות מקפיד הגאון רבי גרשון אדלשטיין לעשות על תרנגול, אותו מביא חתנו הגר"ד לוי מראשי ישיבת חיים עוזר ומעביר את מעות הכפרות לעניים עוד לפני יום-הכיפורים. כן נוהג לקדש את הלבנה לפני יום הכיפורים כדעת הגר"א.

במהלך עשרת ימי תשובה מוסר הגרי"ג שיחות חיזוק בהיכלי הישיבות ברחבי הארץ, כאשר שלושה ישיבות זוכות לשיחה מסורתית שנתית והם ישיבות פוניבז', בית מדרש עליון ונחלת בנימין העומדות בנשיאותו.

הגרי"ג מורה כי מצות אכילה בערב יוה"כ מתחיל מהלילה והוסיף כי אף שהגר"א מביא רש"י בכתובות שמשמע שאין מצות אכילה מהלילה, ובמגן אברהם הסתפק בזה, מכל-מקום מורה הגרי"ג כי לטעם שהאכילה הוא משום שערב יום הכיפורים נחשב ליום טוב אם-כן היו"ט מתחיל מהלילה.

כמו כן מורה כי מצוות האכילה גם לנשים והוסיף שאף שמסתפק בזה בשו"ת רעק"א, מכל מקום לטעם בראשונים שהאכילה הוא להכין עצמו לחג אם-כן גם נשים בכלל זה.

לפני תפילת נעילה ניגשים לראש הישיבה להתברך מאות מהמתפללים, כאשר סגולה מיוחדת ידועה בין תלמידי ישיבת פוניבז', כי תלמידים הצריכים לזיווג באים לקבל את ברכת ראש הישיבה.

לפני מספר שנים פנה הגרי"ג למספר אברכים וביקשם לייסד בברכתו את סדר ילכו מחיל אל חיל בו לומדים מיד לאחר שבירת הצום, סדר שפרץ היום אל כל היכלי הישיבות, ראש הישיבה עצמו מגיע לשהות עם מאות תלמידי הישיבה בשעת הסדר.

מועצת חכמי התורה: הגר"ש כהן והגר"ש בעדני

נשיא מועצת חכמי התורה ראש הישיבה הגאון רבי שלום כהן, ועמיתו חבר המועצת הגאון רבי שמעון בעדני, עורכים את תפילתם כבר במשך שנים רבות בהיכל ישיבת פורת יוסף בעיר העתיקה בירושלים, כשלתפילה מצטרפים מאות מתלמידיהם הרבים.

בשעת פתיחת היכל כל נדרי מברך הגר"ש כהן את הזקוקים לישועה, לפני התיבה ברוב התפילות עובר הגר"ש בעדני  וכמליצה נוהג ראש הישיבה הגר"ש כהן לומר שמעון - ראשי תיבות, שמעון, מנחה ערבית ונעילה אלו התפילות בהם משמש הגר"ש בעדני כחזן. במהלך התפילות נשנק הגר"ש בעדני בבכי וגורם להתעוררות רבה בקרב מאות המתפללים.

בתפילת שחרית עובר לפני התיבה הגר"א מדינה רבו של הרובע היהודי. תפילת המוסף נשמעת מפי כהן גדול ראש הישיבה, אשר המתפללים שם מידי שנה מעידים כי זהו מחזה מרגש במיוחד לראות את ראש הישיבה אומר את סדר העבודה כשכולו אוחז רעדה וכיסופין לבניין בית המקדש,

לפני תפילת נעילה מידי שנה מוסר הגר"ש בעדני שיחת חיזוק כחצי שעה לעורר ולחזק את הקהל הקדוש בעת שעת נעילת שער, בסיומו של היום הקדוש מברכים הרבנים את הבחורים הרווקים לזיווג השנה, כשראש הישיבה מדגיש שהברכה רק לאלה שלמעלה מגיל 21.

הראשל"צ והרב הראשי לישראל הגר"י יוסף

הראשון לציון ונשיא בתי הדין הרבניים הגאון רבי יצחק יוסף, ישהה במהלך יום הכיפורים בישיבת חזון עובדיה בירושלים. את הסעודה המפסקת סועד הראשון לציון בצוותא עם רבני הישיבה, מיד לאחר מכן עוברים לפניו תלמידי הישיבה לברכה ולבקשת מחילה.

לקראת כניסת החג כבר נראית על פני הרב אווירת הקדושה והסילודין.בתפילת כל נדרי פותח הגר״י יוסף את ההיכל ומחזיק בספר תורה הראשון  כמנהג אביו מרן פוסק הדור הגר״ע יוסף זצ״ל ומברך שהחיינו ומוציא את כל הקהל ידי חובה. 

בשעת כל נדרי עורך הגר"י אשכבה לאביו ולאמו. בלילה אחרי התפילה שב הרב  לסדר הלימוד הקבוע שלו בחברותא בישיבה עד חצות הלילה. 

בניגוד למקומות אחרים בהם מוכרים את עליית מפטיר יונה בסכומים נכבדים, הגר"י יוסף מקפיד מזה עשרות שנים לעלות לתורה ולקרוא את מפטיר יונה בעצמו זאת בשל הסגולה שבעניין. 

רבה של ירושלים הראשל"צ הגרש"מ עמאר

הראשל"צ ורבה של ירושלים הגאון רבי שלמה משה עמאר, שוהה יחד עם תלמידיו בבית הארחה 'בית וגן' שם הוא מתפלל את תפילות יום הכיפורים, הרב נוהג לאחר תפילת ליל כיפור, ולומד יחד עם הקהל את מסכת 'יומא'. 

הראשל"צ נוהג לעמוד לפני התיבה בתפילת ומוסף ולמסור שיחת חיזוק לפי תפילת הנעילה.

יצוין כי הגר"ש עמאר נוהג ללבוש ביום הכיפורים גלימת ראשון לציון לבנה כמנהג הקבלה.

כ"ק האדמו"ר מבעלזא

האדמו"ר מבעלזא עורך בערב יום כיפור את מנהג הכפרות בעלות השחר, ברחבה שליד בית-המדרש הגדול של החסידות, כששוחטים את התרנגול מיד במקום והרבי מקיים את מצוות כיסוי הדם.

לאחר תפילת שחרית מתכנסים אלפי בחורי החסידות בהיכל בית הכנסת למעמד "כוללות קוויטל", וכן להתברך מאת האדמו"ר, כשאחרי כן מתקיים הטיש עד חצות היום.

בשיאו של יום הכיפורים ישנם שני רגעים מרטיטים בחסידות בעלזא. הראשון בליל יום כיפור, שעה שנושא הרבי דרשת התעוררות מיוחדת בדמעות שליש לפני אמירת "כל נדרי", כשעיני החסידים זולגות דמעות של תשובה. הרגע השני הינו במהלך תפילת נעילה בה ניגש הרבי לפני התיבה בהתרגשות ובהשתפכות הנפש.

יצויין כי למרות שהתפילה מסתיימת בשעה מאוחרת הרבה לאחר סיום הצום, מרבית החסידים מעדיפים להישאר בהיכל בית המדרש עד לסיום התפילה המעוררת.

 כ"ק האדמו"ר מויז'ניץ

בשעות הצהריים של ערב היום הקדוש עורך האדמו"ר מויז'ניץ טיש מיוחד, כשהוא לבוש בבגדי שיראין בקפטן לבן, אפוף באווירת סילודין ואימת הדין, בו ממליץ האדמו"ר זכות על עם ישראל, כשמזכיר בדבריו את הצרות הרבות שסבל העם היהודי במשך שנות הגלות ובפרט את ימי השואה הנוראה ומתחנן לאבינו שבשמיים כי יביא את הגאולה השלימה.

רגע מרגש במיוחד מתרחש בסיומה של תפילת נעילה, כשלפני קבלת עול מלכות שמים שרים קהל האלפים בראשותו של האדמו"ר את קטע התפילה מתפילת מוסף "ויתנו לך כתר מלוכה", כשהחסידים מציינים שבאותה שעה ניתן לראות על פני האדמו"ר את אווירת השמחה ותחושת הכפרה שמחליפה את היראה ששרתה קודם לכן.

האדמו"ר מויז'ניץ מקפיד לסיים את תפילת נעילה בזמן סיום הצום, על מנת שלא להכביד ולהטריח את המתענים. בנוסף, הנהיג הרבי כי גם בתפילת ערבית של מוצאי יום הכיפורים מתקיים רק מניין אחד בהיכל בית המדרש, כשהוא עצמו ניגש לפני העמוד על מנת שיוכלו להתפלל ברצינות ראויה ולא בחטף.

מיד לאחר-מכן עורכים הבדלה בהיכל בית המדרש שהציבור יוכל לאכול ולשתות לאחר הצום.

כ"ק האדמו"ר מצאנז

ההכנות בחסידות צאנז מתחילות כבר באשמורת הבוקר, אז עורך האדמו"ר מצאנז את מנהג הכפרות כשהשחיטה מתבצעת מיד בסמוך. לאחר-מכן בשעות הבוקר לאחר התפילה, עורך האדמו"ר טיש מיוחד, בו נושא דברי חיזוק והתעוררות לקראת היום הקדוש.

אחד האירועים המרגשים המתקיימים בחסידות צאנז בערב יום הכיפורים הוא בשעת הצהריים עת נכנסים לחדרו של האדמו"ר כל יתומי החסידות שאין להם אב או אם, שם מברך את כל אחד מהם בפרטיות בברכת האב על הבנים "ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה". חסידים השוהים במקום מספרים כי אין מי שאינו מזיל דמעות במעמד מרטיט לב זה.

לפני "כל נדרי" נושא האדמו"ר את הדרשה המסורתית בא ממליץ דברי זכות ומסנגר על עם ישראל, כשתפילת מעריב נמשכת עד השעה אחת בלילה, כשגם לאחר מכן, לא נותן האדמו"ר שינה לעיניו ולומד עד אור הבוקר את סדר העבודה של הכהן גדול.

משעות הבוקר נמשכת התפילה בצאנז ללא כל הפסקה עד חצי שעה לאחר צאת הצום על-פי זמן ר"ת.