ביום בו יונף דגל פלסטין במזרח ירושלים, כבירת פלסטין, תהיה ירושלים מאוחדת באמת. תהיה זו שמחה ליהודים ולערבים. אז תהיה ירושלים כעיר שחוברה לה יחדיו. אז ייודע שהסיסמה על ירושלים המאוחדת לנצח נצחים, הומצאה בבית מדרש הרביזיוניסטי. זה שקורא גם לאחד לנצח נצחים את שתי גדות הירדן. שתי גדות לירדן, ומזרח ירושלים היא גם כן.
במקורות ההלכה אין שום דבר על ירושלים מאוחדת לנצח נצחים. שום דבר. זו שטיפת מוח ציונית קיצונית שחלחלה למתנחלים. עכשיו המתנחלים מאמינים שהם המציאו אותה. אצלם זה כבר חזון הנביאים. בעיקר חזון משיח בן יוסף. הר הבית כבר בכלל מאוחד אצלם לנצח נצחים.
ביום בו יונף דגל פלסטין במזרח ירושלים, נדע באמת מהי ירושלים. כי מהי בכלל ירושלים? טלסטון, מבשרת ציון ומעלה אדומים הם ירושלים המאוחדת? ג'באל מוכאבר, עיסאוויה ומחנה הפליטים שועפאת הם ירושלים המאוחדת? אולי רק ירושלים שבין החומות. אך היא הרי בוודאי לא מאוחדת. כנראה שירושלים המאוחדת היא השכונות היהודיות במערב העיר. ירושלים המזרחית, בה מתגוררים מאות אלפי ערבים, אינה ירושלים ולא הר המוריה. עדיף שתהיה בירת פלסטין.
ביום בו יונף דגל פלסטין במזרח ירושלים, תהיה ירושלים עיר השלום. אז ניפרד מתושביה הערבים של מזרח ירושלים לנצח נצחים. תוקם גדר הפרדה. הם יהיו ריבוניים על עצמם. יגבו מיסים. יהרסו מבנים לא חוקיים. יחוברו לחשמל משלהם. למקורות מים משלהם. לבתי חולים משלהם. ריבוניים לעצמם. כמה טוב יהיה אז לערבים כמה טוב יהיה אז ליהודים.
ביום בו יונף דגל פלסטין במזרח ירושלים, ניפטר לנצח נצחים מהרביזיוניסטים ומשאר שכורי הכוח. מהסיסמה הריקה מתוכן והמסוכנת שלהם על ירושלים מאוחדת לנצח נצחים. מהסכינאות ברחובות ירושלים המאוחדת. מהאבנים ובקבוקי התבערה בירושלים המאוחדת. מעולי הר הבית בירושלים המאוחדת. מאוטובוסים מתפוצצים ברחבי ירושלים המאוחדת. כמה טוב יהיה אז בירושלים הלא מאוחדת.
כמה טוב יהיה לירושלים הלא מאוחדת בלי האחריות על שכונות מזרח ירושלים. בלי המריבה והסכסוך הבלתי פוסקים של אחדות מאולצת. של אדנות וכיבוש שנואים. כמה טוב יהיה בלי אורי אריאל. בלי המתיישבים בכפר סילוואן. בלי תהלוכות הדגלים הפשיסטיות של מתנחלים. אולי נשלח אותם למדינת פלסטין במזרח ירושלים. תחת הדגל הפלסטיני. עם אזרחות פלסטינית. הרי זה מה שהם באמת רוצים. אנשי ההתגרות המתמדת. זה תענוגם. כמה טוב יהיה אז לירושלים הלא מאוחדת.
ביום בו יונף דגל פלסטין בירושלים, תהיה שמחה ונהרה על כל פנים. אז ישבו זקנים וזקנות בחוצות ירושלים לבטח. קטנים וקטנות ישחקו בה בשלווה. להם תהיה אזרחות ישראלית. מזרח ירושלים תהיה פלסטין. תושביה, אזרחי פלסטין.
ביום בו יונף דגל פלסטין בחוצות ירושלים, נתקשה להבין את השאפתנות הבלתי נשלטת לעיר דו לאומית המספחת מאות אלפי ערבים. ליהודים שצריכים לדאוג לפיתוחה של ירושלים המלאה שנאה ומדון. כל זה יפסק ביום בו יונף דגל פלסטין על מזרח ירושלים. באותו יום בו תהיה ירושלים הלא מאוחדת, עיר מאוחדת באמת. ועיר השלום לנצח.