אאא

עם קצת פחות תשומת לב מצדו של שופט בית המשפט המחוזי בלוד עופר גרוסקופף, ייתכן שתביעה יצוגית ענקית בהיקף נטען של 2.3 מיליארד שקל, שהוגשה לפני ארבע שנים וחצי נגד ארבע חברות ביטוח - מגדל, כלל, מנורה מבטחים והראל - היתה מסתיימת בהסכם פשרה שהמרוויחים העיקריים ממנו הן חברות הביטוח.

זאת משום שחברות הביטוח היו נדרשות להחזיר לציבור רק 11% מהכספים שנטלו מהן לכאורה בעבר, ולפי התביעה שלא כדין, ומעניקות להם "הנחה" עתידית של 25%. התובעים ועורכי דינם היו עשויים לחלוק בגמול ובשכר טרחה כמעט בלתי נתפס של 43 מיליון שקל. ואילו הציבור, שבשמו מוגשת התביעה הייצוגית, היה יוצא וידו על התחתונה.

על הסכם הפשרה הזה חתומים לא רק התובעים הייצוגים וחברות הביטוח שנתבעו, אלא גם שני משפטנים בכירים ומוכרים ששימשו מגשרים: שופטת בית המשפט העליון בדימוס טובה שטרסברג־כהן ואיש האקדמיה פרופ' שרון חנס. הם שיזמו וגיבשו את עקרונותיה של הפשרה המוצעת, שהיתה אמורה להסתכם בהחזר של 100 מיליון שקל לציבור תמורת נזקי העבר וכן בהפחתת גבייה עתידית של 25%.

אלא שהשופט גרוסקופף סירב לאשר את הפשרה בלי לקבל עליה חוות דעת נוספת של בודק במינוי מטעם בית המשפט, ושלשום הביע באורח חריג את הסתייגותו מהפשרה והמליץ לחברות הביטוח להגדיל את הפיצוי במידה ניכרת. את הפשרה הנוכחית הגדיר השופט "בלתי מתקבלת על הדעת". לפי גרוסקופף פשרה ראויה תורכב מהחזר של 40% בהשוואה לעבר ולא 11% בלבד, כלומר 365 מיליון שקל, ובהכפלת ה"הנחה" שתינתן בעתיד ל־50%.

חברות הביטוח גבו כספים בניגוד למוסכם

את התביעה הייצוגית הגישו באפריל 2011 שלושה תובעי ם שטענו באמצעות עו"ד אייל גולדנברג כי חברות הביטוח לא היו רשאיות לגבות דמי ניהול המכונים "גורם פוליסה" (הנגבים בשל ניהול הפוליסה ויכולים להגיע עד ל־20% מהפרמיה השנתית שמשלם המבוטח) ממבוטחים, מכיוון שלא קיבלו מהם הסכמה ספציפית ומפורשת לגבייה זו. מדובר בפוליסות של ביטוח חיים שהופקו עד 2004, ובהן סכום החיסכון נגזר מהפרשות שוטפות של המבוטח, ודמי הניהול נגבים לפי המוסכם בפוליסה. לפי חוות דעת של בודק שמינה בית המשפט, גורם פוליסה אינו נכלל בדמי ניהול, וכדי לגבות בגינו יש לקבל הסכמה מפורשת של המבוטחים.

במענה לתביעה איחדו חברות הביטוח את הגנתן ושכרו במשותף את עו"ד דרור סברנסקי ממשרד צבי אגמון, והוא טען כי יש לדחות את התביעה. בשלב מסוים החליטו הצדדים לפנות להליך גישור לפני של שטרסברג־כהן וחנס.

את ההודעה על הגעתם להסדר פשרה מסרו התובע וחברות הביטוח לבית המשפט בחודש יוני האחרון. בהודעה החגיגית נאמר כי חברות הביטוח כופרות כמובן מכל וכל בטענות וסבורות שבמעשיהן לא נפל רבב, אלא שלמרות זאת הן מעוניינות לחסוך בזמן שיפוטי ולהימנע מניהול הליכים משפטיים והגיעו להסדר פשרה. בהודעת הפשרה נכתב כי כל הצדדים סבורים שההסדר הוא “ראוי, הוגן וסביר".

את ההמלצות בדבר שכר הטרחה לעורכי הדין בחרו הצדדים להגיש במסמך נפרד, שלפיו תסתכם ההנחה בשיעור 25% מהגבייה העתידית הצפויה ב־440 מיליון שקל. עם ההחזר הכספי מדובר בסה"כ ב־540 מיליון שקל, ומוצע לאשר גמול ושכר טרחה שגובהו 8% מהסכום לפני מע"מ. חישוב פשוט מעלה שמדובר ב־43.2 מיליון שקל.

גרוסקופף מינה את פרופ' איל זמיר מהאוניברסיטה העברית לבודק, ותפקידו היה לחוות את דעתו על הפשרה המוצעת. הניסיון מלמד שבודקים מטעם בית המשפט הקשו פעמים רבות בעבר על חייהן של נתבעות בתביעות ייצוגיות והובילו לשיפור ניכר בפיצוי לצרכנים.

ואכן, לא במפתיע הזדרזו חברות הביטוח להגיש בקשה לשופט שיחזור בו מההחלטה למנות בודק. בבקשה נטען ש"נוצר שינוי נסיבות" שהשופט לא היה מודע אליו, ועל כן עליו לקבל את הפשרה שנכתבה בידי משפטנים בכירים.

אלא שהשופט לא התרגש ומסר החלטה מפורטת ובה דחה את הבקשה. גרוסקופף כתב כי הוא רוחש כבוד והערכה רבים הן לשטרסברג־כהן והן לחנס, “אולם בסופו של דבר ההחלטה אם הסדר הפשרה הוא ראוי, הוגן וסביר מונחת לפתחי".

עוד טרם הוגשה חוות דעתו של הבודק זמיר לבית המשפט, נערכה פנייה מטעם שלושה אנשים נוספים שביקשו לקבל גישה ולעיין בתיק בית המשפט ובחוות הדעת של הבודק ולהגיב לה. השלושה טענו כי הם בעלי עילת תביעה אישית ופנו לחברות הביטוח, אולם נענו בנימוק שלאחרונות אין "כוונה להעמיד לרשות כל חבר קבוצה" את מלוא כתבי בית הדין של התיק.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

השלושה מחו על הסירוב וטענו כי אפשר לשער שמספר הפונים לחברות הביטוח היה זעום, משום שרק לעתים נדירות מוגשות התנגדויות לאישור הסכם פשרה בתביעה. השופט אישר את הבקשה. זמן קצר לאחר מכן הגישו חברות הביטוח עותק מחוות הדעת של הבודק והשחירו חלק מהנתונים המופיעים בה בנימוק שמדובר בסודות מסחריים.

בחוות דעת מנומקת ומפורטת קבע זמיר שקיים קושי לאשר את הסדר הפשרה במתכונתו הנוכחית וציין שלדעתו יש להגדיל את ההטבה לחברי הקבוצה ו”לא להסתפק בהטבה ששיעורה (אלא שכאן הושחרו האחוזים ע"י חברות הביטוח - ע”ר) מהסכום שבו היו זוכים חברי הקבוצה השונים אילו התקבלה התביעה במלואה".

"נטייתי היא לא לאשר את ההסדר בתנאים הללו”

הקלפים נטרפו בדיון שהתקיים שלשום לפני גרוסקופף, ובו הוא הבהיר כי לאחר ששמע את נציגי הצדדים, עמדתו הראשונית לאחר קריאת חוות דעתו של הבודק היא "שסיכויי התביעה טובים מאוד", וכי והפיצוי המוצע בה לא הגיוני. לפיכך אמר השופט כי "נטייתי היא לא לאשר את ההסדר בתנאים הללו".

גרוסקופף המליץ לחברות הביטוח להסכים לפשרה שתבוסס על החזר של 365 מיליון שקל, והפחתת גבייה עתידית ב־50%. הוא קבע שעד אמצע נובמבר יגיש היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין את עמדתו בנוגע לפשרה, ושבועיים לאחר מכן יגיבו חברות הביטוח.

חנס מסר בתגובה כי “לא ראוי שאביע את דעתי המשתקפת בהסכם הגישור".