אאא

חשיפה דרמטית: העיתונאי יואב יצחק, חושף באתרו 'ניוז 1' כי הפרקליטות הסתירה מבית המשפט ומהרב יאשיהו פינטו חומרי חקירה חיוניים שהיו עשויים לערער את כתב האישום שהוגש נגד הרב פינטו. 

>> דיווח: התביעה מנעה בזדון מהרב פינטו חומרי חקירה

על פי הדיווח, הפרקליטות הפעילה מכבש לחצים על הרב יאשיהו פינטו שיחתום על הסדר טיעון לפיו הוא מודה באשמות, שאם לא כן, תעמיד הפרקליטות את אשת הרב, הרבנית דבורה, לדין. הרב, שחשש לשלומה של הרבנית, הסכים להקריב את עצמו וחתם על הסכם הטיעון. 

כעת מתברר לכאורה, כי לאיומים של ראשי התביעה בישראל על הרב פינטו, כאילו יעמידו את הרבנית לדין, לא היה בסיס. על פי הפרסום ב'ניוז 1', הפרקליטות שאיימה כי תעמיד את הרבנית פינטו לדין, הסתמכה על דברים שנאמרו ו/או נטענו בשיחה שהתקיימה בפגישת הרבנית פינטו עם איילה ברכה (אשת תנ"צ אפרים ברכה ז"ל) ביום 13.09.12.

ב'News1' טוענים כי למרות שלא נמצאו ראיות ממשיות נגד הרבנית, ועל-אף שלא ניתן היה לבסס נגד הרבנית כתב אישום שהיה עומד במבחן בית המשפט, איימו בתביעה בהעמדתה לדין. המטרה הייתה, כאמור, להפעיל לחץ על הרב כדי שיחתום על הסדר טיעון, וימנע מלחשוף את מעשיו הפליליים של תנ"צ ברכה ז"ל בבית המשפט. כפי שפורסם, הרי שישנם חומרי חקירה המצויים בידי המחלקה לחקירות שוטרים, ומהם ומחומרים נוספים עולה כי כספים שניתנו על ידי הרב פינטו ככסיוע לברכה, היו בגין קשרים עמוקים בהרבה, ולא כתמורה למידע שהתבקש למסור, כביכול, מתיק החקירה בפרשת חזון ישעיה (במסגרתה נחקר גם הרב פינטו, וטוהר, בסופו של דבר בפרשה זו, בהעדר ראיות).

הפרסום ב-News1 מתבסס על מסמך שאת תוכנו המלא אנו מביאים בהמשך המתעד את 'פגישת השוחד', כביכול, בין הרבנית דבורה-רבקה פינטו לבין איילה ברכה - רעייתו של תנ"צ אפרים ברכה ז"ל, אז ראש חטיבת מודיעין וחקירות. לפי הנטען, המסמך האמור הוסתר, יחד עם חומרי חקירה נוספים שנמנעו מהרב פינטו במהלך המשפט.  יואב יצחק, חושף הסיפור מסביר כי: "התובעת בתיק פינטו, עו"ד רחלי חזן-פלדמן, פעלה, בעצה אחת עם פרקליט המדינה שי ניצן ועם היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, כדי לפגוע בהגנתו של הרב פינטו, במאמץ להפלילו, בכל מחיר, ובמטרה מוצהרת נוספת, שעיקרה: להגן על תנ"צ ברכה ולמנוע חקירת מעשיו הפליליים של ברכה. מכוח אותה מזימה הוסתרו ונמנעו מפינטו, בין היתר, גם עדויות וראיות שנאספו בעדותו של תנ"צ ברכה עצמו".

המסמך שיובא להלן, מתעד את פגישת הרבנית פינטו עם איילה ברכה ביום 13.09.12, בחדרה של הרבנית פינטו במלון הילטון בתל אביב, לאחר שהרבנית פינטו הגיעה לישראל אחרי שהות ארוכה בארה"ב. הפגישה בין איילה ברכה לבין הרבנית פינטו התקיימה זמן קצר לאחר שבני הזוג ברכה קיבלו מהרב יאשיהו פינטו כ-300-250 אלף ש"ח, במזומנים, כסיוע כספי למימון טיפול מיוחד שביקשו עבור בנם של ברכה.

למרות היות הרבנית פינטו במצב נפשי קשה, עולה מהמסמך כי 'הסוכנת המפלילה', איילה ברכה, לא הצליחה להוציא מהרבנית אמירות שיהיה בהן כדי להוכיח כי הכספים שנמסרו לברכה  (100,000 דולר), ניתנו על-ידי הרבנית כשוחד עבור תנ"צ אפרים ברכה, תמורת מידע מוכמן מהחקירה שנערכה אותה עת נגד כמה גורמים, ובהם הרב פינטו.

מהמסמך בן שישה עמודים, עולה מסכת קשרים חמה ביותר בין רב לתלמיד, כאשר עולה מן המסמך כי כל הכספים שהועברו  לתנ"צ ברכה ז"ל, היו תמורת סיוע שנתן לבני המשפחה במשך שנים רבות (כ-17 שנים). כמו כן מובהר מהות הקשר העמוק בין תנ"צ ברכה ז"ל לבין הרב יאשיהו פינטו - קשר משפחתי, יחסים חמים וסיוע הדדי. אשתו של אפרים ברכה, איילת המכונה במסמך בשם הקוד 'יוכבד', סיפרה כיצד היה ברכה מעריץ את הרב: "אפילו אם הוא לא מרגיש טוב, אם הרב קורא לו, הוא הולך על ארבע, הוא מאוד אוהב אותו". 

התמליל המלא: פגישת הרבנית פינטו עם איילה ברכה

תמלול המסמך המלא מובא להלן. התמלול מתעד את פגישת הרבנית דבורה-רבקה פינטו עם איילה ברכה מפגישה שהתקיימה ביום 13.09.12, במלון הילטון בתל אביב. הפגישה מלמדת, כאמור, על היחסים האמיתיים ששררו קודם לכן בין בני הזוג פינטו לבין תנ"צ אפרים ברכה, שהיוו את הרקע למתן הכספים לברכה. חלקים מסוימים הוסרו משיקולי עריכה. 

נשמעת דפיקה בדלת וצלצול בפעמון... הדלת נפתחת.

יוכבד (כינוי לאיילה ברכה): שלום, נעים מאוד.

הרבנית: נעים מאוד... בואי, איך קוראים לך?
יוכבד: איילה,

הרבנית: א, בואי בבקשה... (נשמעים צעדים והן יושבות)... נעים לי מאוד להכיר אותך, האמת ש...

יוכבד: אני מאוד אוהבת את הרב,

הרבנית: הוא מלווה אותנו תקופה ארוכה... כל-כך לא קל...

יוכבד: גם אפרים... מאוד אוהב אותו. מה שלומך?

הרבנית: בסדר, בסדר, ברוך השם, קצת יותר טוב. היה לנו תקופה מאוד מאוד קשה. את יודעץ כל מה שעברנו? או שהוא לא משתף אותך?

יוכבד: כמעט ולא.

הרבנית: כן, היינו באמריקה וקצת גם פה... באמת הרב סומך רק על בעלך והוא היחיד שהרב סומך עליו. הוא עמד איתנו וברוך השם, עכשיו יותר טוב. באמריקה, אחד שהיה עובד בישיבה, הוא גנב המון כסף מהישיבה ואחר-כך הוא, ואחר-כך הוא בא וניסה... וסחט מאיתנו כסף, כי אני הייתי אחרי לידה ולא הרגשתי טוב והייתי בדיכאון והוא השתמש בזה ואני מאוד... ולא רציתי שזה יצא בחוץ.

יוכבד: מי השתמש בזה? מישהו ש...

הרבנית: העוזר של הרב אז...

יוכבד: אה...

הרבנית: זה היה בדיוק אחרי לידה...

יוכבד: וואו..

הרבנית: [שורה שהושמטה מפני צנעת הפרט]

יוכבד: העיקר את אחרי זה?

הרבנית: עכשיו, ברוך השם,

יוכבד: יותר טוב?

הרבנית: לאט-לאט... כי עכשיו עצרו את הבנאדם ומצאו שהוא גנב איזה 50 מיליון דולר מהמשיבה וחוץ מזה שהוא סחט...

יוכבד: אוי ואבוי...

הרבנית: אפילו שהוא בא, שאמר לרב אם אתה לא נותן 500,000 דולר, עכשיו אנחנו מחר הוא בא עם איש פרסום...

יוכבד: איזה אנשים רעים.

הרבנית: ואמר לו, אם אתה לא נותן את הכסף אז אנחנו הולכים מחר לעיתונים ומפרסמים. והרב לא רצה לתת את הכסף, הרב אמר לי אם אדם נסחט אז אחר כך? (... לא ברור). אני בכיתי, פחדתי מזה, לא רציתי את זה. זה היה ממש (... לא ברור). אחר-כך הם המשיכו. אחר-כך ראו שלא יכולים לתת עוד, אז התחילו לעשות לחץ ולהוציא כל מני שקרים בעיתונים.

יוכבד: ואוו, לא נעים...

הרבנית: (... לא ברור).

יוכבד: ברוך השם, אתם יותר טוב, עכשיו אחרי זה?

הרבנית: כן. יותר טוב. אתם באמת אנשים, אפרים בן אדם ישר, צדיק, אין. הרב סומך רק עליו. יש הרבה אנשים שהרב מכיר, אבל אין הרבה אנשים כמו בעלך. צדיק, באמת. הרבה פעמים אפילו אני הייתי מתקשרת אליו בזמנים של לחץ מצוקה והוא תמיד עודד אותנו. כן, גם את עובדת במשטרה?

יוכבד: לא, אני עובדת באוניברסיטה.

הרבנית: (הרבנית מקבלת מסרון).

יוכבד: לא, אני במזכירות יותר.

הרבנית: כן...

יוכבד: כן...

הרבנית: איזה יופי... סליחה רגע (מתעסקת במסרון).

יוכבד: לא, אהה... וואו... איזה מקום יפה...

הרבנית: כן...

יוכבד: מדהים...

הרבנית: כן... (לא ברור)... באמת בנאדם מאוד טוב, צדיק. הוא גם עזר לנו הרבה, כי ברגע שסחטו אותנו, אנחנו באנו לפה כי פחדנו כל הזמן. היו באים אלינו הביתה והילדים נשארים באמריקה ואז היינו ממש בחדר הזה. אחרי זה, והיינו בערב פסח, הם באו וביקשו, ואז נסענו, באנו בסביבות איך קוראים לזה, בסביבות יום העצמאות, לאמריקה, כי הילדה שלי הייתה צריכה בדיקה, הילדים היו בני שנה וחצי לבד עם המטפלת. ואנחנו פחדנו להיות לבד באמריקה. שלא יבואו אלינו הביתה. חזרנו, והם באו באותו היום וגם איומים סחיטה וכל זה. באנו לפה ולא הספקנו לחזוק בשבועות. כל הזמן פחדנו, חיים בפחד, אפילו מהטלפון מה הם אומרים. מה הם מתקשרים? אין הגענו למצב כזה. ממש מצב... במוצאי שבועות הם התקשרו והתחילו לאיים עלי, שכאילו הם יגישו תלונה על הילדים שאני לא איתם.

יוכבד: מה את אומרת?? אוי ואבוי, לאן זה הגיע? איזו רשעות?
הרבנית: אז מיד אמרנו: נביא את הילדים לפה. אז הבאנו אותם. אז היינו גרים בארץ, לא היה לנו בית בארץ, אז הבאנו אותם לפה. הם היו קטנים. חיממנו להם את האוכל, ילדים קטנים ומה שהם צריכים, את יודעת, ילדים קטנים... לאט-לאט השתקמנו. מישהו קנה בית ועברנו לבית הזה והיה תהליך.

יוכבד: ברוך השם.

הרבנית: יש לכם ילדים?

יוכבד: כן.

הרבנית: כן?

יוכבד: שיהיו בריאים...

הרבנית: באיזה גיל?

יוכבד: שניים בצבא ושניים מתבגרים.

הרבנית: אה... מתבגרים.

יוכבד: זהו.

הרבנית: אני אכין לך משהו חם לשתות?

יוכבד: לא, נשמה. תודה. אני שותה רק מים.

הרבנית: אבל שתייה חמה זה גם כן טוב.

יוכבד: לא, שתיתי לפני שבאתי. תודה. ממש תודה. מעריכה את זה.

הרבנית: אני ממש שמחה להכיר אותך, באמת, אנחנו, את לא יכולה להבין עד כמה אנחנו חייבים לכם הרבה הרבה כמעט את כל החיים שלנו, אני כי היו מצבים ש...

יוכבד: אפרים עושה את העובדה שלו, את מבינה, והוא גם אוהב את הרב מאוד, מכבד אותו, אוהב אותו...

הרבנית: מעודד, לפעמים לתת מילה תודה בזמנים כאלה.

יוכבד: בטח, זה שווה הכל,

הרבנית: זה שווה הכל, זה שווה הכל,

יוכבד: יש אנשים רעים בעולם,

הרבנית: אפילו, תראה גם פה אנשים מתוך המשטרה, הציקו לנו הרבה.

יוכבד: לא שמעתי, מה אמרת?

הרבנית: אפילו אנשים, כל מני אנשים מתוך המשטרה, מבחוץ, כשבנאדם נמצא בצרה, כשרואים בנאדם בצרה... (לא ברור).

יוכבד: מה לעשות? לא כל אחד באישיות יכול להגיש עזרה.

הרבנית: איך השם שלך?

יוכבד: איילה. ושלך?

הרבנית: רבקה.

יוכבד: אה.. אימנו?

הרבנית: תבואו לבקר בניו-יורק?

יוכבד: אה... בעזרת השם. ניו-יורק, באמת לא היינו בארה"ב, היינו באירופה, לא בארה"ב.

הרבנית: איזה יופי,

יוכבד: אבל ברוך השם, אתם יותר טוב עכשיו, לא?

הרבנית: ברוך השם. הם קצת עכשיו בשקט. בגלל שאחד נעצר, השני פוחד כי הוא גם יודע שהוא אולי יעצר, או שיש בעיות.

יוכבד: אני לא מעורבת בדברים האלה.

הרבנית: כי השניים שבאו לסחוט אותנו, אחד עצרו אותו ה- FBI, זה היה בימי שישי לפני כניסת שבת. עיתונאים מתקשרים, רוצים לפרסם, הם הגיעו למצב שהרב עמד לעבור ניתוח בראש ושלחו עיתונאים לשאול אם זה נכון שאחנו חושבה שהרב, השם ישמור, לא ישרוד יותר משנה... (לא ברור). וזה אנשים שגידלנו אותם, שהיו פה בארץ ולא היה להם מה לאכול. היה להם הרבה בעיות, והם רצו לנסוע לאמריקה והכרנו להם אנשים והם התחילו שם מאפס ועזרנו להם כל הדרך. פתאום אנשים, זה פוגע הרבה באמון. את נפגעת מאנשים שכל-כך טוב שאת עושה להם, ופתאום את לא מכירה איך אם מתנהגים...

יוכבד: כן. ככה זה בני אדם, לפעמים באמת מפתיעים.

הרבנית: כן. כן, ברוך השם.

יוכבד: זהו,

הרבנית: יופי, חשוב לי להגיד לך תודה רבה, כי בעלך, ממש, באמת הוא אדם היחיד. בכלל באמריקה, גם אנשים מה-FBI שמטפלים בתיק שלנו, מאוד מאוד היו טובים איתנו.

יוכבד: זה חשוב, יחס, קודם כל הבנאדם.
הרבנית: זה לוקח זמן. ואני לא חזקה בנפש והרבה פעמים התמוטטתי.

יוכבד: אוי ואבוי...

הרבנית: אבל אפילו מילה טובה, זה נותן, נותן הכל...

יוכבד: נכון, בטח, מילה טובה יכולה יכולה לתת יותר, מכל עזרות...עזרה אחר...

הרבנית: כן..

יוכבד: ברוך השם, נקווה שיהיה שנה טובה, שיהיה לכם גם שנה טובה, ותמסרי גם לרב ממני ומאפרים, ותמסרי לו שאפרים מאוד מאוד אוהב אותו...

הרבנית: אני האמת, את בעלך דיברתי בטלפון, אני לא הייתי מכירה אותו,

יוכבד: אה...את לא מכירה אותו?

הרבנית: איזה יום ראיתי אותו (לא ברור). ואמרו לי, מה את לא יודעת מי זה? כי אני הרבה מדברת עם אנשים בטלפון, אני לא מכירה אותם בפנים, צדיק יש לו זה הרגשה טובה וצדיקה וישרה. ממש שמחה להיות בקשר איתכם... ממש תודה רבה לכם והכל.

יוכבד: שתהיי חזקה זה הכי חשוב.

הרבנית: כן...

יוכבד: חזקה, ו... (לא ברור)

הרבנית: הרב גם צדיק... נתן לי הרבה כוחות, כי אני עברתי הרבה טיפולים של פוריות עם הבן הראשון ואח"כ עוד הרבה טיפולים (לא ברור)...

יוכבד: כמה ילדים יש לך?

הרבנית: יש לי הגדול בן 12 ותאומים בני 4...

יוכבד: אה... כן?

הרבנית: אבל אחרי לידה של תאומים, ועם כל הטיפולים... כמו כולם, כמו כולם מקנאים...

[הושמט קטע משיקולי עריכה, כמו גם עניינים משפחתיים שאינם רלוונטים]

יוכבד: אולי תתחזקו? ( לא ברור...). מכל הסיפורים האלה?

הרבנית: הרב אומר שמי שיש לו תאומים, זה עין הרע מאוד קשה...

יוכבד: באמת? כן, אוי ואבוי... לאחיינית שלי יש תאומים (צוחקת...) עכשיו נולדו לה.

הרבנית: כן? בן? בת?

יוכבד: אסור להאמין בזה, יש הרבה אנשים שיש להם תאומים.

הרבנית: לא, אני באמת הרגשתי מהיום של הברית, הרגשתי ש... אני לא מאמינה בזה...

יוכבד: זה ברכה... ילדים זה ברכה..

הרבנית: כן, כאילו זה מתנה יותר מדי גדולה... צריך לשלם עליה באיזו שהיא דרך.

יוכבד: טוב, איש-איש ואמונתו.

הרבנית: אבל, בדרך השם,

יוכבד: העיקר שתהיה שנה טובה ובשורות טובות, אני מאחלת לכם שנה טובה יותר משנה זאת.

הרבנית: אמן, תודה רבה.

יוכבד: שיהיה הרבה בריאות, הכי חשוב בריאות ונחת.

הרבנית: גם הבריאות של הרב לא טובה, הוא דוחה דוחה, כל הזמן דוחה,

יוכבד: מה עם הראש? יש משהו עם הניתוח?

הרבנית: כן, הוא עבר כמה פעמים ניתוח בראש. יש לו עוד משהו בראש.

יוכבד: גילו לו עוד משהו?

הרבנית: כל הזמן עושה בדיקות.

יוכבד: מרגיש כאילו כאבים?

הרבנית: לא, יש משהו שמה בולט... נקווה ש...

יוכבד: נקווה זה משהו חיצוני ולא משהו פנימי.

הרבנית: חלילה, בעזרת השם, כן... יש לי משהו שרציתי לתת בשבילך, בסדר?

יוכבד: בשבילי?

הרבנית: (לא ברור)

יוכבד: התיק? תודה, לא נעים לי קצת, אבל מה זה?

הרבנית: יש פה כסף, יש פה 100,000, הרב אומר לי בסוכות הרב, הרב רוצה להביא לו 100,000, אני לא יודעת, אולי אח"כ, נספר לך,

יוכבד: לא נעים לי, לא נעים לי...

הרבנית: לא, מה פתאום? לא בכלל לא, אנחנו חייבים לכם, אני לא יכולה לתאר לך כמה בזמנים הכי קשים, כמה בעלך עזר לנו, גם באמריקה עזרו לנו. אבל פה בארץ, בעלך היה היחיד, היחיד, שהיה איתנו, אנחנו מודים לכם מכל הלב כל החיים ובעזרת השם, שיהיה לכם כל טוב, בזכות ההנאה, אתם אנשים כל-כך טובים, טהורים באמת. לא, בכלל לא, אני לא רוצה שתרגישו לא טוב, תודה רבה לך, תודה.

יוכבד: וואייי... (לא ברור).

הרבנית: את גרה פה באיזור?

יוכבד: אני? אני גרה במודיעין

הרבנית: אה...

יוכבד: כן,

הרבנית: איזה יופי... קשה לי לספר לך על רגל אחת אבל ת'אמת...

יוכבד: איך שאת מרגישה מאמילה... אבל, מה זה לא נעים לי, מה זה לא נעים...

הרבנית: אני רוצה להסביר לך כמה בעלך וכמובן את, הוא ואת זה אחד, כמה בשבילנו, כמה חשוב לרב החברות איתו, ממש ממש, אדם צדיק בכל מצב אני יודעת שהוא עסוק ושיש לו תפקיד מאוד...

יוכבד: אפילו אם הוא לא מרגיש טוב, אם הרב קורא לו, הוא הולך על ארבע, הוא מאוד אוהב אותו.

הרבנית: צדיק,

יוכבד: הוא מכבד אותו, מאוד אוהב אותו, מאוד מכבד אותו ומחזיק ממנו...

הרבנית: (הרבנית מקבלת שיחת טלפון... הרבנית עסוקה בקשר לשיחה הטלפונית החיצונית שהיא קיבלה)

יוכבד: לא ברור... אה כן... בני כמה הם?

הרבנית: אה... הם כבר עברו גיל 3. מה, אתם גרתם פה?
(הרבנית נשמעת מוסרת לדובר בצד השני את המספר הבא:..).

יוכבד: מה אתם גרים פה?

הרבנית: אנחנו היינו גרים פה הרבה שנים אחר-כן

יוכבד: ממש פה?

הרבנית: לא, היינו פה, היינו פה...

יוכבד: חשבתי ממש פה? לא היה לכם בית אמרת?

הרבנית: הילדים באו והיו פה, היו איזה תקופה, חודש, ומאז עברנו... (לא ברור), כי ממש הבעל בית בנאדם צדיק, כל הזמן מה שצריך.

יוכבד: יהיה בסדר, אני מאמינה שיהיה בסדר.

הרבנית: ברוך השם, באמת לומדים הרבה מהדברים האלה. צריך זמן, לתת זמן, הקב"ה תמיד בסוף עם הטובים, מי שעושה טוב בסוף יהיה לו טוב, אבל באמת זה היה ניסיון קשה.

יוכבד: טוב,

הרבנית: יופי, אני אשמח לראות אותך,

יוכבד: שמחתי להכיר אותך,

הרבנית: גם אני, את בעזרת השם מיוחדת, באמת, הרוגע שלך עושה לי טוב,

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

יוכבד: תודה.

הרבנית: את צדיקה, שתהיה לכם שנה טובה

יוכבד: תודה נשמה, שיהיה לכם כל טוב, בשורות טובות.

הרבנית: בהזדמנות אני אספר לך, כמה אני מודה לכם על הכל, באמת תגידי לבעלך בכל פעם שאני מתקשרת, כל פעם הוא עונה, כל פעם, הוא בכל מצב עוזר, מעודד אותנו, בשביל זה עולם ומלואו.

יוכבד: אני מבינה את זה, שתהיה שנה טובה, שיהיו בשורות טובות.

הרבנית: תודה רבה,

יוכבד: זהו, שמחתי להכיר אותך.

הרבנית: בעזרת השם, שיהיה לך זמן אנחנו נדבר.

יוכבד: בעזרת השם, לאט-לאט, תקחי לא צריך, בזמן שלך. טוב, אז באמת, תמסרי לרב, גם מאפרים, כל טוב, שיהיו בשורות טובות ובריאות.

הפגישה מסתיימת בין הצדדים.