אאא

לא ברור לי בכלל מהי מורשת רבין. כל הדיבורים על מורשת רבין, בתקשורת, בעצרות לזכרו, במערכת החינוך חסרי כל שחר. הניסיונות הנואלים לשטיפת המוח הקולקטיבית על מורשת רבין, אינם אלא ניצול ציני של האמפתיה והזעזוע מהרצח.

אני כותב זאת כמי שתמך במדיניותו של רבין. כמי שחשב שהוא ראש ממשלה ראוי. עם רקורד מפואר. מפקד רב זכויות. רמטכ"ל הניצחון במלחמת ששת הימים. פוליטיקאי ישר, והגון. אנליטיקן מעולה ובעל הבנה מרשימה בתהליכים מדיניים ובטחונים. איש שקול וזהיר. אדם שאכפת לו מעמו ולא רק מעצמו.

אך מהי מורשת רבין? מדברים על מורשת אברהם אבינו. משה רבינו. מורשת הנביאים. מעולם לא שמענו על מורשת ראש הממשלה. וכי הוא המציא את החתירה לשלום? אלפי שנים יהודים מתפללים שלוש פעמים ביום לשלום. ואז בא רבין והמציא את השאיפה לשלום? וכי שמיר לא חתר לשלום? הוא רק חשב שהסכם שלום הוא אסון ולא שלום.

ולמה מורשת בגין היא לא מורשת שלום? הרי דווקא הוא הביא שלום עם הגדולה והמסוכנת במדינות ערב. הוא נדרש לאומץ רב. זה היה בניגוד לכל מורשתו המיליטנטית הקודמת. אז למה לא מדברים על מורשת בגין? בגלל שהוא לא נרצח? ומה עם מורשת בן גוריון? עם מורשת דיין ואחרים? רק לרבין הייתה מורשת?

אם הכוונה היא לחתימתו על הסכמי אוסלו, הרי חצי מהמדינה רואה בזה אסון. לדידם זו מורשת רציחתם של אלפי יהודים. אז איך אפשר לדבר על מורשת כלשהי. מורשת למי? ובכלל, איזו מורשת זו? ואם זה הקריטריון, אז מה עם מורשת פרס שדחף ויזם את אוסלו? האם בגלל שהוא חי לא צריך ללכת לאור מורשתו?

הדיבורים על מורשת רבין, הם חסרי כל שחר. אם קיימת מורשת כלשהי, זו מורשת הרצח. את זה צריך ללמוד בקפידה. הרצח גרם לזעזוע בעם ובעולם כולו. אלא שמורשת הרצח, היא לאנשי הימין. הם אלו שצריכים להשתטח על קברו של רבין. אך הם ממילא לא למדו שום דבר. אז אין להם מה להשתטח.

ההסתה שהביאה לרצח קיימת במלוא עוזה. אולי לא בכיכרות. אבל בוודאי ברשתות החברתיות. לא דווקא כלפי ראש ממשלה. כלפי כל מי שכותב בניגוד לדעות הימין. אפילו כלפי הופנו עשרות אם לא מאות איומים בדרגות חומרה שונות. בכתב, בטלפון ובשיטות שונות של התעללות. מסלקים גם באמצע שידור ברדיו. הימין מאיים לא רק אם כותבים בעד פשרה מדינית ונגד המתנחלים. גם אם כותבים נגד אומן. כל מה שלא מוצא חן בעיני הימין, מוביל מיד לאלימות מילולית. לפחות.

מורשת הרצח לא נלמדה. לא הופקו שום לקחים. הימין ממשיך בהתססה. בהתגרות. בכל מיני צורות. איומים. מכות. שריפות מסגדים. בנייה פרובוקטיבית בשטחים. המתסיס האובססיבי אריאל עולה להר ונושא באחריות לדקירתם של יהודים למוות. זה סוג של גרם רציחה. ההתגרות של שנות האלפים. ראש ממשלה לא יירצח, רק כי הוא מהימין.

אין דבר כזה מורשת רבין. אך יש בהחלט מורשת הרצח. שום דבר לא נלמד. האווירה שהכשירה את הרצח, קיימת. ועוד איך. וזו עדיין מאיימת בחלל הימין. כי הכתובת לגבי דמם של רבים אחרים, כבר כתובה על הקיר.