אאא

תגלית מרתקת שנחשפה לאחרונה בחפירות הארכיאולוגיות שמנהלת רשות העתיקות בחניון גבעתי בעיר דוד, בגן לאומי סובב חומות ירושלים, הביאה, ככל הנראה, לפתרון אחת החידות הגדולות בארכיאולוגיה של ירושלים: שאלת מקומה של החקרא היוונית (הסלאוקית) - המבצר הנודע שהקים אנטיוכוס הרביעי במטרה לשלוט על העיר ולפקח על הפעילות במקדש, ואשר הוכנע לבסוף ע"י החשמונאים.

חפירות חניון גבעתי שבגן הלאומי עיר דוד נמשכות כבר עשור. עמותת אלע"ד, המתפעלת את הגן הלאומי, מממנת את החפירות הענפות במתחם. החפירה מגלה ממצאים רבים ממגוון תקופות בירושלים, והיא פתוחה לציבור הרחב, שמוזמן להגיע ולהתרשם מקרוב מעבודות החפירה שבמקום.

במהלך 100 שנות המחקר ארכיאולוגי בירושלים עלו שלל הצעות לזיהוי מיקומה של החקרא, המוזכרת בספרי המכבים ובתיאוריו של ההיסטוריון יוסף בן מתיתיהו. חוסר ודאות זה, מקורו במיעוט השרידים האדריכליים אותם ניתן לשייך לזמן הנוכחות היוונית בירושלים.

בחודשים האחרונים נחשפו בגבעת עיר דוד, להערכת החוקרים, עדויות למצודה: קטע של חומה מאסיבית, בסיס מגדל שמידותיו מרשימות (רוחבו כ-4 מ', ואורכו כ- 20 מ') ו"חלקלקה". ה"חלקלקה", שנבנתה בסמוך לחומה, היא אלמנט הגנתי משופע, עשוי שכבות עפר, אבנים וטיח, שנועד להרחיק את התוקפים מבסיס החומה. שיפוע זה הגיע עד לערוץ הטירופיאון - העמק שחצה את העיר בעת העתיקה, שהיווה מכשול נוסף במערכת שהגנה על המבצר. אבני קלע מעופרת, ראשי חיצים מברונזה ואבני בליסטראות שהתגלו באתר, ואשר עליהם הוטבע קילשון –שהיה סמל שלטונו של אנטיוכוס אפיפנס, הם שרידים אילמים לקרבות שהתנהלו במקום בימי החשמונאים, בנסותם לכבוש את המבצר, שניצב כ'עצם בגרונה' של העיר.

המקורות מספרים על אכלוסה של המצודה באנשי צבא שכירים וביהודים מתייוונים, ועל הסבל שסבלו אנשי ירושלים מיושבי החקרא. מערכת הביצורים האיתנה עמדה בפני כל הניסיונות לכובשה, ורק ב-141 לפנה"ס, בתום מצור ממושך והרעבתם של אנשי חיל המצב היווני, עלה בידי שמעון החשמונאי להכניעם.

לדברי הארכיאולוגים ד"ר דורון בן עמי, יאנה צ'חנוביץ ושֹלומה כהן, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, "תגלית מרעישה זו מאפשרת, לראשונה, לשחזר את המציאות היישובית ומראה העיר, ערב פרוץ מרד החשמונאים. הממצאים הארכיאולוגים החדשים מעידים על הקמתה של מצודה מבוצרת כהלכה, שנבנתה על מצוק הסלע הגבוה, שולטת על מדרונותיה התלולים של גבעת עיר דוד. מצודה זו, חלשה מקרוב על כל דרכי הגישה אל המקדש, וניתקה אותו מחלקיה הדרומיים של העיר. המטבעות הרבים, מימי המלכים אנטיוכוס הרביעי ועד ימי אנטיוכוס השביעי, והמספר הרב של קנקני יין שיובאו מהמערב לירושלים והתגלו באתר, מספקים עדות לזמנה של המצודה, וכן לזהות הנוכרית של יושביה".

שרידי מצודת החקרא: צילום אסף פרץ, באדיבות רשות העתיקות
שרידי מצודת החקרא: צילום אסף פרץ, באדיבות רשות העתיקות
. אבני קלע מעופרת וראשי חצים שעליהם הוטבע קילשון – סמל שלטונו של אנטיוכוס אפיפנס - עדות לנסיונות לכבוש את המבצר. צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות
. אבני קלע מעופרת וראשי חצים שעליהם הוטבע קילשון – סמל שלטונו של אנטיוכוס אפיפנס - עדות לנסיונות לכבוש את המבצר. צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות
. אבני קלע מעופרת וראשי חצים שעליהם הוטבע קילשון – סמל שלטונו של אנטיוכוס אפיפנס - עדות לנסיונות לכבוש את המבצר. צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות
. אבני קלע מעופרת וראשי חצים שעליהם הוטבע קילשון – סמל שלטונו של אנטיוכוס אפיפנס - עדות לנסיונות לכבוש את המבצר. צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות
שרידי ידיות קנקני יין ששימשו את יושבי המבצר. צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות
שרידי ידיות קנקני יין ששימשו את יושבי המבצר. צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות