ריב בבית הכנסת "תפארת ישראל" בפתח תקווה – איזו פרוכת לתלות

מתפלל בבית הכנסת הוריד את הפרוכת הישנה ותלה במקומה פרוכת המנציחה את שמות הוריו שנהגו להתפלל בו. בית משפט השלום קבע כי פעולתו נעשתה ללא רשות, ופגעה בתורמי הפרוכת הישנה (משפט)

עו"ד איל גרנט | כיכר השבת |
תמונת אילוסטרציה, אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: מנדי הכטמן / פלאש 90)

בנם של מייסדי ובני בית הכנסת "תפארת ישראל" בפתח תקווה, רצה להנציח את שמות הוריו שנפטרו. לשם כך, הוא פנה בספטמבר 2011 לאחד מאנשי בית הכנסת והודיע לו שהוא מעוניין להחליף את הפרוכת הישנה שתלויה בבית הכנסת מזה 35 שנה, בפרוכת חדשה בה יונצחו שמות הוריו.

פרוכת הוחלפה, אולם לטענת הבן, בנובמבר הגיעו לבית הכנסת תורמי הפרוכת הישנה, שעליה הונצחו שמות הוריהם, תלשו בפראות את הפרוכת החדשה והחזירו את הפרוכת הישנה. בשל התנהגותם הבריונית לטענתו, שנעשתה ללא אישור הנהלת בית הכנסת, הוא הגיש בבית משפט השלום בפתח תקווה תביעה נגד התורמים, שיחזירו את הפרוכת החדשה למקומה.

לטענתו הפרוכת הייתה בלויה, ולמעשה התורמים שתלו אותה מגיעים להתפלל בבית הכנסת לעתים רחוקות, ולכן היה מוצדק להחליף אותה.

הנתבעים טענו שבית הכנסת אינו שייך לתובע או לאף אדם אחר, והתובע לא רשאי לעשות שם כל מה שעולה על רוחו.

לטענתם, התובע החליט על דעת עצמו להחליף את הפרוכת, שהייתה במצב טוב, מבלי שקיבל אישור של הנתבעים והמתפללים האחרים בבית הכנסת.

עוד הם טענו כי מעולם לא עזבו את בית הכנסת, ואפילו אם היו נוטשים, עדיין היה צריך לקבל את הסכמתם להחלפת הפרוכת. לטענתם, אין זה הוגן לבטל את דרך ההנצחה שלהם, כשיש לתובע עוד מגוון אפשרויות אחרות להנציח את הוריו.

חלוקה שוויונית

השופט נחום שטרנליכט דחה את התביעה, וקבע כי התובע לא היה בר סמכות להחליף את הפרוכת, וגם אם שימש כאחד ממנהלי בית הכנסת, הוא צריך היה לקבל אישור של יתר המנהלים.

השופט השווה למקרה דומה שהרב עובדיה יוסף מביא באחד מספריו בו עלתה השאלה האם הצבת הפרוכת הישנה במשך 10 שנים רצופות מעניקה למבקשים זכות בלעדית כלשהי. במקרה ההוא נאמר כי אמנם ההלכה הרווחת מעניקה חזקה בכל הקשור למצוות, אך זאת תינתן רק כשהשימוש הבלעדי נובע ממחסור בפרוכת חלופית, ולא מסיבה אחרת. למעשה, השימוש ארוך הטווח לא מעניק חזקה לבלעדיות.

באותו מקרה, ציין השופט, ועד בית הכנסת הציע כפשרה כי הפרוכת שהייתה תלויה כבר 10 שנים תישאר תלויה בימות החול, ואילו בשבתות וחגים היא תוחלף על ידי הפרוכת החדשה.

השופט שטרנליכט הציג את המקרה כדי להציע לצדדים דרך לפטור את הדברים מחוץ לכתלי בית המשפט, וסבר כי "טוב אם יגיעו להסכמה בדבר חלוקה שוויונית.. ברוח הדברים שנמצאו בתשובה הנזכרת לעיל".

עם זאת, הוא קבע כי מאחר שבמקרה זה התובע פעל על דעת עצמו, באורח חד-צדדי והחליף את הפרוכת ללא קבלת רשות מגורם מוסמך, בית המשפט לא יהיה זה שייתן תוקף לפעולה כזאת. בהתאם לכך הפרוכת החדשה תוחלף בישנה.

לא נפסקו הוצאות.

  • ב"כ התובע: עו"ד יהודה שלום
  • ב"כ הנתבעים: עו"ד יורם טערנשה

לפסק הדין לחצו כאן

הכותב: עו"ד איל גרנט עוסק במשפט אזרחי, חוקתי ומנהלי

לעורכי דין דיני חוזים ומסחר • אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

** הכותב לא ייצג בתיק

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר