אאא

בעקבות אלפי פניות של חסידי חב"ד, בארץ ובעולם, ובראשם שלוחי חב"ד העושים לילות כימים למען עם ישראל, אשר נפגעו קשות מתוכן טורו של עו"ד דב הלברטל, שעסק בעתידה של חסידות חב"ד ובמפעל השליחות האדיר - מנקודת מבטו האישית, מערכת "כיכר השבת" החליטה להסיר את התוכן שפגע בציפור נפשם של חסידי חב"ד.

אנו תקווה שעו"ד הלברטל יקבל זאת בהבנה וששלוחי חב"ד ימשיכו במפעלם האדיר למען הרבות קידוש השם, מתוך מסירות נפש למען כל יהודי.

לפני שנים, בחייו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל, הייתה חב"ד מקור נובע של חסידות. לעיתים תכופות נשמעו דברי הרבי, בהתוועדויות, בכתב ובעל פה, ובהם חידושים בתורה, בהלכה, בהשקפה ובחסידות בכלל. הם הופצו ונשמעו בכל העולם היהודי כולו. אלפים היו נוהרים אליו ושבים מרותקים, חשים בהתעלות רוחנית. הרבי היה חי, והחסידות תוססת, מתעלה ומקרינה. היה בה שמחה של תורה חסידית.

כיום, לאחר פטירת הרבי, הרבי עוד חי באמצעות תורתו, המופצת בכל האמצעים המודרניים, אך החסידות לא. חסידות חב"ד אינה מקרינה עוד את אורה של חסידות, ואינה פרה ורבה ביסודותיה הרוחניים. אין את מי לפקוד. את מקומה של החסידות, תופסים השלוחים.

גם אז היו שלוחים. הרי הרבי ייסד את המפעל, או לכל הפחות הביאו למעמדו הנוכחי, כשהוא מתפרס בכל קצוי תבל. אלא שאז הייתה חסידות יוצרת ונובעת, וגם היו שלוחים. ואילו היום - יש רק שלוחים ואין חסידות.

כמעט כל מה שנשמע כיום מחב"ד, נוגע לשלוחים. מפעל השלוחים הוא ללא ספק מפעל אדיר של חסד, של הפצת יהדות ושל מסירותם של אנשיה לכל דבר יהודי ולכל מצוקה. אין כל כך ויכוח. אך באותה מידה, ללא ספק, מפעל השלוחים לא עמד כמטרה עיקרית של בעל התניא. זו אינה חסידות.

ברבות הזמן, בהעדרו של הרבי, השלוחים הפכו להיות ממלאי המקום שלו בזעיר אנפין. אלא שהם גם הפכו להיות כתבי רדיו וטלוויזיה לעת מצא. הם הפכו לצוות רפואי, מדריכי תיירים, מפיקי אירועים, פוליטיקאים, שגרירים, ואפילו פעילים באתרי מהגרים זרים.

השלוחים מזוהים יותר ויותר כמפעל של חסד עולמי, וכך גם חב"ד. סוג של ארגון עולמי לסיוע לנזקקים. כשיש רעידת אדמה בנפאל, הם ידווחו לרדיו ולטלוויזיה. מתגלה שהם מתמצאים באופן מפתיע באתרי הטיולים שם. הם מקימים אתר לקליטת נפגעים ופליטים, ומשמשים תחליף לקונסוליה הישראלית.

כשנפצע יהודי במנצ'סטר. את מי יראיינו? שליח חב"ד. וכשיש פליטים סוריים בתחנת הרכבת בהונגריה, מי ישדר? שליח חב"ד. הם גם מתכננים סיוע נרחב לפליטים אלה. כשבריסל נתונה בעוצר, מי ידווח? שליח חב"ד. כרגיל, כתב רדיו לעת מצא. עושה רושם שהתאהבו בתקשורת. בכתבות צבעוניות במגזינים. שני שלוחים זכו אפילו בפרס הסובלנות של נשיא מדינת ישראל.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

החלק הפחות מרשים שבין השלוחים, נהנים בארצותיהם האקזוטיות. בשעה שהם מקימים אוהל לטיפול בנפגעי צונמי, צעירים בני גילם, בני ישיבות בארץ ומחוצה לה, עוסקים בכתיבת חידושי תורה. כשהם מטיילים עם ישראלים בהרי ההימלאיה, בישיבות מחברים מערכות למדניות. וכי מה באמת קל יותר, ויוצר יותר ריגושים - להיות זוג צעיר של שלוחים בארץ אקזוטית, או להמית עצמם באוהלה של תורה?

ורק לחשוב על כך שגדולי המתנגדים לציונות היו אדמור"י חב"ד. מי שמכיר את הכתבים שלהם, יעמוד נדהם לנוכח עוצמת ההתנגדות לציונות. היום בחב"ד מחביאים את זה. אולי אפילו מתביישים בזה. משום מה, אף פעם לא שומעים מהם מילה נגד הציונות. הם התאהבו בה. זה גם משתלם. הם קיבלו הכרה כמשרתים בשירות הלאומי. בקרוב יקבלו גם פרס ישראל.

השלוחים הופכים עם הזמן גם לסוג של פוליטיקאים. הם מתרחקים מאחיהם החרדים, אך בד בבד יוצרים קשרים עם אנשי שלטון, שררה והון בארצות מושבם. עם נשיאים, חברי פרלמנט, ספורטאים, סלבריטאים, ומי לא. הם פשוט מתאהבים בסוג הפעילות הזאת. זה מקנה להם תחושת עוצמה והצדקה לקיומם. החסידות הפכה לאמצעי ולא למטרה. זה המצב אליו הגיעה החסידות, שעיצבה בעבר את עולמה הרוחני של היהדות החסידית, זו שבאה מבית מדרשו של בעל התניא ושלשלת מפוארת של אדמור"י חב"ד.

זהו התהליך אליו חב"ד הולכת. זו בעיה אסטרטגית שלה. חב"ד מקבלת יותר ויותר אופי של ארגון עולמי לחסד, פעילות חברתית וסיוע לנזקקים ותרמילאים. השלוחים משתלטים לחלוטין על התודעה הרוחנית של חב"ד. אם לא יקום שם רבי, בעוד שנים לא רבות חב"ד תחדל להתקיים כחסידות. כי חסידות ללא רבי, אינה חסידות לאורך זמן. לכל היותר, היא תישאר רק ארגון עולמי הומניטרי של שלוחים. אך על כך היא תזכה, כנראה, לפרס נובל לשלום.