אאא

גילוי נאות, אינני חסיד חב"ד. אך יצא לי לעקוב אחר משפטו של הרב יוסף יצחק אהרונוב יו"ר צעירי אגודת חב"ד, אינני רוצה להיכנס לפן המשפטי אותו עשו נאמנה עורכי דינו, התוצאה הינה התוצאה, כואבת וכלל לא פשוטה. אך במהלך שנות עבודתי יצא לי ללוות אנשי ציבור במעמדים כאלה ולראות את תגובתם גם ברגעים הדרמטיים בבית המשפט וגם לאחריהם, אין אחד שליוויתי שעל פניו לא היה נראה מתח ולחץ בשעות אלה. הייתי נוכח באחת הישיבות המכריעות בבית המשפט וראיתי את פניו של האיש, ראיתי ונדהמתי, נדהמתי מהשלווה והרגיעה שלו, נדהמתי מתעצומות הנפש של האיש.

לאחר הדיון ניגשו חברים ואוהדים ללחוץ את ידיו, היה שם גם עיתונאי אחד שמסקר את הפרשה במשך שנים, הוא ניגש לרב אהרונוב, ואמר לו במילים אלה (פחות או יותר) "אני מלווה את הפרשה שלך כבר שנים רבות, לא יצא לי להכיר אותך עד עכשיו, אני רואה שמדובר באמת באדם מיוחד". לשמוע מילים כאלה מעיתונאי שמסקר עשרות פרשיות בחודש זה לא מילים ששומעים בכל יום.

באתי לדיון לא כי אני מייצג את האיש, באתי לדיון רק כדי לחזק אותו, ויצאתי מחוזק. ראיתי אדם עם עוצמות שלא פוגשים בכל יום, ראיתי אדם המקבל את הדין בשקט. הוא עושה את זה בקור רוח, תוך אמון במערכת המשפטית. הוא יודע עד כמה מה שקיבל על עצמו בשעות קשות אלה מנע חלילה מהגוף בראשותו הוא עומד נזק בלתי הפיך, עד כמה הוא היה המגן האנושי למפעל השליחות של חב"ד, גם אנשי המקצוע המעולים ביותר, עורכי דינו, התקשו לקבל את החלטתו, אבל הוא היה נחוש בדעתו לספוג את הביקורת רק כדי למנוע נזק רוחבי בלתי הפיך.

בעולם העסקנות של היום אותו אני מכיר היטב בשל ייצוג של אנשים מכל הסוגים, קשה למצוא שליחי ציבור ברמה הזו, קשה למצוא אנשים שבמקום לשמור על עצמם יקריבו את עצמם למען הכלל. זו תופעה נדירה, אם בכלל קיימת. אין לי ספק שמפעליה של חב"ד על כל שלוחותיהם צריכים היום לעמוד אל מול האיש הזה ולהצדיע לו על אצילות הנפש שלו.

ישנם תהליכים משפטיים שלאדם שאינו משפטן אינם ברורים דיים, לעיתים אתה קורא מסמכים משפטיים ומבין השורות קופצים מונחים משפטיים שנראים לא טוב, רק איש מקצוע שיקרא את הטקסטים הללו, ידע לשים אותם בקונוטציה הנכונה שלהם, להבין את בין השורות ולקרוא את הניואנסים הדקים שנכתבו ושלא נכתבו כדי להבין את התמונה בכללותה. גם במקרה הנוכחי, ישנם אמירות של כב' בית המשפט שמספרות את הסיפור האמיתי, אמירות שאותנו כעורכי דין מלמדות הרבה מעבר למה שכתוב בהן, אותן אמירות מלמדות כי מישהו כאן נטל על כתפיו הרחבות אחריות קולקטיבית כדי לשמור ולשמר מסגרות של עשרות שנים שימשיכו לפעול.

אין לי ספק כי חב"ד כולה צריכה היום להודות ולהוקיר את האיש שבמשך עשרות שנים נשא על כתפיו את התפתחותה בארץ ישראל, הוא עשה זאת שנים רבות כל כך והוא עשה זאת גם היום.