אאא

ניסימוב היה בעליו של בניין בן שלוש דירות בתל-אביב, שרכש באמצעות הלוואת משכנתא שנטל מבנק מזרחי-טפחות באוגוסט 2011. שנתיים לאחר מכן, הוא מכר את הבניין ליזם שרון פלאצ'י, בתמורה ל-2.8 מיליון שקל.

הבנק עושה בעיות?

פנו ל- עורך דין בנקאות

בהתאם להסכם בין השניים, הועברו למוכר מיליון שקל במעמד החתימה, ונקבע כי היתרה, בסך 1.8 מיליון, תשולם על ידי היזם במועד המסירה ישירות לבנק לשם כיסוי הלוואת המשכנתא של ניסימוב, וכנגד מסירת מלוא המסמכים הנחוצים להעברת הזכויות בלשכת רישום המקרקעין.

בינתיים, נוצר חוב של כ-90 אלף שקל בחשבון העובר ושב של המוכר בבנק, כנראה בעקבות עסקים כושלים, והבנק פתח נגדו בהליכי עיקול בבית משפט השלום בתל-אביב.

הבנק טען שניסימוב מכר את זכויותיו בבניין כדי להבריח כספים, ולסכל את זכותו לקבל את הסכום שמגיע לו. בנסיבות אלו הוא ביקש באוקטובר 2014 להטיל עיקול זמני אצל היזם בגובה החוב.

אלא שהיזם טען שלפי החוזה הוא התחייב לפרוע את חוב המשכנתא של ניסימוב בלבד, כך שיתרת הכספים אצלו – אותם 1.8 מיליון, לא ניתנת לעיקול לצורך כיסוי חוב אחר, שנוצר בחשבון העובר ושב שלו.

ואולם, לטענת הבנק, מדובר בכספים שמגיעים לניסימוב בהתאם להסכם המכר, וממילא ההסכמה על העברת חוב המשכנתא הייתה צריכה לעבור את אישורו. משלא אישר זאת, אז המחאת החוב לא בוצעה. משכך, הכספים שהיזם עוד חייב עבור העסקה שייכים למוכר, ולכן ניתן לעקל אותם.

הבנק גם הוסיף שהיזם אינו רוכש בתום לב. לטענתו, מלשון ההסכם עולה ריח רע של הברחת נכסים בשיתוף פעולה בין היזם לניסימוב. על כך מעידה ההוראה המוזרה של כיסוי המשכנתא בשלב השני, בעוד שבדרך כלל רוכש דירה מתנה קודם כל את סילוק המשכנתא על הנכס ואת היתרה משלם ישירות למוכר.  

חופש החוזים

השופט עזריה אלקלעי הסביר שהעיקרון הוא שבית המשפט מכבד הסכמות שאליהן הגיעו הצדדים, והתערבותו בחוזה תיעשה בזהירות ובמגמה לשמור על עקרון חופש החוזים. כדי לבחון האם היזם חייב כספים למוכר, כך שהבנק יוכל להטיל עליהם עיקול, הוא בדק את החוזה שנערך בין השניים, והגיע למסקנה כי היזם התחייב לשלם את יתרת התמורה ישירות לבנק כדי לפרוע את המשכנתא.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

השופט הסביר שבהתאם להסכם, גם המוכר עצמו לא היה יכול לדרוש מהיזם לשלם לו ישירות את יתרת התמורה, וכל שהיזם רשאי לעשות עם הכסף הוא לפרוע את המשכנתא. ואם כך, מאחר שהמוכר לא זכאי לקבל את הכספים ישירות לכיסו, הבנק גם לא יכול להטיל עליהם עיקול.

משכך, בקשת הבנק נדחתה, ונפסק כי עליו לשלם ליזם שכ"ט עו"ד בסך 20 אלף שקל.

  • ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

לעורכי דין בתחום בנקאות • לפסק הדין לחצו כאן.

הכותבת:  עו"ד חנה אפרת קומט עוסקת בדיני בנקאות ובדיני מקרקעין 

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותבת לא ייצגה בתיק

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.