אאא

בני זוג שרכשו דירה בקריית מלאכי קיבלו אותה עשרה חודשים ועשרה ימים אחרי המועד שצוין בהסכם הרכישה. כך, במקום להיכנס לדירה ביולי 2014, הם נכנסו אליה בחלוף כשנה.

הדירה לא נמסרה במועד?

עורך דין מקרקעין

כדי לנסות לפייס את הרוכשים, הציעה להם חברת הבנייה "זיו ישראל" פיצוי של 26,000 שקל ובתמורה ביקשה מהם לחתום על הסכם ויתור זכויות.

למרות החתימה על המסמך, בדצמבר 2014 הגישו הרוכשים תביעה נגד החברה לבית המשפט לתביעות קטנות בקרית גת. הם טענו שמגיע להם פיצוי הרבה יותר גבוה ושוויתרו על זכויותיהם בלית ברירה, שכן הופעלו עליהם לחצים.

חברת הבנייה טענה מנגד, כי כתב הוויתור תקף ובני הזוג לא זכאים לפיצוי נוסף. לדבריה, הפיצוי שהציעה להם היה לפנים משורת הדין, כיוון שהאיחור נבע מנסיבות שלא בשליטתה כמו המצב הביטחוני, סערת גשמים שינויים לבקשת הרוכשים, עיכובים מצד גורמי התכנון ועוד.

אלא שטענותיה התקבלו בחלקן הקטן וביוני 2015 קבע בית המשפט קבע כי בני הזוג זכאים לפיצוי נוסף.

לאחר שהפחית  עיכובים שאינם קשורים למחדלי החברה, כמו המצב הבטחוני ומזג האוויר, קבע בית המשפט כי עליה לפצות את בני הזוג ב-35,000 שקל על איחור של שבעה חודשים ותשעה ימים, בתוספת 1,500 שקל על עגמת נפש ו-600 שקל הוצאות משפט.

בתוך כך, ציין השופט, כי לא ניתן להתנות על הוראת חוק המכר המזכה רוכש בפיצוי בשיעור של פי 1.5 משכר הדירה על איחור במסירה, ולכן אין משמעות לוויתור של הרוכשים.

בספטמבר 2015 הגישה החברה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. החברה טענה שוב כי האיחור כלל לא אמור לזכות את המשיבים בפיצוי נוסף. היא גם הוסיפה שבית המשפט שגה בספירת ימי האיחור הלגיטימיים ובקביעת גובה הפיצוי. משכך, ביקשה החברה לבטל את פסק הדין או להחזיר את התיק לדיון מחודש.

איזון לטובת הרוכשים

השופטת יעל רז לוי דחתה את הבקשה גם מבלי לשמוע את בני הזוג. ראשית, הבהירה השופטת כי היענות לבקשת ערעור על פסק דין בתביעות קטנות תיתכן רק במקרים קיצוניים וחריגים, שמקרה זה לא בא בגדרם.

השופטת קבעה כי פסק הדין שניתן בתביעת הרוכשים מפרט ומנמק היטב את מסקנותיו של בית המשפט, שהתייחס לכל אחת ואחת מהטענות שהעלתה החברה ואפילו התחשב בחלקן, ואין סיבה לסטות מקביעותיו.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

כך, בית המשפט גם צדק כשהבהיר שלא ניתן להתנות על הפיצוי שקובע חוק המכר. 

"מטרתו של סעיף זה", כתבה השופטת, "היא להתמודד עם מציאות בה לרוב רוכשי דירות אינם מקבלים את הדירה אותה רכשו בזמן, כאשר לאיחור זה ישנן הלשכות הן מבחינת הצפיות של הקונה והן מבחינה כלכלית בשל הצורך במציאת מקום מגורים חלופי ותשלום שכר דירה... סעיף זה בחוק המכר מנסה לשנות את מאזן הכוחות לטובת הרוכשים, כך שלחברה הקבלנית תהיה יכולת פחותה יותר להפעיל לחץ על הקונה תוך שימוש במסירת הדירה או כל עניין אחר בקשר אליה כקלף מיקוח...".

בהתחשב בכך שלא התבקשה אפילו תגובה מצד הרוכשים, לא חויבה המערערת בהוצאות.

  • ב"כ המערערת: עו"ד איל כהן, עו"ד מוריה לנדאו

לעורכי דין בתחום מקרקעין • לפסק הדין לחצו כאן.

הכותב: עו"ד בנימין בריקמן עוסק בדיני מקרקעין

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותב לא ייצג בתיק

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.