אאא

האגודה למען הקשיש הפעילה בטמרה מרכז יום לקשיש במשך 15 שנים, עד שבתחילת 2015 עברה לידי העירייה. לאורך רוב תקופה זו העסיקה האגודה עובד סוציאלי בתור מנהל המרכז.

לשאלות על דיני עבודה:

בשנת 2009, בעקבות תקופה של סכסוכים בינו לבין האגודה, נחתם בין הצדדים "הסכם מסגרת להמשך עבודה". על פי ההסכם, המנהל התחייב לשתף את ועד האגודה בענייני המרכז, ואילו הוועד התחייב לתת לו מרחב פעולה לבצע את תפקידו באופן עצמאי.

אלא שהיחסים רק הלכו והעכירו. במהלך השנים המשיכו חילופי ההאשמות עד שבאוגוסט 2014 זימנה אותו האגודה לשימוע, בטענה שהוא אינו משתף איתה פעולה, אינו ממלא אחר הוראותיה, מעסיק עובדים ללא אישור, מבצע רכישות חריגות, מדווח דיווחים פיקטיביים על העסקת עובדים, מעסיק עובדים בשעות נוספות ללא אישור, מתעלם מאלימות פיזית ומילולית של עובדים במרכז, אינו מקפיד על שמירת הניקיון ומשלם לעצמו שכר מעבר למגיע לו.

כחודש וחצי לאחר מכן האיש פוטר. בעקבות פיטוריו הוא הגיש תביעה בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, בה דרש להחזירו לעבודה, וכן לפסוק לזכותו פיצויים בגין פיטורים שלא כדין בסך 100,000 שקל.

הוא טען, בין היתר, כי האגודה התערבה בעבודתו בצורה בלתי נסבלת ובלתי מקצועית, ואף המשיכה לנהוג כך גם כלפי המנהלת שהחליפה אותו.

לטענתו, פיטוריו אינם צודקים ואף נוגדים את חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות פגיעה בטוהר המידות), משום שהוא דיווח לדרג המפקח על פעילות המרכז והתערבותו בעבודתו.  

הנתבעת טענה כי התובע פוטר משיקולים מקצועיים וענייניים, וחזרה על טענותיה נגד התנהלות התובע.

"רחוקות מהאמת"

"הנתבעת התערבה באופן מסיבי ושוטף בעבודתו של התובע בניהול המרכז תוך פגיעה בסמכויותיו וביכולתו לבצע את תפקידו כדבעי", קבעה סגנית הנשיא השופטת איטה קציר, והצביעה על כך שגם המפקח המחוזי וגם מנהלת מחלקת הרווחה בעירייה, העידו שהפיטורים נעשו בניגוד לדעתם.

המפקח העיד כי תפקודו של התובע כמנהל המרכז היה "ראוי ומשביע רצון", בעוד שהאגודה התערבה בעבודתו בצורה לא מקצועית, ובניגוד לסמכותה. עדויותיהם של השניים הותירו "רושם אמין ומיומן", ציינה השופטת, והוסיפה שגם תלונותיה של המנהלת הזמנית שהחליפה את התובע מחזקות את גרסתו.

השופטת ציינה כי טענות האגודה בנוגע לתפקודו הלקוי כביכול של העובד לא הוכחו כלל. בנוסף, העירה השופטת, תלונות האגודה בנוגע ליחסו של התובע כלפי קשישים נבדקו על ידי המפקח ונמצאו "רחוקות מהאמת".  

לפיכך, בסופו של דבר השופטת קבעה כי "ההחלטה על פיטורי התובע התקבלה בחוסר תום לב, משיקולים זרים ולא ענייניים".

בהתאם, נקבע כי האגודה תשלם לעובד פיצוי בסך 50,000 שקל בגין פיטורים שלא כדין, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 8,000 שקל.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

כמו כן, השופטת הסבירה כי לנוכח העובדה שהפעלת המרכז עברה לידי העירייה – אותה התובע לא צירף לתביעתו – בית הדין אינו יכול לאכוף יחסי עובד-מעביד בין העירייה לבין התובע. בתוך כך השופטת המליצה לעירייה להחזיר את התובע לתפקידו.

  • ב"כ התובע: עו"ד מוחמד פ. חג'אזי
  • ב"כ הנתבעת: עו"ד אחמד סעדי

לעורכי דין בתחום דיני נזיקין • לפסק הדין לחצו כאן.

הכותב: עו"ד עוזי ערקובי עוסקת בדיני נזיקין

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

 * הכותב לא ייצגה בתיק

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.