בינואר 2014 הלך המבוטח לעולמו, והוא רק בן 65. שנה לפני כן הוא פוטר מעבודתו, שם נוהלה עבורו פוליסת ביטוח מנהלים בחברת "הראל". המוטבות הרשומות בפוליסה הן אשתו ובנותיו, שהגישו בנובמבר 2014 תביעה בבית משפט השלום בקריות, למימוש הכספים שהגיעו לכ-370 אלף שקל.
לייעוץ בדיני ביטוח
- פנו ל- עורך דין ביטוח
לטענתן אמנם הוטלו עיקולים על כספי הביטוח של המנוח בשל חובות לנושים שונים, אך זכויותיהן כמוטבות עדיפות על זכויות הנושים.
לפיכך, הן ביקשו שבית המשפט יחייב את הראל להעביר אליהן את כל הכספים, לרבות כ-27 אלף שקל שהתבקשה להעביר בעקבות צו עיקול שהוטל על ידי לשכת ההוצאה לפועל בסוף 2012. לטענתן, לעיקולים לא היה תוקף, מאחר שזכויות המנוח לפי הפוליסה לא התגבשו לפני פטירתו.
לחילופין טענו המוטבות כי הנושים לא פעלו לממש את העיקולים כשהוא היה בחיים, ולכן הפסידו את זכותם לממש אותם אחרי מותו.
הראל הסבירה כי אינה מתערבת במחלוקת בין המוטבות לנושים. הנושה, חברת "עידן בי סחר" טענה כי העיקולים לא בוטלו ולכן הכספים שייכים גם לה.
נושה נוספת, "סונובר שיווק דלקים", טענה שמימוש העיקולים נמנע ממנה מכיוון שהחברה בה עבד המנוח, היא בעלת הפוליסה, נקלעה להליכי פירוק.
עוד נושה, "סיאט-כרמל-סחר יבוא ויצוא", טענה שהגישה בקשה במועד, והצליחה לממש את העיקולים, ולכן היא אמורה ליהנות מהכספים.
חיסכון פנסיוני
השופטת עידית וינברגר קבעה כי הזכות לקבלת סכום הפיצויים הגיעה למבוטח עוד בחייו, כך שהנושים היו רשאים להטיל עיקול על הכספים שנצברו לטובתו מיום פיטוריו.
זכות המוטבות, לעומת זאת, צמחה רק לאחר הפטירה. לפיכך, העניין ייבחן לפי המועד שבו פעלו הנושות למימוש העיקולים:
בנוגע לסיאט, קבעה השופטת כי השלימה את מימוש העיקול לפני שלמוטבות קמה הזכות לכספי המבוטח, ולכן הראל העבירה לה כספים כדין.
ואולם, התוצאה שונה ככל הנוגע לשתי החברות האחרות, שעוד לא מימשו את העיקול. המשמעות היא כי במקרה שלהן המוטבות גוברות והן אלו שזכאיות לתגמולי הביטוח.
השופטת הצדיקה את החלטתה בכך שמקרים מהסוג הזה מחייבים התחשבות בביטחונם הסוציאלי של התלויים במבוטח, שכספי הביטוח נועדו לכלכל אותם ולספק להם מקור פרנסה בתקופה שלאחר פרישת המבוטח.
פרשנות שמעניקה עדיפות לעיקולים שלא מומשו על פני המוטב, קבעה השופטת, עלולה להוביל לכך שבני המשפחה – האלמנה והילדים – יישארו ללא חסכון פנסיוני כלשהו. בכך, סברה השופטת, יחטיא ביטוח המנהלים את מטרתו.
לסיכום, קבעה השופטת וינברגר, כי בתחרות שבין זכויות המוטב לפי הפוליסה לבין זכויות הנושים, זכות הנושים שהספיקו לממש את העיקול לפני הפטירה, היא היחידה שגוברת על זכות המוטבות.
משכך, פסקה השופטת כי הכספים שעוקלו כבר יישארו בידי "סיאט", והמוטבות ישלמו לה שכר טרחה בסך 5,000 שקל ולהראל 3,000 שקל. ואולם, הכספים שעוקלו לטובת עידן בי וסונובר, שלא קיבלו אישור, ישוחררו לטובת המוטבות, והשתיים ישלמו להן שכר טרחה בסך 10,000 שקל כל אחת.
- ב"כ המבקשות: עו"ד פאיז מוראני
- ב"כ "הראל": עו"ד עו"ד ד"ר שמואל סלפוי; ב"כ עידן בי סחר: עו"ד ל.ד קומיסר; ב"כ סיאט-כרמל-סחר: עו"ד ע. אטיאס; ב"כ סונובר: עו"ד אייל רייף
לעורכי דין בתחום דיני ביטוח • לפסק הדין לחצו כאן.
הכותב: עורך דין יואב סלומון עוסק בביטוח.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
* הכותב לא ייצגה בתיק
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.