אאא

הסערה בעקבות הכרתם של הנשיא ראובן רבלין והדר הדתי נפתלי בנט בארגוני הרפורמים בארה״ב ממשיכה לעורר סערה בישראל. העיתון יתד נאמן מקדיש את מאמר המערכת בסוף השבוע למתקפה חריפה כמגד ההכרה ברפורמים ועל הפשרנות בקרב הציבור הדתי לאומי. 

במאמר כותב העורך הרב ישראל פרידמן: ״גם היום ישנם כתות הרסניות המתעקשות לדבר כביכול בשם היהדות, ש"בארון הקודש" שלהם מונח 'תרגום השבעים' שמתורגם בחזרה לעברית. ספר התורה ופנימיותו, מעולם לא חייב אותם ואין להם שום בעיה להזיד בו. הם מאמצים את החלק החיצוני, המתורגם ליוונית, לאנגלית ולעברית-ישראלית, ומפרשנים אותו ככל העולה על רוחם הנגופה. מאז יסודן הם התעקשו להחזיק בידם יריעות קלף גלולות שכתובות ב"יוונית", טקסט פולקלוריסטי נטול מחויבות וחסר פנימיות ורוח. יריעות הקלף הללו פרוצות לכל רוח, וכל מי שרוצה מפרש את הכתוב בהן לכל משמעות שירצה, בשם היהדות כמובן. שגריריו של תלמי המלך שהשפעתם רבה על רבדים רחבים של יהודים, מחוללים שמות ומבוללים המונים ברחבי תבל״. 
 

יתד מוסיף: ״אבל הכתות החוץ-יהודיות הללו זכו ללגיטימציה לא רק מרובי ריבלין שהשתתף בהדלקת נרות ע"י "רבה" רפורמית. גם שר התפוצות נפתלי בנט, ביקר בבית ספר "סלומון שכטר" של התנועה הקונסרבטיבית. השר שמגדיר את עצמו דתי, העניק לגיטימציה לחינוך של כת ליברלית, בעת ביקורו בוושינגטון. בנט עצמו הקפיד להבהיר באוזני התקשורת, שהוא אינו מתייעץ עם רבנים בענינים לא הלכתיים. בעצם האמירה הזו הטיב להמחיש עד כמה גם חלקים נרחבים בצבור לו הוא משתייך, אינם מבינים כלל מהי פנימיות התורה, אלא מחזיקים בידם את "תרגום השבעים" המתורגם לעברית, ספר חוקים נטול רוח ונשמה.

״קו הגבול כבר מזמן אינו עובר בין רפורמים וקונסרבטיבים לאורטודוקסים. ישנו צבור 'רפורמו-אורטודוכסי', שכבר הידרדר במורד המדרון החלקלק. בתחילה התרחשו הדברים הרחק מעיני התקשורת, אולי אפילו בהחבא, עד שלא מזמן קבלו כמה נשים "סמיכה לרבנות" והן מכונות בתואר הרפורמי והקונסרבטיבי "רבה". על כך יצאה מחאתה של אגודת ישראל דאמריקה, הסתדרות הרבנים וועידת רבני אירופה. תהום רבה.

״בקרב צבור "מודרני" זה, קו הגבול הפך להיות אלסטי וגמיש. מי שיטה אוזן יזהה קולות נוראים שעולים משולי המחנה ההוא ויריח את צחנתם של האדים הרעילים שעולים מהתבשיל שרוקחים שם. השאלה כבר מזמן איננה רק הלכתית, אלא לאן הם חותרים להגיע ולאן זה מוליך. כאשר ראש 'בית המדרש' שהסמיך את הנשים צוטט בתקשורת בדברי בלע מזעזעים ש"אם התורה לא תתקדם עם האנשים, אז היא תשאר במדבר וזה יהיה אסון", הוא יכול היה להיות נציג מובהק של תלמי ודובר מובהק של כל טמפל רפורמי״.

העיתון הליטאי קובע: נכון, בישראל עדיין מדובר בשוליים הזויים של הצבור הדת"לוני, אבל השוליים האלה הולכים ומתרחבים למכלול לא מבוטל של התארגנויות ו"גופים רבניים" שמנסים לסייע לתורה "להתקדם" ולייצר "יהדות מסבירת פנים", כהגדרתם. גם בארץ ישראל מתבצע נסיון "רבני" רחב היקף לשנות את היהדות, להזיד בהלכה, ולהמטיר דעות כפרניות. סדנא דארעא חד הוא. המאבק הניטש בארץ ישראל הוא לא רק על שאלות מעשיות כמו גיור, אלא בין רבנות שורשית ל"רבנות הקשובה לבעיות השעה".

״אין הכוונה להאשים ולהכליל כאן את הצבור הדת"ל ברפורמה כפשוטה, אבל הדרך ש"מתאימי היהדות" צועדים בה כשבפיהם סברות רפורמיות, מובילות בבטחה לזרועות הרפורמה. באמריקה הוצרכו להוציא את אזמל הניתוח. זה עלול להגיע גם לכאן ואולי זה לא רחוק. בתוך הצבור הדת"ל נרשמים מעשים חמורים ביותר. עתונים שיוצאים בקרב צבור זה, דיווחו על תופעה, כן תופעה, של קבוצות שלמות שמסמסות בשבת, ר"ל. בקרב הצבור הזה ניטש בימים אלו ויכוח סוער בין "קבוצות רבנים", האם להתיר גיוס בנות לצבא, מה שרבותינו כבר קבעו כ"יהרג ואל יעבור". מה שהחל ב"היתרים ציוניים", היינו אם למדינה יש צורך, צריך למכור את שטחי ארץ ישראל לגויים בשמיטה ואם למדינה יש בעיה עם ריבוי הנוכרים שהיא העלתה, אז צריך לבולל אותם ע"י סרט נע ומיקל של גיורים – ולפתור את הבעיה האזרחית ע"י פרשנות עצמית של התורה, הולך ומידרדר. בעתון "מקור ראשון" צוטטו זכרונותיו של חנן פורת מימי העליה לסבסטיה: "אחד הדברים המדהימים שצריך לספר הוא שהרב... (מחשובי רבני גוש אמונים) מתוך רצון למנוע עימות נורא, התקשר בשבת לאריק שרון כדי לנסות לגבש פשרה". האם בשו"ע "אורטודוקסי", עליה לסבסטיה דוחה שבת?  

״אי אפשר להאשים שר לעניני תפוצות במתן לגיטימציה לקונסרבטיבים, אם הוא חי בתוך צבור שלא רחוק משם וחלקו כופר בסמכות הרבנים בחיי היומיום, מפרש את התורה כפי שהוא מבין, עוקר את רוח התורה ומשתמש במהדורה העברית של "תרגום השבעים", כדי לפרשן את התורה לפי הבנתו וצרכיו. נזקיו של תלמי, עודם מכים בנו. לקראת שמונה בטבת, חושך ירד לעולם...״