אאא

בעקבות הטור "יאיר, אני עברתי את הכביש" שפורסם ב"כיכר השבת", קיבלתי הזמנה מלשכתו של יו"ר 'יש עתיד', ח"כ יאיר לפיד, לפגישת היכרות, לשמוע ולהשמיע מקרוב.

חשבתי לעצמי, אולי דברים שרואים מכאן לא רואים משם, ורק חמור לא משנה את דעתו...

אז הלכתי.

כמרוקאית גאה שלא מגיעה לביקור "בידיים ריקות", הבאתי ללשכתו אגרטל זכוכית מנופץ שאוחה מחדש, עם פתק מצורף: "אם אתה מאמין שיכולים לקלקל תאמין שיכולים לתקן" (ר' נחמן מברסלב), מלא בשוקולדים של "הביוקר" (טוב, קצבת הילדים הוגדלה).

סיכמנו יחד בתחילת השיחה שאנחנו לא חייבים להסכים עם כלום. רק לשמוע ולהשמיע, ועל הדרך לנפץ לו כמה סטיגמות ודעות קדומות (לא עובדים, לא לומדים,לא מתגייסים, לא מתקלחים).

הוא שמע את הכאב העמוק שלי על הפגיעה בעולם התורה שהיתה אנושה יותר מהפגיעה הכלכלית.

אמרתי לו שמעולם לא יצאנו לרחוב להפגין על גזירות כלכליות או מצוקת דיור או יוקר המחיה, רק כשהפגיעה היתה רוחנית.

"אל תגעו במשיחיי"

אתם יכולים להכות בנו, להרעיב אותנו, לקחת לנו את הגוף אבל לא את הנפש, לא את הרוח. הבהרתי שפגיעה בעולם התורה היא בלתי נסלחת ועליה נלחם מלחמת חורמה.

תארתי לו סדר יום של בן תורה שממית עצמו באוהלה של תורה, וכל אופי וסגנון חייו הוא לפשטות ורק לאהבת התורה, ויש כאלה שלא שמעו עליו בכלל...

האגרטל המנופץ שאוחה מחדש
האגרטל המנופץ שאוחה מחדש

דיברנו כל אחד בתורו על קצבאות הילדים שקוצצו באכזריות ואיך זה הכניס אותי לעוד מספר בדוח העוני.

לפיד, ניסה בתורו להסביר שמטרת הקיצוץ לא היתה מגזרית וזה לא הגיוני שהילדים של שרי אריסון יהנו מקצבת הילדים כמו הילדים שלי, שההורים של הילדים נהנים מקצבת ילדיהם (קונים לעצמם סיגריות...) ושבתקציב גדול יותר המגזר שלנו נהנה בזכותו מתכנית הזנה, (יתכן אבל לא מספיק).

לא השתכנעתי

דיברנו על חרדים אברכים, וחרדים באקדמיה, וחרדים שעובדים קשה לפרנסתם, הוא מצידו טען שמעולם לא כינה אותנו "פרזיטים" (תיכף הולכת לגוגל), הוא שונא את המילה הזאת.

"תהליכים נעשים כשהם לא בכפיה", כך אמר לי, עובדה שאין חוק על שמירת יום הכיפורים ובאמת זהו קונצנזוס שנשמר לעומת השבת או מכירת חמץ.

אגב, מישו יודע על הטבה ענקית לאוכלוסיית העיוורים שלפיד יזם בכהונתו? אחי סיפר לי שלפיד היטיב איתם ושינה להם את החיים במתן קיצבת השר"מ.

בסוגיית הצבא, "אבא של ליאור לפיד", סיפר לי שברגעים אלו ממש הוא מתחת לטנק ברמת הגולן ושלא אגלה לליהיא.

אני סיפרתי לו על ה"חרדק" שלי.

הוא סיפר לי על יעלי המיוחדת והמקסימה שלו.

אני סיפרתי לו על יוסף המיוחד והגיבור שלי.

יעל מזרחי עם יאיר לפיד
יעל מזרחי עם יאיר לפיד

אז לסיכום, האם יו"ר יש עתיד, ח"כ יאיר לפיד, שנוא נפשם של החרדים, שינה את דעותיו?

לא!

אבל הטון היה אחר. הוא גם מודה בשיח לא נכון איתנו.

האם שחר של יום חדש לפנינו? ימים יגידו.

המבחן האמיתי, כמובן, יהיה רק במבחן התוצאה. אבל עדיין, זהו צעד קטנטן שלו.

ומה איתנו?

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

זה מזכיר לי פרויקט נפלא של נוער חילוני לפני צבא שנמצאים במכינה שבמסגרתה הם לומדים יהדות ומכירים את העולם החרדי ממש מקרוב, יצא לי לא מעט לארח את החבר'ה הנחמדים האלה בשבתות, סתם לקפה של יום חול או לארוחת ערב, כי הדרך לשבירת מיתוסים היא להגיע, לראות, לגעת בנו, ולא ללמוד עלינו דרך אמנון לוי.

וחשבתי לא מעט שהציבור החילוני לעיתים עושה כברת דרך אלינו בללמוד אותנו, עלינו. (ההורים שלהם לא פוחדים שיחזרו אצלי בתשובה? ברור שאני לא אשלח את ילדיי למעוזי החילוניים כדי להכיר אותם מקרוב...), בימים אלו של עשרה בטבת יוצא לי להרהר בכך.

אני מברכת בקול על כוס מים (טוב, לא הפסקתי לדבר...), ברכת "שהכל נהיה בדברו", לפיד, בעל-כרחו עונה - "אמן".

אני קמה, ממהרת לחתונה של מרגלית, בתו של הרב השר אריה דרעי, יו"ר ש"ס. מקווה להספיק את החופה.

"תמסרי לו מזל טוב בשמי", אומר לי יאיר לפיד.

מסרתי.