שמחה ודאגה: בית המשפט העליון החליט הבוקר (שלישי) להותיר על כנה את הרשעתו של ראש עיריית ירושלים לשעבר אורי לופוליאנסקי על שבע עבירות שוחד, אך מנגד בחר להתחשב במצבו הבריאותי הקשה ולא לשלוח אותו למאסר בפועל אלא לשישה חודשי עבודות שירות, זאת בניגוד לעמדת השופט דוד רוזן ששלח אותו לשש שנות מאסר.
מעיון בפסק הדין עולה כי בית המשפט העליון חשב כי יש להטיל על לופוליאנסקי שנתיים מאסר בפועל בשל העבירות בהן הורשע, אך בשל חוות דעת רפואית המעלה כי חייו "יתקצרו" במידה ואכן יוכנס אל מאחורי סורג ובריח, החליטו השופטים להתחשב במצבו הבריאותי ולשלוח אותו לעבודות שירות בלבד.
"כיכר השבת" ליקט את עיקרי דברי השופטים על החלטתם שלא לשלוח את לופוליאנסקי אל מאחורי סורג ובריח. מי שכתב את פסק הדין הוא השופט עוזי פוגלמן, ושאר השופטים הסכימו עם דעתו.
פוגלמן מתייחס בין היתר לסוג השוחד שלקח לופוליאנסק וכותב: "ראשית ועיקר, בקביעת מתחם העונש לעבירת השוחד יש לערוך הבחנה – מתבקשת לטעמי – בין מי שפעל לקדם את טובתו שלו או את טובת מקורביו, לבין מי שפעל כדי לקדם אינטרס ציבורי אחר, וזאת כחלק מנסיבות ביצוע העבירה.
"אכן, אם חשב לופוליאנסקי כי אין פסול פלילי במעשיו – שגה הוא שגיאה חמורה. ברם, כפי שציינתי לעיל, מישור האחריות לחוד, ומישור גזירת הדין לחוד. במישור אחרון זה נדרש שתהיה הלימה בין חומרת העבירה ומידת האשם של הנאשם לבין העונש המושת עליו".
לדברי השופט, לופוליאנסקי חטא לתפקידו: "נסיבות אלו של קבלת הכספים – קרי: העובדה שעובד הציבור לא נטל שלמונים לכיסו והעובדה כי לא הוכח שעובד הציבור הטה את החלטותיו לטובת משחדו – פועלות לקולה. לעומת זאת, לופוליאנסקי היה היחיד מבין שורת עובדי הציבור שקיבלו שוחד בפרשה זו שכיהן בתפקידים ציבוריים רמים ובכירים משך כל התקופה שבה טופל פרויקט הולילנד בעירייה: סגן ראש העיר, יושב ראש ועדת המשנה המקומית והמחזיק בתיק התכנון וכמו כן ראש העיר ויושב ראש הוועדה המקומית. על רקע הסמכויות הרחבות שהופקדו בידיו, ברי כי העובדה שלופוליאנסקי חטא לתפקידו ונטל שוחד גרמה לנזק קשה ביותר לאמון הציבור".
בהמשך כותב השופט כי מתחם הענישה של העבירות בהן הורשע לופוליאנסקי עומדת על בין שנתיים לחמש שנות מאסר והוא חושב כי היה צריך להטיל עליו שנתיים מאסר: "תוצאת האיזון בין השיקולים האמורים היא כי ברגיל, היה מקום להעמיד את עונשו של נאשם דוגמת לופוליאנסקי על הצד הנמוך של מתחם העונש. אלא שלמכלול שיקולים אלה, שתוצאתם היא כי היה נכון להשית על לופוליאנסקי עונש מאסר בפועל".
בשלב הזה עובר השופט פוגלמן לדבר על הנושא הבריאותי של ראש עיריית ירושלים לשעבר ומציג חוות דעת רפואית לפיה כניסתו לכלא תזיק לבריאותו: "מסקנתה של פרופ' בן-יהודה הייתה כי שהותו של לופוליאנסקי מחוץ לביתו ובריחוק מבית החולים המטפל "מהווה סכנה לחייו""..
לדברי פוגלמן, למרות שהפרקליטות הודיעה כי שירות בתי הסוהר ערוכים לקלוט את לופוליאנסקי למרות מצבו הרפואי, הרי שמדובר בסכנה לחייו של האיש: "גם אם ניתן לטפל בו במסגרת מתקני השב"ס, הרי שבהינתן מצבו הייחודי, ברור כי בתקופת כליאתו הוא ייחשף לזיהומים רבים ויאושפז שוב ושוב. חשיפתו לזיהומים חוזרים תגרום לכשעצמה להחמרה נוספת במחלתו ולקיצור ממשי נוסף בתוחלת חייו".
פוגלמן כותב כי לא מוצדק לסכן את חייו של לופוליאנסקי: "נוכח התשתית המקצועית המפורטת בחוות דעת הרופאה המטפלת בו - לרבות חוות דעת משלימה שהוגשה במהלך הדיונים בערעור - מסקנתי היא כי על אף שגורמי הרפואה בשב"ס ערוכים לטפל בלופוליאנסקי במתכונת שעליה הם עומדים בחוות דעתם, עונש המאסר יביא לקיצור ממשי של תוחלת חייו. להשקפתי, מעשיו של לופוליאנסקי – בשים לב למידת חומרתם – אינם מצדיקים תוצאה עונשית זו".
בסיכום דבריו כותב שופט העליון: "בנסיבות המקרה של לופוליאנסקי דעתי היא כי השפעת המאסר על מצבו הרפואי – באיזון עם שיקולי ענישה אחרים – מצדיקה הפחתה של עונשו באופן שזה לא יכלול מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח. אשר על כן, סבור אני כי יש להקל בעונשו של לופוליאנסקי כך שעונש המאסר בפועל יועמד על 6 חודשים שירוצו בדרך של עבודות שירות בכפוף להמלצתו של הממונה על עבודות השירות על התאמתו לכך".
ארבעת חבריו השופטים בהרכב הסכימו עם דבריו.
השופט ניל הנדל בחר להוסיף לפסק הדין של פוגלמן והתייחס לנושא 'יד שרה': "מן ההכרעה בעונש למבט נוסף על האדם שנענש. בעניינו של לופוליאנסקי, האירוניה אינה יכולה להישאר אדישה. מצד אחד, מפעל חייו הוא "יד-שרה" – ארגון ששינה ללא היכר את הטיפול בחולים והנגישו באופן שווה לכל נפש. הקמת ארגון זה ופיתוחו הוא מעשה שכולו חסד.
"מצד שני, עבירת השוחד בה הואשם נסובה סביב תשלום לאותו ארגון, עת מילא לופוליאנסקי תפקיד בכיר בעיריית ירושלים – מעשה שכולו עבירה".
השופט הנדל הגדיר את מצבו המשפטי של לופוליאנסקי: "על כך נאמר שכשם שאין בעבירה כדי למחוק את מעשי החסד, כך אין במעשי החסד כדי למחוק את העבירה".
שופט העליון בחר לצטט מוך שיר שחיבר הרב הראשי יצחק הכהן קוק זצ"ל וכתב: "האמור נלקח מהמסה "הדור" של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב הראשי האשכנזי הראשון של המדינה, שנפטר לפני כ-80 שנה. וכך כתב:
"דּוׂרֵנוּ
הוּא דוׂר נִפְלָא,
דוֹר שֶכֻּלּוֹ תִּמָּהוֹן.
קָשֶׁה מְאׂד לִמְצׂא לוֹ דּוּגְמָא
בְּכָל דִבְרֵי יָמֵינוּ.
הוּא מֻרְכָּב מֵהֲפָכִים שוֹנִים,
חׂשֶךְ וְאוֹר
מְשַׁמְּשִים בּוֹ בְּעִרְבּוּבְיָה...
הוּא כֻּלּוֹ חַיָּב,
גַּם כֻּלּוֹ זַכַּאי".
נראה כי האופן שבו תיאר הרב את דורו מתאים, ואולי ביתר שאת, לדורנו אנו", סיכם השופט הנדל.