אאא

בתביעה שהוגשה לבית משפט השלום בנצרת טענו הבנות שחקלאי שהשתלט על קרקע חקלאית שהוריש להן אביהן המנוח מסרב לפנות את השטח. החקלאי טען כי הקרקע שייכת למשפחתו מזה שלושה דורות וכי השקיע בה רבות. השופטת עינב גולומב דחתה את טענתו וקבעה כי התובעות זכאיות לקבל את השטח חזרה.

השתלטו על הנכס שלכם?

פנו ל- עורך דין מקרקעין

הקרקע, שגודלה כ-1,866 מ"ר, נמצאת בתחום המועצה המקומית "מגדל" הסמוכה לכנרת. לאחר שבעליה נפטר ב-1990, גילו שלוש בנותיו כי הוריש להן את הקרקע שאביו רכש עבורו. במשך שנים ניסו הבנות לאתר את מיקומה המדויק, אך ללא הצלחה. רק לאחר שרכשו את שירותיו של עורך דין ומודד, הן מצאו את הקרקע ואז התחוור להן שישנו חקלאי שעושה בה שימוש.

בעקבות הגילוי וסירובו של החקלאי להתפנות מהקרקע, הן הגישו נגדו תביעת סילוק בספטמבר 2011. לטענתן, במקום להחזיר להן את הקרקע אחרי שהציגו לו מסמכים המעידים על בעלותן, הוא נטע שם מטע זיתים, והמשיך להשתמש בה ללא רשות.

החקלאי לעומתן טען כי מזה דורות, ולמעשה משנת 1934, משפחתו מחזיקה ומעבדת את הקרקע. לטענתו הם גם שילמו עבורה מסים למועצה המקומית. בנסיבות אלו, טען החקלאי, הוא בעל הזכות בקרקע, או לפחות בעל רישיון בלתי הדיר (שלא ניתן לבטלו) להחזיק בה.

שימוש לא מקנה בעלות

השופטת עינב גולומב קיבלה את התביעה.

לדעתה, הנתבע לא הוכיח את זכותו בקרקע, ולכן אין לו הגנה מפני תביעת הפינוי. השופטת הסבירה שהנתבע לא הוכיח ואף לא טען כי היה איזשהו הסכם למכירת הקרקע בין אב התובעות לבין מישהו מבני משפחתו או מישהו מבעליהם הקודמים של הקרקע. גם לא הוכח כי אי פעם שילם עבור הקרקע.

השופטת הוסיפה שגם אם הייתה מקבלת את טענת הנתבע שמשפחתו שילמה ארנונה ומסים במהלך השנים, זה לא בא במקום תשלום תמורה עבור רכישת הקרקע, וכך גם עצם ההחזקה והעיבוד שלה.

אמנם, עולה כי הנתבע ומשפחתו החזיקו בקרקע במשך כשבעים שנה,אך מדובר בשימוש תוך שתיקת הבעלים. במצב כזה, בעל הקרקע רשאי לסיים את השימוש בכל עת, גם אם לאחר תקופה ארוכה.

המסקנה המתבקשת, לדעת השופטת, היא כי התובעות רשאיות לבטל את "רישיון השימוש" שהעניקו לנתבע בשתיקתן, ומשהודיעו לו על כך – עליו להיענות לדרישתן ולהסתלק.

השופטת גם דחתה את בקשת הנתבע לפיצוי עבור הפינוי. לעמדתה, עד שהוגשה התביעה הוא נהנה מהקרקע ללא תשלום, וניתן לקזז את ההכנסות שצמחו לו מהשימוש, בדמי הפינוי. כמו כן, ומאחר שלדעתה החקלאי לא הוכיח שהוא השביח את הקרקע או השקיע בה כספים, היא קבעה כי לא יקבל פיצויים על הוצאותיו כעת, אם כי הוא זכאי לתבוע אותם בהליך נפרד.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

לבסוף קבעה השופטת, כי הנתבע יסלק את ידו מהקרקע ויחזירה לתובעות בתוך ארבעה חודשים, כשהיא פנויה "מכל יד וחפץ".

הנתבע יישא בהוצאות התובעות בסך 10,000 שקל. 

  • שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

לעורך דין מקרקעין • לפסק הדין לחצו כאן.

הכותב: עורך דין יוסף מאירי עוסק בדיני מקרקעין 

אתר המשפט הישראלי "פסקדין" 

** הכותב לא ייצג בתיק

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.