אאא

עד לסוף שנת 2005, המועד בו פוטרה המבוטחת, היא עבדה בחברת "תנובה". באוקטובר 2013, לאחר ויכוחים על מצבה הרפואי, הגיעה המבוטחת להסכם פשרה עם קרן הפנסיה של העבודה בהתאם ל-50% נכות שנקבעו לה בשל בעיות רפואיות, והקרן התחייבה לשלם לה קצבת חודשית בסך כ-1,900 שקל, ופיצויים לעבר בסך כ-190 אלף שקל.

לייעוץ בתחום

פנו ל - עורך דין דיני עבודה

ואולם, רק במרץ 2014 ולאחר שבא כוחה של המבוטחת, עורך דין אלכסנדר ספינרד התערב – החלה המבוטחת לקבל את הכספים. תחילה קיבלה את רובם, כ-113 אלף שקל, ועד מאי 2014 שולמה לה היתרה.

בסוף אותו החודש, עורך הדין ספינרד הגיש בשם המבוטחת תביעה נגד קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות, וביקשה פיצויי הלנה על זמן ההמתנה הארוך. לטענתה, היא זו שהייתה צריכה לרדוף אחרי הקרן כדי לקבל את הכספים המגיעים לה. כך, סיפרה התובעת כי מלבד הפעלת עורך הדין היא אף טרחה "לעלות לרגל" למשרדי הקרן כדי לברר מה קורה.

קרן הפנסיה, באמצעות עורך דין תומר אלטוס, התנגדה לתביעה. לטענתה, העיכוב בתשלום נבע בשל חוסר בנתונים לחישוב סכום הקצבה.

הקרן גם הכחישה שהמבוטחת פנתה אליה לבירור בנוגע לכספים, ולגבי יתרת התשלום הוסיפה כי התעכבה משום שהמבוטחת לא המציאה אישורים מפקיד השומה בנוגע לגובה ניכוי המס שהיה עליה לנכות מהקצבה.

טרטור האזרח

השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ מתחה ביקורת חריפה על התנהלות הנתבעת, שנהגה שלא כחוק, וקיבלה את התביעה בחלקה. השופטת קבעה כי מהעדויות עולה שהנתבעת לא עדכנה את התובעת בנוגע לסטאטוס שלה בזמן, וגם הסתירה מבית הדין עובדה מהותית לגבי ביקורה של התובעת במשרדיה. אם התובעת לא הייתה מוכיחה שהיא זו שיצרה עמה קשר, ייתכן שהאמת לא הייתה מתגלית, הסבירה השופטת.

השופטת הוסיפה כי גם הבעיות החישוביות שהנתבעת נתקלה בהן לא הצדיקו את עיכוב התשלום עד לחודש מרץ, ולכן לא מגיע לה פטור מפיצוי על הלנתו.

מעבר לכך, השופטת העירה לנתבעת על הקשיים שהערימה על התובעת לאורך כל הדרך: "שוב אנו עדים לסרבול ולקושי שמערים גוף, אשר אמון על כספי ציבור, אזרח, מטרטר אותו ומתעמר בו ללא כל צורך". השופטת תמהה מדוע התובעת נאלצה להמתין למעלה מארבעה חודשים לקבלת הקצבה, ומדוע הייתה צריכה להמשיך לשכור את שירותי עורך הדין כדי לקבל את מה שמגיע לה?

יחד עם זאת, החליטה השופטת שאינה יכולה לפסוק לתובעת פיצויי הלנה מלאים, כיוון שחיוב הקרן, הפועלת ללא מטרת רווח, בסכום גבוה עלול לפגוע בעמיתיה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

עוד השופטת קבעה, שמאחר שהנתבעת לא אמורה לספק לתובעת שירותי תיאום מס, כספים שהועברו לרשויות המס לא יישאו בפיצויי הלנה.

לבסוף נפסק שהנתבעת תשלם לתובעת פיצויי הלנה בשיעור של 25 אחוז מהסכום שהתקבל עבור קצבת הנכות, המגיעים לסך של 16,694 שקל. לסכום זה יצורפו שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט בסך 7,800 שקל.

לעורך דין דיני עבודה

אתר המשפט הישראלי "פסקדין".

* המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.