אאא

הנהג התובע ביסס את תביעתו על תורת ה"מיקרוטראומה" – שלפיה מדובר בפגיעות זעירות, הגורמות לנזק שמצטבר ומתגבש במשך הזמן. 

לשאלות על דיני עבודה:

פורום דיני עבודה

הוא סיפר שעבד כנהג אוטובוס כמעט עשרים שנה, עד שנת 2010. בתביעה, אותה הגיש נגד המוסד לביטוח לאומי בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, הוא טען כי שנות הנהיגה הרבות במסגרת העבודה הן שגרמו לו לטחורים.

לדבריו, בשנים הראשונות לעבודתו לא היו באוטובוסים כסאות אורתופדיים. לאחר מכן, גם הכסאות שהיו אמורים להיות אורתופדיים לא תמיד היו במצב תקין – הקפיצים היו ישנים, הבוסטר לא היה תקין – דבר שגרם לזעזועים ורעידות בלתי פוסקות.

הנהג סיפר כי עבד שעות רבות, לפעמים אפילו 12-14 שעות ביום. בנוסף, לטענתו, באמצע המשמרות כמעט ולא היו הפסקות, הוא נאלץ לאכול ארוחות חטופות, לא בריאות ולא מסודרות.

יתרה מכך, הנהג אף טען כי באופן קבוע הוא לא יכול היה להתפנות לשירותים, אלא נאלץ להתאפק שעות ארוכות במהלך העבודה, דבר שגרם לו אחר כך לעצירות קשה במשך שנים רבות.

מנגד, ביטוח לאומי הציג מסמכי מהנדסים של אגד שבהם תוארו המפרטים הטכניים של הכסאות, ושלפיהם כסאות הנהג באוטובוסים הם המודרניים ביותר בעולם, ועומדים בתקנים האירופאיים המחמירים ביותר. 

באופן כללי, טענה אגד, כסא של נהג אוטובוס יותר בריא מכסא ברכב פרטי.

כשהתובע הופנה לחוות דעת מהנדס באגד, הוא לא ממש ידע להתייחס בצורה עניינית אלא אמר: "לא יודע, תשאלו אותו", וטען כי הוא יודע מה שהרגיש, מה "שחווה מהכסאות".

טענות צריך להוכיח

"יותר משפֵרט עובדות ממש – ידע לטעון טענות שלא ממש הוכיחן", כתבה השופטת שרה מאירי על התובע.  

בנוגע לשעות העבודה, התובע הציג גרסה לא אחידה, ציינה השופטת. דבריו השתנו בשלבים שונים של המשפט, ולא ברור כמה שעות עבד בפועל ברצף בכל משמרת.

גם ביחס לרעידות ולחצים השופטת לא השתכנעה. הרגשה או "תחושה" זה לא מספיק, הבהירה השופטת. התובע לא הוכיח תקלה אובייקטיבית, ואפילו לא ידע באלו דגמים של אוטובוסים נהג.

השופטת הוסיפה כי בוודאי שלא הוכח רצף של אירועים תאונתיים, רצף זעזועים – כפי שצריך להוכיח מי שטוען למיקרוטראומה.

בנוסף, לא הוצגה שום אינדיקציה לכך שהתובע סבל מעצירות, הבהירה השופטת. התובע לא הוכיח אפילו טענה אחת משלל טענותיו, קבעה השופטת. לעומת זאת, השופטת התרשמה שעדויות המהנדסים היו אמינות וברורות.

"נוסיף ונבהיר כי נשמעו הדברים מפי התובע לא כתאור עובדתי אותנטי אלא כדברים שנטענו/הוּכתבו – ע"מ לנסות להתאימם לדרישות ההלכה המשפטית", הוסיפה השופטת, בטרםדחתה את התביעה.

מקרה זה מהווה המחשה חריפה לכך שבמשפט בכלל ובמישור של תאונות עבודה בפרט, יש להוכיח עובדות. אין לדעת, באופן כללי אפשר שגם טחורים יוכרו כתוצאה מנזק מצטבר, על בסיס חוות דעת מנומקת. אלא שמי שתובע צריך להוכיח את תביעתו, להציג טענות מנומקות ומבוססות, ולא לזרוק לאוויר העולם טענות עמומות או "רגשיות", שאינן מגובות בעובדות.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

כמו כן, חשוב לזכור שעל מנת לשכנע את בית המשפט או בית הדין בצדקתכם, כדאי לצרף לתביעות חוות דעת מומחה רלוונטי, בין אם מדובר בתחום ההנדסה או בתחום הרפואה, או לבקש מבית המשפט למנות מומחה מטעמו.

  • ב"כ התובע: עו"ד לנג מיכאל 
  • ב"כ הנתבע: עו"ד שירה צמיר  

לעורכי דין תאונות עבודה  • לפסק הדין לחצו כאן.

הכותב: עורכת דין הדסה פלד עוסקת בתאונות עבודה ובתביעות נגד ביטוח לאומי.

אתר המשפט הישראלי "פסקדין". 

* הכותב לא ייצג בתיק

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.