אאא

בבקשה שהגיש האב לבית המשפט העליון הוא טען כי הצעת הפשרה של בית המשפט המחוזי בנוגע למזונות ילדיו נכפתה עליו בכוח. המשנה לנשיאה, השופט אליקים רובינשטיין, קבע כי בית המשפט לא ייתן יד לניסיונות בסגנון "שיטת מצליח". 

לייעוץ בדיני משפחה

עורך דין משפחה

לפני כחמש שנים פסק בית המשפט לענייני משפחה בתביעת מזונות של שני ילדים להורים כבדי שמיעה שנפרדו אחרי 12 שנות זוגיות. הפסיקה קבעה כי האב ישלם לילדיו 2,400 שקל בחודש, וכי תוספת התלויים שהוא מקבל מביטוח לאומי (תוספת לקצבת נכות שנועדה לפרנס את התלויים בנכה), תועבר לאם ותקוזז מהמזונות.

אלא שבהמשך, גם האם קיבלה זכאות לתוספת תלויים, ומאחר שלפי נהלי ביטוח לאומי התוספת מוענקת רק לאחד ההורים, זכאות האב הופסקה והועברה אליה.

בין ההורים פרץ בעקבות זאת ויכוח מהותי בנוגע לקיזוז התוספת מהמזונות. לאחר שבית המשפט לענייני משפחה סבר שיש להמשיך בקיזוז, הגישה האם ערעור לבית המשפט המחוזי בלוד. במהלך הדיונים, הגילוי כי אחד הילדים עזב את בית האם ועבר להוסטל, החמירה את הסכסוך והאב ביקש לא רק להמשיך בקיזוז אלא גם להקטין את המזונות.

בשלב זה, כדי למנוע הסלמה, העלה בית המשפט הצעת פשרה: האם תמשוך את הערעור ואילו האב יתחייב שלא לתבוע הקטנת מזונות בעתיד.

לאחר שניתנה לצדדים הפסקת התייעצות, הודיע האב שהוא מקבל את ההצעה. האם עוד לא הייתה בטוחה והצדדים יצאו להפסקה נוספת, שלאחריה הודיעה גם היא על הסכמה.

רק אז אמר האב, לראשונה, כי הסכמתו כפופה לכך שהאם תוותר על 20,000 שקל הוצאות שנפסקו לטובתה בהליך אחר (הוא, מצידו יוותר על 2,000 שקל שנפסקו לטובתו בהליך המזונות).

אלא שהאם לא הסכימה, ובית המשפט אישר את הפשרה מבלי לקבל את התנאי, והוציא פסק דין בהתאם.

באוקטובר 2015 הגיש האב את בקשת רשות הערעור לעליון, בטענה שהפשרה נכפתה עליו.

האם טענה בין השאר, כי לאורך כל הדיון הסכים האב להצעת הפשרה ללא כל תנאי, ורק לפני סיום הזכיר את סוגיית ההוצאות. משכך, טענתו על כפייה משוללת כל יסוד.

לא תכנית כבקשתך

השופט רובינשטיין הסכים עם עמדת האם ודחה את הבקשה. השופט הסביר כי כשאדם עומד בפני פשרה הוא מתלבט כיוון שהיא מצריכה ממנו לוותר, לפחות חלקית, על עמדתו.

התלבטות זו מתבטאת לעיתים במה שמכונה "שיטת מצליח" ובנסיון לערוך "מקצה שיפורים" כדי להפוך את הוויתור לפחות כואב. ואולם, בית המשפט אינו "מצע ל'תכנית כבקשתך'".

המשנה לנשיאה התרשם שלמבקש היה די זמן להתייעץ עם עורכת הדין שלו ולהעלות הסתייגויות. למרות זאת, הוא הסכים לפשרה ללא תנאים, ובחר להעלות את התנאי שלו ברגע האחרון, אחרי שהמשיבה כבר הסכימה לפשרה במתכונת שהציע בית המשפט, ולכן הוחלט להשאיר את הפשרה בנוסחה המקורי. בין זה לבין כפייה המרחק רב, קבע השופט.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

"אכן, לבעלי הדין חרות לנסות ולמשוך בחבל הפשרה לכאן או לכאן, אך תשובתם צריכה לבוא אחרי ששקלו ולא לפני כן. תשובה שממנה עלול המבקש לחזור בו כעבור רגע או שניים אין מקומה ככלל בבית המשפט; ובאה שעת קץ", סיכם השופט את החלטתו, וחייב את המבקש בהוצאות משפט של 2,500 שקל.

  • ב"כ המבקש: עו"ד גלית חן אפללו
  • ב"כ המשיבה: עו"ד יעקב כהן

לעורכי דין דיני משפחה  • לפסק הדין לחצו כאן.

הכותב: עורכת דין דיאנה קורזינר ממשרד עורכי הדין קורזינר את קורזינר עוסקת בדיני משפחה.

אתר המשפט הישראלי "פסקדין". 

* הכותב לא ייצג בתיק

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.