אאא

לפני מספר שנים הוציאה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה אצבע הגליל היתר לבניית בית מגורים על קרקע פרטית בלב שכונת מגורים ביסוד המעלה. בניגוד להיתר, נבנו במקום כחמישה מבנים יבילים שבהם פעלו גן ילדים ובית ספר יסודי דתי-חרדי.

לשאלות בנושאי היתר בנייה

פנו ל-עורך דין תכנון ובנייה 

בעקבות הליכים פליליים, הורשע בעל הקרקע, העומד בראש העמותה המפעילה את המתחם החינוכי, וביוני 2015 הוטל עליו להרוס חלק מהמבנים היבילים ולהפסיק לעשות בהם כל שימוש, בנוסף לחיובו בקנס והתחייבות שלא לעבור עבירות בנייה בעתיד הקרוב.

בינתיים, הגיש בעל הקרקע בקשה לאישור שימוש חורג בקרקע כגן ילדים, אך הוועדה המקומית דחתה את בקשתו.

הוועדה ציינה בהחלטה מספר נימוקים: בעל הקרקע הוא עבריין בנייה, משרד החינוך כבר הוציא בעבר צווי סגירה לבית הספר ולמרות זאת הם לא קוימו. כמו כן, לא נבדקה רמת בטיחות הבנייה ואמצעי המיגון הנדרשים במבנים המשמשים לחינוך ילדים רכים.

בנוסף, נטען כי גן ילדים במרכז שכונת מגורים עלול לגרום מטרדים.

אלא שהתוצאה לא הייתה מקובל על חברי העמותה, שביקשו שילדיהם יתחנכו ביישוב מגוריהם, ובעל הקרקע הגיש ערר לוועדת הערר לתכנון ובנייה במחוז צפון. הוא הסכים להרוס חלק מהמבנים ולהפסיק את פעילות בית הספר, שממילא לא קיבל אישור ממשרד החינוך, אך עמד על כך שיותר לו להמשיך להפעיל את הגן, הפועל שם כבר מספר שנים.

בנוסף הוא ציין כי מדובר בגן היחיד ביסוד המעלה שמציע חינוך דתי-חרדי ובקשתו להקצות לגן שטח ציבורי אחר ביישוב נדחתה.

צורך ציבורי

יו"ר הוועדה עו"ד חגית דרורי גרנות החליטה פה אחד עם יתר חברי הוועדה – אריאל טויטו, רונית שרמייסטר ומנדי בראון – לקבל את הבקשה בכפוף למספר תנאים.

תחילה, הובהר לעותר כי הוועדה המקומית צדקה כשהעניקה משקל לעובדה שהגן הוקם מלכתחילה תוך הפרת החוק, שכן אין לעודד עבריינות.

לנוכח דברים אלה, הובהר לעותר, כי אלמלא הודיע שהוא מוכן להפסיק את פעילות בית הספר ולפנות את הבינוי הלא חוקי, הייתה הוועדה תומכת בדחיית בקשתו, ממש כמו הוועדה המקומית.

ואולם, לנוכח נכונות העותר והצהרתו, ובשל הממצאים כי השיקולים התכנוניים, שכשלעצמם  אינם מונעים פעילות גן ילדים במקום – הוחלט כאמור לאשר את הבקשה.

בהקשר זה ציינה הוועדה כי אין לקבל את הנימוק של הוועדה המקומית, כאילו עצם הפעלתו של גן ילדים "בטבורה של שכונת מגורים" הוא פסול. הוועדה הדגישה כי "גני ילדים הם חלק בלתי נפרד משכונות מגורים". שימוש בדירות מגורים כגני ילדים הוא צורך ציבורי שאפילו המחוקק הכיר בו.

הוועדה גם ציינה כי הסיכוי שהגן יהיה בבחינת מטרד לתושבי השכונה אינו גבוה. החצר של הגן פונה לכיוון ביתו של העורר ויתר בעלי המגרשים הסכימו לבקשה. בנוסף, מדובר בגן פעיל שאף אחד מתושבי השכונה לא התנגד לפעילותו.

בנוסף, הוועדה תמכה בטענת העורר כי יש חשיבות להפעלת גן ילדים בקרבת מקום המגורים של הוריהם.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

לפיכך, בסיכומו של דבר, קבעה הוועדה כי באיזון הכולל של השיקולים, עדיף לאשר את השימוש החורג ולהמשיך להפעיל את הגן, אך בתנאי שצווי הפינוי וההריסה שהוצאו יבוצעו, השימוש בקרקע כבית ספר יופסק והעורר יפעל בהתאם לדרישותיו הבטיחותיות השונות של מהנדס הוועדה המקומית. תקופת האישור הועמדה על שלוש שנים.

  • שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

לעורכי דין תכנון ובניה  • לפסק הדין לחצו כאן.

הכותבת: עורכת דין יעל מנדלוביץ עוסקת בדיני תכנון ובנייה

אתר המשפט הישראלי "פסקדין".  

** הכותבת לא ייצגה בתיק

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.