אאא

עיקרי ההסכם בין משרד האוצר למשרד הביטחון פורסמו היום (ב') בתדרוך לעיתונאים במשרד הביטחון. את ההסכם הציגו מנכ"ל משרד הביטחון דן הראל, מנכ"ל האוצר שי באב"ד והממונה על התקציבים אמיר לוי.

על פי הסיכום, מערכת הביטחון תקבל בכל שנה 59 מיליארד שקל בצמוד לעליית השכר ומדד המחירים. בנוסף תהיה תוספת של 675 מיליון שקל בשנה לנושאים שמחוץ לבסיס התקציב, ויישום מודל הקבע החדש שנקבע.

הסיכום בין המשרדים נחתם לטענת הצדדים ב-24 בנובמבר, אך עד היום לא פורסם. משרדי האוצר והביטחון מסרבים לפרסם את ההסכם עצמו בטענה שמדובר בנייר עבודה של הממשלה, ופרסום מסמכים מסוג זה עלול לגרום למי שכותב אותם לחשוש מלכתוב הסכמים, וכי ישנו חשש שיפרשו משפטים הכתובים בהסכם בצורה שונה מכוונת הצדדים.

מאחר והסיכום נחתם לאחר אישור התקציב ל-2015, סוכם כי מערכת הביטחון תקבל תוספת של 2.5 מיליארד שקל לתקציב המקורי של 56.1 מיליארד שקל. בפועל השתמשה מערכת הביטחון רק ב-2.1 מיליארד שקל מהתוספת.

ההסכם עשה סדר במחלוקת הקבועה שבין האוצר לביטחון בנוגע לשאלה מה אמור לממן התקציב, ואילו מהחלטות הממשלה נמצאות מחוץ לתקציב. למעשה נקבע כי כל הנושאים השנויים במחלוקת אינם חלק מאותם 59 מיליארד השקלים ויתקצבו במשרד. נציגי המשרדים לא ידעו לפרט מה עלות אותם נושאים שונים שמחוץ לתקציב הביטחון, בניהם פינוי בסיסי צה"ל, הקמת הגדר המזרחית, הפרטת תעש, הגנה על אסדות קידוח בים וכו'.

עוד סוכם בין המשרדים כי אירוע ביטחוני חמור או מיתון חמור, מהצד השני, יכולים להביא לגידול (ותיאורטית גם הקטנת) תקציב הביטחון. ראוי להזכיר כי מבצע צוק איתן גרר תוספת של 7 מיליארד שקל לתקציב הביטחון ב-2014.

גיל הפרישה הממוצע של נגדים

על פי מודל הקבע שסוכם בין המשרדים, כפי שכבר פורסם, יתווסף לקצינים שער יציאה נוסף בגיל 36-35, ומי שלא יקודם בשלב זה ייאלץ לפרוש. מי שיפרוש בשלב זה יזכה למענק של עד חצי מיליון שקל, כאשר הפרטים לגבי היקף המענק וחישובו טרם סוכמו, על אף שאלו יכולים להיות קריטיים בחישוב הוצאות מערכת הביטחון.

מי שיעבור את השער הזה יזכה לפנסיה תקציבית מלאה עד לגיל הפרישה במשק - 67, אז יתחיל לקבל את הפנסיה הצוברת שלו.

בהמלצות ועדת לוקר שמונתה על ידי בנימין נתניהו בממשלה הקודמת, נקבע כי את הפנסיה התקציבית יקבלו רק הלוחמים ואילו היתר יזכו במענק פרישה בעת פרישתם. מטרת ההסכם היא גם להצעיר את גיל הפרישה מ-47 היום ל-42 במטרה להקטין את הקצבאות המשלמות לפורשים (שנגזרות משכרם האחרון) ולהגדיל את הסיכוי שלהם לחזור לשוק העבודה.

הסיכום קובע כי להבדיל מהקצינים, גיל הפרישה הממוצע של נגדים יעלה ל-53, וכל מי שעובר את שער המיון הראשון בגיל 28-26 יוכל להגיע אליו ולזכות בפנסיה תקציבית עד לגיל הפרישה.

על פי התוכנית מצבת אנשי הקבע תרד בסופו של דבר לרמה של 40 אלף איש, כאשר השיא היה בדצמבר 2013 אז עמדה מצבת אנשי הקבע על 44.5 אלף איש. על פי הסיכום, הוצאות הגמלאות והשכר יצטמצמו עד 2026 במיליארד וחצי שקל.

עוד סוכם כי במשך 7 השנים הבאות בכל שנה יאזרח צה"ל 32 משרות בתחומים שונים כמו למשל כלכלנים ומשפטנים. במקביל תגדלו מצבת עובדי משרד הביטחון ב-28 תקנים, זאת לאחר שצומצמה ב-300 מאז 2012.עוד סוכם כי יקוצר שירות החובה לגברים בחודשיים נוספים כך שיירד לשנתיים וחצי, החל מ-2020, כאשר הורדה זו תשופה על ידי משרד האוצר, שכן קיצור השירות, לטענת משרד הביטחון יגרור תוספת של אנשי קבע.

המלצות גורן בנוגע לאגף השיקום בצה"ל יאומצו

משרדי הביטחון והאוצר סיכמו כי המלצות גורן בנוגע לאגף השיקום בצה"ל יאומצו כלשונן ויופרדו מתקציב הביטחון, עם זאת ציינו בכירי המשרדים כי הדבר צריך להיות מסוכם על ידי שני השרים.

גם נושא השקיפות, שהיה חשוב מאד לאגף התקציבים סוכם בין המשרדים. על פי הסיכום אגף התקציבים יזכה לשקיפות

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

מלאה בנוגע לנתוני השכר, ויוכל לצפות באופן שוטף בנתונים. היום לאגף החשב הכללי במשרד האוצר יש גישה מלאה למידע, אך זה לא מגיע לידי נציגי אגף תקציבים.

עוד סוכם כי תבחן אפשרות להוציא את תשלומי הארנונה של מתקני צה"ל מידי הרשויות, לקרן נפרדת שתקצה בצורה חדשה את 540 מיליון השקל המשולמים מידי שנה. כמו כן נקבע כי תבחן האפשרות להעניק לצה"ל פטור ממס הבלו, שיקוזז מתקציב הביטחון.

בימים אלו אמורה החשבת הכללית לבחון את הנתונים, שלטענתה אינם נכונים, על פיהם נקבע הסיכום על המענקים הניתנים לאנשי הקבע ביום שחרורם, שנכנסים לקרן הפנסיה הצוברת שלהם בגובה של 12 משכורות. ההסכם לא נוגע בשאלה מה יקרה אם תמצא החשבת כי הנתונים עליהם התבססו אינם נכונים, וסוגיה זו נידונה במקביל אצל מנכ"ל ראש הממשלה.

הצדדים לא סיכמו על מנגנון של אבני דרך לפיו יינתנו התוספות. על בכירי המשרדים מדובר ב"הכל או כלום" אך לא נקבעו מנגונים לפיהם יפתרו מחלוקות בין המשרדים.