אאא

14.4% מהילדים בישראל מאובחנים כסובלים מהפרעות קשב וריכוז, כך מצא מחקר מקיף שהתפרש על פני עשור ובדק כחצי מיליון ילדים בטווח הגילאים 5-18 אשר הוגדרו כבעלי ADHD - הפרעת קשב וריכוז או ניתנו להם, לפחות פעמיים, תרופות לטיפול בהפרעת קשב.

המחקר, שנערך על ידי מכבי שירותי בריאות בראשות  ד"ר מיכאל דוידוביץ - מנהל תחום התפתחות הילד במכבי שירותי בריאות וחבר הפקולטה לרפואה באוניברסיטת בר־אילן, התבסס על מאגר נתונים של מבוטחי הקופה. לפי ממצאי המחקר, תוך עשר שנים זינק מספר הילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז מ-6.8% ל-14.4%. 

הממוצע העולמי של ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז עומד על 7.2% - כלומר השיעור בישראל גבוה פי שניים הן מהממוצע העולמי והן משיעור האחוזים מלפני עשור. 

שילוב של גנטיקה וסביבה

לדברי עורכי המחקר, טרם אותר הגן שאחראי להפרעות קשב וריכוז, אך לילד שהוריו או אחיו אובחנו כבעלי הפרעת קשה וריכוז, יש סיכוי גבוה יותר ללקות בהפרעה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

עם זאת, אסור להתעלם מהסביבה, אשר עשויה להשפיע על פיתוח הפרעות קשב וריכוז, ובעיקר החשיפה הרבה לטכנולוגיה, מסכים וסמארטפונים. "הילדים היום עסוקים בסמארטפונים, וזה משפיע", אומר ל-ynet ד"ר דוידוביץ. "המסכים גורמים לילדים לפתח טווח קשב קצר מאוד, מפני שהתקשורת דרכם מציעה המון מידע מתחלף בקצב מהיר ובצורה מאוד שטחית. לילדים שגדלים לצד מסכים קשה יותר לתקשר במסגרות שבהן המסכים הללו לא קיימים, כמו בכיתה למשל".

ריטלין? עדיף לחנך את ההורים קודם

החוקרים מציינים כי גם על ההורים מוטלת אחריות לא מעטה. ברגע שהם מעניקים לילד תשומת לב שאינה מלאה, ותוך כדי דיבור עם הילד הם מתעסקים במכשיר הנייד או במסך שמולם, הילד מחקה את התנהגותם ואינו יודע כיצד לנהל תקשורת אישית אמיתית ורצופה.

במקביל לעלייה באבחוני הפרעות קשב וריכוז, קיימת עלייה באחוזי הטיפול התרופתי, כמו ריטלין. אך לדברי ד"ר דוידוביץ "רק כ־60% מהילדים צריכים תרופות". לדבריו, "בהרבה מקרים טיפול רגשי וטיפול פסיכולוגי יכולים להספיק להתמודדות עם הבעיה, ולעתים נדרשת בעיקר הדרכה של ההורים עצמם".