אאא

משרד התקשורת קבע תעריפי מקסימום שאותם יוכלו לגבות HOT ובזק מספקיות התקשורת שמחכירות מהן תשתית כדי לספר שירותי טלפוניה ואינטרנט. התעריפים פורסמו ביום חמישי האחרון במקביל לשימוע שהוציא המשרד ל־HOT, בעקבות קשיים שהערימה החברה על יישום הרפורמה בשוק הסיטונאי. לטענת המשרד, המחירים שהציעה חברת הכבלים לספקיות היו בלתי סבירים ולכן הספקיות העדיפו שלא לעבוד איתה. כתוצאה מכך, נפגע יישום הרפורמה וללקוחות HOT לא ניתנה האפשרות להוזיל את חבילת התקשורת שלהם על גבי תשתית הכבלים.

תקנות השוק הסיטונאי שפרסם משרד התקשורת קבעו שהמחירים שנדרשות בזק ו־HOT להציע לספקיות שמבקשות לחכור ממנה שירותי תשתית צריכים להיות "סבירים". הגדרה עמומה זו השאירה את קביעת המחירים לפרשנות החברות. אף שמשרד התקשורת אינו לחלוטין שבע רצון מהתנהלותה של בזק בתחרות בשוק הסיטונאי, דווקא תעריפי ההחכרה שקבעה השאירו מקום לרווח מסוים אצל ספקיות התקשורת. אלא שב־HOT תמחרו את ההחכרות במחירים גבוהים, ועל כן הספקיות נמנעו מלעבודה איתה.

כך, בעוד HOT מוכרת ללקוחות בשוק הקמעונאי חבילת אינטרנט במהירות 100 מגה במחיר של 91 שקל, היא מציעה את החבילה לחברות בשוק הסיטונאי במחיר של 85 שקל. כך נותר לספקיות מרווח של 7% בלבד על ההחכרה עוד לפני גילום הוצאות — מה שהופך את החכרת הקו מ־HOT ללא רווחית. בזק משווקת חבילה גלישה במהירות זהה ללקוחות במחיר של 99 שקל, אך במחיר של 65–60 שקל בשוק הסיטונאי.

לבקשת משרד התקשורת חיברה עבורו חברת הייעוץ פרונטיק מודל כלכלי של החכרת התשתיות שנועד לאזן בין החברות ולקבוע מחיר הוגן לשני צדדי העסקה. הערכת החברה היתה שהתעריף שקבעה HOT לא הוערך נכון.

כך, לפי המלצות החברה, שרובן הגדול אומץ בידי משרד התקשורת, מעתה יידרשו בזק ו־HOT להחכיר את התשתית שלהן במחיר של 57 שקל לחבילה במהירות 100 מגה. בנוסף נקבעו מחירי מקסימום להחכרת התשתיות בקצבי גלישה אחרים. המעבר בין התשתיות אינו כרוך בטכנאים והתקנות פיזיות בבית הלקוחות אלא בשליטה מרחוק.

מ־HOT נמסר כי "החברה משתפת ותשתף פעולה עם משרד התקשורת ביישום הרפורמה בשוק הסיטונאי. החברה תלמד את השימוע ותגיש למשרד התקשורת את עמדתה, בהתחשב בכך כי המחיר הסיטונאי צריך לשקף את עלויות החברה".