"אמא, סליחה שברגעים הכי קשים שלך לא הצלחתי לעזור לך"

עין לא נותרה יבשה כאשר רננה מאיר, בתה בת ה-17 של דפנה, נפרדה ממנה בבכי ובדמעות ואמרה: "אימוש יפה שלי, החברה הכי טובה. בדבר אחד הצלחתי להיזכר אתמול. בשיחה שהתרחשה שעה לפני שהכול קרה, התחלת להעלות זכרונות ממקרים שהתייעצתי איתך, שאלתי איזה לק למרוח. תמיד היית מופתעת שהתייעצתי איתך על דברים שילדות מתבגרות לא מתייעצות עם האמהות שלהן.

"אמרת לי, 'איזה כיף שתמיד אכפת לך מה אני חושבת', ותראי לכמה אנשים אכפת ממך. כמה אנשים באו להלוויה. קשה לי המחשבה שלא נצחק יותר, שלא נריב יותר, שלא תלווי אותי לבקו"ם, לחופה ולחדר לידה. סליחה שברגעים הכי קשים שלך לא הצלחתי לעזור לך. איבדתי לא רק אימא אלא את החברה הכי טובה שלי".

הבעל, נתן מאיר, ספד לרעייתו בבכי ואמר: "דפנה שלי, היא אחת ממיליון, אחת ממיליון שגדלים בבית-לא-בית ומצליחים לגדול ולהשתקם. דפנה החליטה להחזיר חסד לעולם, והשיבה".

"שישה אוצרות השארת לי, אשמור עליהם בשבילך", האב קרא בשמות ילדיו והוסיף: "יחידים במינם. טבועים בחותמך".

"אבא יקר, אינני מערער אחריך כמלוא נימה. נתת, לקחת, יהי שמך מבורך. אך את זאת תעשה, היתומים שלי הם גם היתומים שלך, תן לנו כוח. בביתנו תן לנו לחוש את החיבוק החם שלך, את האהבה שלך", הוסיף בתחינה.

"אהבתנו חזקה מכדי להיות דבר חולף. היי שלום. נוחי בשלום, ותעלי לגורלך לקץ הימים עם כל מתי ישראל במהרה בימינו אמן".

בין המספידים היה הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף שאמר: "כתוב שהרוגי מלכות יושבים ראשונה בגן עדן הנרצחת יושבת ראשונה בגן עדן גם בגלל מעשיה הטובים. היא עסקה בפריה ורבייה בבניינו של עולם, הרוצחים האלה עוסקים בחורבנו של עולם.