אאא

האישה, ילידת ארצות הברית, התגיירה במאי 1993 בקהילת "אהבת אחים" שבאטלנטה, המשתייכת לתנועה הקונסרבטיבית. באפריל 2006 היא נכנסה לישראל, יחד עם הנכדה של בן זוגה לשעבר – קטינה ילידת 20001 – אותה גידלה, לטענתה, לבקשת האם הביולוגית.

לייעוץ בתחום

פנו ל- עורך דין אזרחות ואשרות

חודשיים אחרי כניסתה, היא פנתה לשר הפנים דאז, אלי ישי, והגישה בקשה למעמד עולה עבורה ועבור הקטינה, מכוח הגיור שעברה. לבקשה צורף צו לפיו היא האפוטרופסית של הקטינה בארצות הברית מ-2005. ברבות השנים האישה הגישה לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים בקשה למנותה כאפוטרופוסית החוקית של הקטינה בישראל, והנושא עדיין נמצא בדיון.

בכל מקרה, כעבור חמש שנים של מלחמה מול משרד הפנים, בקשתה לעלות לישראל נדחתה סופית, בשל חשש בנוגע ל"כנות הגיור".

בעתירה שהגישה לבג"ץ ב-2011 נגד שר הפנים וראש רשות האוכלוסין וההגירה טענה האישה כי מאחר שהתגיירה בקהילה מוכרת היא זכאית למעמד מכוח חוק השבות.

בתחילה המשיבים טענו כי קיים חשש לגבי כנות הגיור, מה גם שהאישה אינה משתייכת לשום קהילה יהודית מוכרת. אולם בהמשך הם שינו את הנימוק, וטענו כי הסיבה לדחיית בקשתה היא סכנה לשלום הציבור. לטענתם, יש חשש שהיא לא מחזיקה בקטינה באופן חוקי, ובמצב כזה שר הפנים מוסמך לסרב לבקשה.

אין הצדקה להפקעת הזכות

הנשיאה מרים נאורהשופט ניל הנדל והשופט עוזי פוגלמן קיבלו את העתירה.

תחילה, ולמרות העובדה כי המשיבים זנחו טענה זו, השופטים הדגישו כי העותרת התגיירה בקהילה יהודית מוכרת, ולכן היא נחשבת יהודיה בגדר חוק השבות. בחינת הנסיבות האופפות את גיורה, הסבירו השופטים, מצביעה דווקא על כנותו של הגיור, שנערך כ-13 שנים לפני שהעותרת נכנסה לארץ. לנוכח פרק הזמן הארוך שחלף בין מועד הגיור למועד הכניסה לארץ, קשה לראות בו רק אמצעי להשיג מעמד בישראל.

השופטים הסבירו שהצטרפות לקהילה יהודית אינה תנאי להכרה בגיור, מה גם שהעותרת נשארה חברה בקהילה שלוש שנים, עד שעזבה לעיר אחרת, וכיום היא חברה בקהילה המסורתית בירושלים. מעבר לכך, קשריה החברתיים עם לא יהודים, ובפרט קשריה עם בתו של בן זוגה לשעבר, אינם משליכים בשום אופן על כנות גיורה, ומובן כי אין לדרוש ממנה לנתק את קשריה הקודמים רק כי התגיירה.

לגבי הסיבה החדשה שהעלה משרד הפנים, קבעו השופטים כי לא הוכח שנעשה כל מעשה פלילי מצד העותרת: היא לא הורשעה בפלילים, לא הוגש נגדה כתב אישום ואפילו לא נפתחה בעניינה חקירה פלילית. טענת המשרד, קבע השופטת, נסמכת כולה על חשש שנובע מחוסר במסמכים, וממש אינה מצדיקה את הפקעת זכותה לשבות.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

משכך העתירה התקבלה כאמור, ונקבע כי העותרת זכאית לאזרחות מכוח שבות. המשיבים יישאו בהוצאותיה בסך 40 אלף שקל.

  • ב"כ העותרות: עו"ד ניקול מאור
  • ב"כ המשיבים: עו"ד רועי שויקה

לעורך דין אזרחות ואזרחות בישראל • לפסק הדין לחצו כאן

הכותב: עורך דין יגאל ספרבר ממשרד הכהן, דבל, ספרבר, עוסק באזרחות ואשרות בישראל.

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

** הכותב לא ייצג בתיק

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.