בחודשים אפריל-מאי 2015 אירע גל של התפרצויות לבתי כנסת באזור יבנה. חודשיים לאחר מכן, בעקבות מידע מודיעיני, הגיעו חמישה שוטרי בילוש ליישוב ערערה שבדרום הארץ ועצרו חשוד. כבר בדרך לתחנת המשטרה, האיש הודה בפריצות.
עצרו אתכם לחקירה?
לאחר מכן, לפי דו"ח המשטרה, במהלך שחזור המכונה "הובלה והצבעה" הוא הצביע על שישה בתי כנסת והודה שפרץ אליהם.
בעקבות זאת, הגישה המדינה כתב אישום בבימ"ש השלום ברחובות, בו יוחסו לנאשם שישה מקרי פריצה וגניבת כספי צדקה. כתב האישום התבסס בעיקר על הודאות הנאשם.
אלא שבבית המשפט הנאשם שינה את גרסתו מקצה לקצה. הוא ביקש לפסול את הודאותיו וטען, בין היתר, שאינן אמת ואינן "חופשיות ומרצון", כפי שהחוק דורש.
לגרסתו, הוא הודה מאחר שהשוטרים היכו אותו בדרך לתחנה. בהמשך, כיוון שעדיין היה שבור ומפוחד, המשיך להודות גם בשחזור ובחקירות שנערכו לאחר מכן.
בנוסף, עורך דינו הצביע על מספר סתירות ומחדלים בחקירה: בין היתר היעדר תיעוד ראוי, חקירת הנאשם שלא בשפה הערבית, החתמתו על הודאות מבלי שהוא יודע לכתוב ולקרוא בעברית, ועריכת דו"חות פעולה שאינם משקפים את האירועים.
מן הצד השני, המדינה טענה שלא נפל שום פגם בהתנהלות המשטרה. השוטרים הובילו את הנאשם ברכב לתחנת המשטרה ברחובות, בלי אלימות ומבלי שאירע שום אירוע חריג במהלך הנסיעה.
לטענת המדינה, במהלך הנסיעה הנאשם התוודה בפני השוטרים על מעורבותו בפריצות, והם הסבירו לו מהן זכויותיו.
"מצפון"? לא מכיר
השופטת אפרת פינק ניתחה באריכות את השתלשלות האירועים, ובסופו של דבר החליטה לפסול את הודאות הנאשם כראיות במשפט, "וזאת משום שנפלו פגמים חמורים בחקירה שיש בהם כדי לפגוע בזכותו של הנאשם להליך הוגן".
השופטת פירטה שורה של סתירות בגרסאות השוטרים ומחדלים בהתנהלותם. החקירות לא תועדו כראוי, לא נגבתה מהנאשם הודעה מסודרת בתחנת המשטרה, והשחזור לא צולם או הוקלט.
השופטת אף השתכנעה שהשוטרים לא הסבירו לנאשם את זכויותיו – אחד מהם העיד שלא היה צורך להודיע לנאשם על זכויותיו משום "שהוא מבין עניין" – ובכך פגעו בזכותו להתייעץ עם עורך דין וגם בזכותו לשתוק.
כך למשל, אחד השוטרים העיד שהנאשם אמר שרצה "לנקות את המצפון", בעוד שבבית המשפט התברר שהנאשם בכלל לא מכיר את המילה "מצפון" בעברית.
כמו כן, השוטרים סתרו אחד את השני בנוגע לשלל פרטים, למשל בשאלה מי היה ברכב עם הנאשם, ואף עלה חשד שמישהו מהם מנסה להסתיר את מעורבותם של קצין הבילוש ורכז המודיעין בחקירה, שבאופן תמוה לא נרשם ברשימת עדי התביעה.
"היעדר התיעוד המהותי והפגיעה בזכות ההיוועצות, מחזקים את החשש, כי השוטרים פעלו להסתרת התנהלות החקירה, ולא אמרו אמת בבית המשפט", כתבה השופטת.
אמנם גם עדותו של הנאשם עברה תהפוכות ולא עוררה אמון רב בקרב השופטת, אך לדבריה היא לא יכולה הייתה לקבוע כי גרסתו שקרית, בין היתר משום שהוא דובר עברית מאד דלה.
"למעשה, גם אם אתעלם לחלוטין מגרסת הנאשם", המשיכה השופטת, "התמונה העובדתית מלמדת, כי החקירה התנהלה שלא בהתאם להוראות החוק, והכל תוך פגיעה קשה בזכויותיו של הנאשם", כתבה השופטת ובסופו של דבר זיכתה את הנאשם.
- ב"כ המאשימה: עו"ד שרית כץ
- ב"כ הנאשם: עו"ד דמיטרי ברנשטיין
לעורך דין פלילי • לפסק הדין לחצו כאן.
הכותב: עורך דין יוסי גואטה עוסק בתחום הפלילי.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין".
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.