"כל מטרת התביעה להכאיב אחד לשני" - תביעת אם להגדלת מזונות נדחתה

האם הגישה תביעה להגדלת מזונות הילדים שנקבעו בהסכם בינה לבין האב. לטענתה, חלה הרעה במצבה הכלכלי בשל הידרדרות מצבם הרגשי של הילדים. האב טען כי האם הפחיתה את היקף משרתה שלא לצורך. בית המשפט קבע כי אין שינוי מהותי המצדיק התערבות במזונות

אילוסטרציה (צילום: שאטרסטוק)

בני הזוג היו נשואים כ-13 שנים ונולדו להם שני ילדים. במסגרת הליכי גירושין הגיעו הצדדים להסכם המסדיר בין היתר את סכום מזונות הילדים – כך שהאב ישלם 2,700 שקל בתוספת מחצית מהוצאות החינוך והבריאות החריגות. בהסכם נקבע כי המשמורת תהיה של האם אך נקבעו לאב הסדרי ראייה רחבים יחסית - פעמיים בשבוע וכל סוף שבוע שני.

מעוניינ/ת בשינוי המזונות?

עורך דין משפחה

כשנה וחצי לאחר חתימת ההסכם הגישה האם תביעה להגדלת המזונות בטענה כי בשל הידרדרות במצבם הרגשי של הילדים הפסיקה לעבוד בימי שישי והכנסתה פחתה, בעוד שהכנסת האב גדלת משמעותית.

האם ביקשה להגדיל את סכום המזונות ל-6,000 שקל ולחייב את הנתבע בנוסף בדמי טיפול של 1,500 שקל. האם פירטה כי הילדים עברו לבית ספר חדש בו לא לומדים בימי שישי, בשונה ממצבם בזמן ההסכם.

הנתבע טען כי הבקשה לדמי טיפול "מופרכת ועזת מצח" שכן האם לא הביאה אישור על הוצאות כלשהן או ימי מחלה שהוציאה. לטענתו התובעת גם לא הוכיחה כי ההפחתה בשכרה היא קבועה. המעבר לבית ספר חדש היה לטענתו ידוע ומתוכן מראש. כמו כן, אמנם שכרו עלה מ-10,000 ברוטו ל-14,000 ברוטו אך הכנסתו הפנויה ירדה עם המעבר לדירה משלו.

לא למען הילדים

השופט אסף זגורי קבע כי לצורך הגדלת מזונות שנקבעו בהסכם יש להוכיח שינוי נסיבות משמעותי, ורק אירועים בולטים ולא צפויים יצדיקו התערבות כזו.

ביחס להפחתת המשרה קבע השופט כי על פי עדות מעסיקה של האם, היא יכולה לשוב בכל עת לעבודה במשרה מלאה ומדובר בשינוי זמני ולא קבוע. הוכח בנוסף שהאם יכולה לנסות לעבור לסניף אחר שם לא עובדים ביום שישי. התובעת גם לא הוכיחה הידרדרות במצבה הכלכלי, להיפך, היא רכשה דירה חדשה ורכב.

ביחס לשכרו של האב קבע השופט כי אמנם הוא עלה אך הדברים היו ידועים וצפויים בזמן חתימת ההסכם. לדברי השופט, העובדה שהילדים אינם לומדים ביום שישי אינה מצדיקה הגדלת המזונות שכן מעבר דירה ובית ספר אחרי גירושין הם עניינים שניתן לצפות. ביחס לדמי הטיפול (סכום שמטרתו לפצות את ההורה המשמורן על הטיפול או על הוצאות מעון/מטפלת) נקבע כי סעיף זה אינו רלוונטי כשמדובר בילדים מעל גיל שמונה ובהסדרי ראייה רחבים.

השופט התייחס לטענות האם לפיהן האב אחראי להידרדרות הרגשית של הילדים שכן הוא מסית אותם נגדה והסכים שהתנהגות זו אינה רצויה. מאידך כתב כי גם לאם חלק במצב שכן בחרה לנהל קשרים רומנטיים עם חברו הטוב של האב. "נראה כי שני הצדדים אינם פועלים רק מתוך מחשבה על טובת הילדים", כתב השופט בפסק הדין.

השופט סיכם כי ככל הנראה מטרת התביעה יותר להכאיב האחד למשנהו מאשר להוכיח שינוי נסיבות מהותי ולכן יש לדחותה. לאור התנהלות האם חייב אותה השופט בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 5,000 שקל.

  • ב"כ התובעת: עו"ד שרין סולן
  • ב"כ הנתבע: עו"ד גל אמיר

לעורך דין דיני משפחה • לפסק הדין לחצו כאן.

הכותבת: עורכת דין מור אוזרקובסקי עוסקת בדיני משפחהף

אתר המשפט הישראלי "פסקדין".

** הכותבת לא ייצגה בתיק

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר