אאא

"נקודה של אור": מאות בני אדם השתתפו אמש (שלישי), באירוע לזכר דפנה מאיר הי"ד, שנרצחה בפיגוע בביתה בעתניאל, לרגל ציון יום השלושים להרצחה. 

במרכז הערב בנה, עקיבא, נשא הספד מרגש, ובקול חנוק מדמעות הקריא מכתב שאמו כתבה לו תקופה קצרה לפני שנרצחה. 

הוא פתח את ההספד הדומע ואמר: "איך נפלו גיבורים ויאבדו כלי מלחמה? אימא יקרה ואהובה, איך אני מדבר עלייך בלשון עבר, זה לא חלק מבדיחה. אני בטח הוזה, אבל כשחושבים על זה, תמיד קראת לעצמך זקנה, ואחרי כל זה אני מבין כמה צדקת. בניסיון חיים, בחוכמה, באינספור מעשים ובכל מה שעברת בילדותך. אימא, כל הווייתך הייתה אמת, גם כשזה לא נוח, וגם כשכן. לא התביישת להסכים עם זה שאת האימא מספר אחת בגלקסיה. אימא, עצוב לי שהילדים שלי לא יזכו להכיר אותך ושלא תוכלי לפנק את נכדייך ולהעניק גם להם אהבה, כמו שהענקת לכולנו".

צילום: אוהד צויגנברג - ynet
צילום: אוהד צויגנברג - ynet
הגדלה

הוא הקריא את המכתב: "אימא, כתבת לי לפני כמה חודשים משהו. אז חשבתי שזה מכתב קצר ומיוחד, היום אני מבין שזו צוואתך האחת והיחידה. 'לעקיבא המתוק שלנו, כל יום שעובר מצמיח אותך יותר ויותר. אתה גדל בקומתך הפיזית והרוחנית גם יחד. התוצאות ניכרות לעין. בהבזקים הקצרים שבהם יוצא לי לראות אותך. אני מתגעגעת אליך מאוד, ועם זאת אני שמחה בשבילך שאתה לומד במקום שעושה לך כל כך טוב. אני מאחלת לך שהשמחה והנחת תהיינה תמיד מרכז חייך. עוד אאחל לך שתצליח במעשיך, ותראה בכל דבר סוג של הצלחה. גם כאשר במספרים נראה לכאורה ככישלון. כששמחים אין כישלונות. עוד אאחל לך שתתחזק באמונתך בבורא עולם, החותך חיים לכל חי. ממנו תשאב כוח לכל מה שתצטרך ותתלה בהשם את רצונותיך ותפילותיך. אני אוהבת אותך עד בלי די. מאימא דפנה'".

עקיבא פנה לקדוש ברוך הוא ואמר:  "ועכשיו, כשהכול כבר נגדע ואני עומד מולו, עומד ושותק. עומד מול האינסוף, יודע שהוא עשה את זה כמו שהוא עשה את הכול, ורואה פתאום את התמונה קצת יותר גדולה. גדולה ממני, גדולה מכולנו. ריבונו של עולם, מילה אחת יש לי להגיד לך, אחת בלבד. תודה. למרות הקושי. תודה על 15 שנים וחצי של אור, תודה שהיית איתי ברגעים הכי קשים, ושתהיה איתי ברגעים עוד יותר קשים. וגם על כל שאר הנסים שעשית עמי. תודה. נתת, לקחת, יהי שמך מבורך".

אחד המספידים המפתיעים באירוע, היה מזכ"ל שלום עכשיו יריב אופנהיימר:  ''האישה הזו היא אישה מיוחדת, באמת מיוחדת. ההזמנה לבוא לכאן איננה הזמנה שגרתית ומצריכה אומץ רב, כנות ובעיקר לב רחב. כל אלו היו לדפנה בשפע ואנחנו ממשיכים את המורשת של דפנה. חילוקי הדעות הם לא רק פוליטיים. הם מהותיים ונוגעים בערכים הבסיסיים של כל אחד מאיתנו. אנחנו לא חייבים להסכים. אנחנו חייבים לאפשר שיחה פתוחה ומקום להתדיין. בשכול אין ימין ושמאל".