"בקשה ליישוב סכסוך" מאפשרת לבן זוג לנסות לפתור סכסוכים מחוץ לבית המשפט. בדרך כלל, לאחר בקשה כזאת, בית המשפט יפנה את הצדדים ליחידת סיוע או לייעוץ כלשהו, שם הם ינסו להידבר.
לייעוץ בתביעות גירושין:
ומה קורה במקרה שהצד השני מסרב להידבר או שהתהליך נכשל? לפי תקנות סדר הדין האזרחי, אם תוך 30 יום הוגשה תביעה באותו בית משפט בענייני רכוש, מזונות והחזקת ילדים, היא נחשבת כאילו הוגשה כבר במועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך.
ואולם, כל זה מותנה בכך שהבקשה הוגשה מלכתחילה בתום לב, מתוך רצון אמיתי לחפש פתרונות מחוץ לבית המשפט. בקשה שהוגשה במטרה להשיג סמכות ולחסום את הדרך בפני בית הדין הרבני, לא תמנע ממנו את הסמכות בתביעת גירושין כרוכה כדין (כלומר, כזו שצורפו אליה גם תביעות נוספות כמו רכוש ומזונות).
לפני כארבעה חודשים הגישה אישה בקשה לצו הגנה מפני בעלה האלים בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע. בית המשפט נענה לבקשתה, ואף קבע לצדדים פגישה ביחידת הסיוע.
באותו יום, הגישה עורכת דינה גם בקשה ליישוב סכסוך, וארבעה ימים לאחר מכן התקיימה הפגישה.
למחרת הפגישה, הגיש הבעל תביעה לגירושין בבית הדין הרבני האזורי בבאר שבע, אליה כרך את הרכוש ואת מזונות האישה.
כעבור שבוע הגישה האישה בבית המשפט תביעת מזונות לה ולבת המשותפת, בטענה שהבעל עיקל את חשבון הבנק שלה, ובכך גרם לכישלון תהליך יישוב הסכסוך.
בשלב זה התעוררה שאלה: היכן יידון המקרה? האם הסמכות נתונה לבית המשפט או לבית הדין הרבני?
האישה טענה כי מאחר שהגישה את התביעה בזמן (תוך 30 יום, כאמור), בית המשפט הוא הערכאה המוסמכת.
מנגד, הבעל טען, בין השאר כי יש לדון בתיק בבית הדין הרבני, כיוון שהבקשה מלכתחילה לא הוגשה בתום לב, ועל כך מעידה הגשת הבקשה לצו ההגנה. בנוסף, לטענתו, הפגישה ביחידת הסיוע לא דנה בנושאי הגירושין אלא בצו.
מרחב ושקט
אב"ד הרב אהרן דרשביץ, והדיינים הרב עובדיה חפץ יעקב והרב אברהם צבי גאופטמן ציינו כי התביעה בבית המשפט עומדת בתנאי מבחינת הזמנים.
כמו כן, הדיינים הבהירו כי העובדה שההפניה ליחידת הסיוע הייתה במסגרת תיק צו ההגנה, אינה גורעת מסמכותו של בית המשפט, שבכל מקרה לא חייב להפנות את הצדדים ליחידת הסיוע, מה גם שבפועל התקיימה פגישה.
השאלה שנותרה היא שאלת תום הלב. הדיינים ציינו כי אמנם טענות הבעל מעוררות "חשש מסוים" בנוגע לתום לבה של האישה ועורכת דינה, אולם לאחר ששקלו את הדברים, הדיינים התרשמו כי "אין בעובדות אלו תשתית עובדתית מספקת לקבוע שב"כ האישה פעלה בחוסר תום־לב ושהיה כאן ניצול לרעה של ההליך, שיהא בו בכדי לבטל את הסמכות הנקנית על ידי הבקשה".
בהקשר זה הדיינים הסבירו שלפעמים צו הרחקה ניתן על מנת להעניק לאישה מרחב ושקט מחוץ למסגרת יישוב הסכסוך, מה גם שבפועל בני הזוג קיימו דיון כלשהו, אף שהוא לא הניב פירות.
"בכך, יש להשאיר את הבקשה ליישוב סכסוך שהוגש לבית המשפט על כנה, עם כל המשמעות המשפטית הנובעת מכך", החליטו הדיינים, וקבעו כי בית הדין לא ידון בתביעות הבעל למזונות אישה וחלוקת רכוש.
- ב"כ התובע: עו"ד דן מלכיאלי
- ב"כ הנתבעת: עו"ד כרמל מזוז
לעורך דין גירושים • לפסק הדין לחצו כאן.
הכותבת: עורכת דין סמדר שמש עוסקת בדיני משפחה.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין".
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.