חבר מועצת גדולי התורה ורבה של שכונת רמת אלחנן הגאון רבי יצחק זילברשטיין, סיפר לאחרונה על סיפור מדהים שהתרחש באחד מתלמודי התורה בבני ברק ומלמד מצד אחד על ישרותם וטוב-ליבם של התלמידים, ומאידך על מצבם הכלכלי הגרוע של הוריהם.
אחד ה"מלמדים" סיפר שיום אחד ראה תלמיד שהגיע בנעליים חדשות. המלמד ביקש לעודדו והחמיא לו על הנעליים היפות שקנו לו. לשאלת המחנך האם היתה סיבה מיוחדת לכך שהוריו החליטו לקנות לו נעליים, השיב הילד שאביו ראה שהוא מתנהג טוב, בבית ובחיידר, והחליט לרכוש לו זוג נעליים.
לאחר כמה ימים הבחין המלמד בילד נוסף המגיע בנעליים חדשות. הפעם, כששאל את התלמיד מדוע קנו לו את הנעליים, שתק הילד ולא הגיב מאומה. במקביל הבחין המלמד שהתלמיד הראשון, שקיבל את הנעליים מהוריו בשל התנהגותו הטובה, כבר לא מגיע עם נעליו החדשות.
המחנך ניגש אליו ושאל איפה הנעליים, והילד השיב בדברים שגרמו להתרגשות רבה אצל המלמד. "ראיתי את אחד החברים שלי המגיע לחיידר בנעליים קרועות, וריחמתי עליו, והחלטתי לתת לו את נעליי החדשות".
"עכשיו הכל כבר היה ברור למחנך" מספר הרב זילברשטיין. "נעליו החדשות של התלמיד השני לא היו שלו, אלא של התלמיד הראשון... איזה טוב-לב של ילדי ישראל הכשרים והטהורים!"
"השאלה ההלכתית שהתעוררה היא, הרי בעצם מדובר בשני 'גנבים' קטנים... שהרי שניהם מתחת לגיל הפעוטות, והכסף שייך לאביהם, ואם כן הראשון לא יכול היה לתת את נעליו לחברו, ולשני היה אסור לקבלם. המלמד שאל, מה עליו לעשות, והאם הוא צריך לנקוט בפעולה מסוימת, כדי למנוע את הילדים מגזל".
"הבאתי את השאלה בפני גיסי מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי", סיפר הגר"י זילברשטיין "שהשיב שעל גיל כזה נאמר ש'אין בית דין מצווים להפרישו', וממילא לא צריך לומר להם שום דבר. אולם, מאידך כתוב על הגיל הזה ש'מצוה להכותו', אבל במקרה שלנו צריך לנשקו... בגלל החסד שעשה עם החבר".
"בהזדמנות זו" סיפר הרב זילברשטיין, "ביקשתי מגיסי שליט"א שיברך את הילד שנתן את הנעליים לחברו, ומרן הגר״ח בירכו שיהיה גדול בישראל. אני אמשיך לעקוב אחר התפתחותו של הילד בתורה וביראה", אמר הגר״י זילברשטיין.