אאא

אבל כבד בעולם החסידות ובציבור החרדי בפטירתו של זקן האדמו"רים כ"ק האדמו"ר רבי יוחנן סופר מערלוי זצוק"ל, ובוא בן 72, לאחר עשרות שנות הנהגה.

"כיכר השבת" מגיש את תולדותיו של האדמו"ר ומעט ממראות חייו הקדושים.

האדמו"ר הישיש מערלוי, רבי יוחנן סופר זצוק"ל, נולד בי"ג בטבת תרפ"ד לאביו הרב משה סופר בנו של הרב שמעון סופר רבה של העיר ערלוי. האדמו"ר הינו בן נין של מרן בעל החתם סופר ונחשב לאחד ממשיכי דרך השושלת.

בצעירותו למד הרבי בישיבה וורפלט שבהונגריה, בראשות הרב יוסף פולק מחבר הספר "שארית יוסף אשר".

 

הרבי זצוק
הרבי זצוק"ל בעריכת השולחן

 

במהלך ימי מלחמת העולם השנייה שהה האדמו"ר במחנות העבודה שם חיזק יהודים להמשיך על אף הקשיים בחיי תורה וחסידות. לאחר תום המלחמה הגיע לעיר בודפשט שבהונגריה.

באותה תקופה נשא את הרבנית מרים בת רבי יעקב פאלל נכד של אחות החת"ם סופר. יחד עם רבנים נוספים ואחיו הקים הרבי מחדש את ישיבת "חתם סופר" כשאחיו הרב אברהם שמואל בנימין התבקש לשמש בראשות הישיבה, אך סירב.

אחרי ימי השואה האיומה, שנת תש"י, עלה הרבי לארץ הקודש יחד עם קבוצת בחורים שלמדו אתו. תחילה התמזגו עם ישיבת פרשבורג בירושלים, שהייתה בראשות הרב עקיבא סופר (מחבר ספר "דעת סופר"), שם שימש כמגיד שיעור.

 

הרבי זצוק
הרבי זצוק"ל בשמחה

 

לאחר מכן, בשנת תשי"ג, הקים את ישיבת ערלוי בשכונת קטמון בירושלים, יחד עם אחיו הרב שמואל בנימין ומונה לכהן כראש ישיבה וכאב בית הדין. בתקופה זו, התקרב הרבי מערלוי לאדמו"ר מהר"א מבעלזא זיע"א ובעקבות כך נהוגים חלק ממנהגי בעלזא בקהילות ערלוי כיום.

באותה עת הקים מכון להוצאת ספרי החת"ם סופר ותלמידיו. הישיבה נקראת על שם סבו, ישיבת אהל שמעון מערלוי. כמה שנים אחר כך הקים בניין חדש במגרש הסמוך.

הרבי ייסד בתי כנסת וכוללים בריכוזים חרדיים בארץ ישראל ובחו"ל הקרויים על שם אביו, ה"יד סופר"‏‏, ותלמודי תורה על שם ה"כתב סופר". בנייני המוסדות של ערלוי בירושלים קרויים על שם ה"חת"ם סופר". בניו ונכדיו משמשים כרבני הקהילות וראשי הכוללים של החסידות.

 

הרבי מערלוי בעלייה לתורה
הרבי מערלוי בעלייה לתורה

 

חסידות ערלוי משלבת בתוכה מנהגי יהדות הונגריה, לצד שמרנות והקפדה על הלכה, לצד הווי חסידי מפואר ולמדנות מופלגת.

בימי חול היה מוסר הרבי לבחורים שיעור במשנה והלכה מיד אחרי תפילת שחרית. כמו כן, היה מוסר בימים כתיקונם שיעור יומי בגמרא בעיון לבחורים המבוגרים ובערב היה נוהג למסור שיעור במחזור הדף היומי לבעלי בתים.

כאמור חצר חסידות ערלוי מתאפיינת בשילוב מורשת החת"ם סופר עם הנהגות ומאפיינים חסידיים. נוסח התפילה המקובל בה הינו נוסח אשכנז לפי דרך החת"ס שאסור לתקן אופן התפילה, בניגוד לשאר החצרות החסידיות בהן נהוג נוסח ספרד.

 

הרבי מערלוי בעריכת השולחן
הרבי מערלוי בעריכת השולחן

 

בנוסף מקפיד האדמו"ר ללבוש ציצית עם פתיל תכלת כמנהג חסידות ראדזין אך מנגד אינו חוגר אבנט גרטל בשעת התפילות. מנהג נוסף שמייחד את חסידות ערלוי הוא מנהג לבישת כיפה לבנה מיוחדת שנקראת "הייבעל" בחגי תשרי ובפסח.

האדמו"ר הוסיף מנהגים חסידיים לחצר בהיותו תלמיד מובהק של האדמו"ר מה"רא מבעלזא ושל האדמו"ר מסקווירא שממנו למד תורה וחסידות.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

האדמו"ר מונה במהלך השנים כחבר מועצת גדולי התורה של תנועת אגודת ישראל ונחשב לדמות דומיננטית בה כשהרבה להתערב ולהוביל מהלכים ציבוריים.

 

האדמו
האדמו"ר זצוק"ל

 

האדמו"ר נחשב לבעל דעות ימניות ופעל רבות לשמירת שטחי ארץ ישראל ונגד מסירתם לערבים במסגרת הסכם שלום.

בשנים האחרונות נחלש הרבי ואושפז מספר פעמים בבית החולים אולם המשיך להנהיג את קהל עדתו. בחודש אב לפני שש שנים בעת שהותו באירופה עבר אירוע מוחי ומאז נחלש תפקודו.

בפטירתו, הותיר אחריו את שבעת בניו, כולם רבנים ומנהיגי קהילות.

  • הרב משה, רב קהילת ערלוי בירושלים, חתנו של רבי משולם יששכר אשכנזי.
  • הרב יעקב, רב קהילת "כתב סופר" בעיר ביתר עילית, חתנו של הרב מרדכי דוידוביץ.
  • הרב אברהם שמואל בנימין, ראש ישיבת ערלוי.
  • הרב שמעון, רב בית המדרש "תורת משה" בעיר צפת.
  • הרב עקיבא, רב קהילת ערלוי בבני ברק, חתן הרב בעריש וייס.
  • הרב זלמן, רב קהילת ערלוי בבורו פארק, חתן הרב ניישלאס.
  • הרב אהרן, רב קהילת ערלוי בעיר אלעד.