אאא

במהלך דיון שהתקיים היום (שני), בוועדת הבריאות של הכנסת בנושא הכללת תרופות מצילות חיים בביטוחים המשלימים, הודיע שר הבריאות יעקב ליצמן כי החליט להכניס את התרופות המצילות חיים לביטוחים המשלימים בקופות החולים.

הדיון נערך ביוזמת חברי הכנסת אורי מקלב, שולי מועלם-רפאלי, סופה לנדבר ויחיאל בר. במהלכו אמר שר הבריאות: "החלטתי להכניס את התרופות המצילות ומאריכות חיים לשב"ן (ביטוחים משלימים בקופות החולים, י"כ). אני מתכוון להעביר את זה בהצעת חוק ממשלתית וכבר בימים הקרובים אגיש תזכיר. מי שמתחת לקו העוני, קופות החולים יעניקו לו את התרופות ללא תשלום. אני לא צופה שניתן להוסיף עוד מיליארדים לסל התרופות, ולכן שב"ן הוא הפתרון. אשקול לתת לוועדת התרופות להמליץ אילו תרופות ייכנסו לשב"נים. לא החלטתי עוד באיזה סכומים מדובר, אבל אני לא מתכוון לוותר בעניין זה".

יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף (כולנו), הודיע כי השר יגיש לוועדה את תזכיר החוק בתוך חודש ימים ועוד באותו שבוע תקיים הוועדה דיון מקיף על התזכיר, כולל היבטיו התקציביים. "ההצעה תקבל עדיפות מקסימלית בוועדה", התחייב אלאלוף.

שרת הבריאות לשעבר, יעל גרמן (יש עתיד), הודיעה כי מתנגדת בתוקף למהלך: "זה מהלך מסוכן למערכת הבריאות הציבורית. מדינת ישראל צריכה לקחת על עצמה את הטיפול בחולים ולהוסיף עוד לסל הבריאות. נורא קל לבוא ולהגיד לציבור: תשלמו. לתת את הכסף לקופות החולים זה לא נטו לבריאות. יש לבדוק האם קופות החולים מקצות לתרופות את כל הכסף שניתן להן עד כה".

ח"כ מיכל בירן הוסיפה: "אם התרופות המצילות יהיו בשב"ן, לא יהיה לחץ לכלול אותם בסל הבריאות". פרופ' אליעזר רחמילביץ' מההסתדרות הרפואית ביקש להבחין בין שני סוגי התרופות ולהכניס תרופות מצילות חיים לסל הבריאות ומאריכות חיים לשב"נים.


רן רידניק מאגף התקציבים במשרד האוצר אמר לשר ליצמן: "אנחנו במחלוקת עמוקה מאוד. בתוך הסל הציבורי יש כבר תרופות מצילות חיים, זה יותר נכון ציבורית וכלכלית ונגיש לכולם. פרמיות השב"נים כבר עלו בעשרות אחוזים. רק לפני כמה חודשים אישרנו חקיקה במטרה להוריד פרמיות ולצמצם את ההוצאה הציבורית לבריאות".

בתגובה הרים השר את קולו ואמר: "על מה אתה מתבסס? על מה יהיה פרמיות? אני אומר לך שלא. אני קובע, לא פקיד של משרד האוצר. אני האחראי לבריאות, ואני אקבע ולא הוא".

רידניק: "צריך להיות איזון אקטוארי, וזאת לא החלטה שלי".

ליצמן: "יש שר והוא צריך להחליט. או שאני מוביל את המשרד, או שאני מובל. אני רוצה לעשות סיעוד, אתם אומרים לי לא, כי זה מעלה מסים. אבל זה הורדת מסים כי חוסכים כסף מבריאות פרטית. אולי אני צודק לפעמים? לא יעזור לו, לפקיד כלשהו, לא לו ולא לשליחו. לא יעזור. לא ולא. לא ולא. אולי תסמכו עלי? אולי בכל זאת אני עושה משהו טוב? אולי תסמכו שאני תורם לבריאות הציבור? אם אני חוסך חיי אדם יום יום בהחלטה הזאת, אתם רוצים שאני אוותר? השתגעתם לגמרי? לא יעזור לכם, לא לחברי כנסת, וקל וחומר לא לפקידי אוצר".

מיכל מלמד-כהן, המתמודדת עם סרטן שד גרורתי זעקה: "לא נותר לי כסף לביטוחים פרטיים, הטיפול שלי עולה עשרות אלפי שקלים. אין לי זמן לחכות לעוד תרופה. אלה החיים שלנו, שלא תגידו עלי בעוד שנה חבל שלא הספקנו".