אאא

לפני מעל ל-40 שנה, חתמו בני זוג על חוזה שכירות של שני חדרים בדירה ברחוב הקישון בתל אביב. לאחר מותו של האיש, המשיכה אשתו להתגורר בנכס כדיירת מוגנת.

השוכר מסרב להתפנות מהדירה?

פנו ל-עורך דין מקרקעין

בשנת 1990 טענו בעלי הדירה שהאישה הפרה את החוזה, בכך שצברה חוב גבוה כתוצאה מאי תשלום דמי שכירות.

על רקע טענותיהם, הגיעו בעלי הדירה להסכמה בעל פה עם האישה, לפיה הם יוותרו לה על החוב וכן על תשלום שכירות למשך כל חייה, בתמורה לכך שהיא תוותר על זכויותיה בנכס, ותתחייב שלא להעביר את זכויותיה כדיירת מוגנת לאדם אחר. כעבור 12 שנים ההסכם הועלה על הכתב ונחתם על ידי האישה ואחד מבניה.

לפני כשנתיים האישה נפטרה, ובעלי הדירה ציפו לקבל לידם את הנכס. אלא שאז בן אחר של המנוחה – שלא חתם על ההסכם – סירב למסור להם את הדירה.

כתוצאה מכך, פנו בעלי הדירה במהרה לבית משפט השלום בתל אביב, בבקשה שיורה על פינוייה של הדירה.

לטענתם, הנתבע פרץ לדירה, החליף את המנעולים, איים עליהם מספר פעמים ואף השתלט על חדר נוסף בנכס, שהיה בשימושם של התובעים.

התובעים ציינו כי הנתבע לא שילם דמי שכירות, וביקשו להבהיר כי בכל מקרה לא ניתן לראות בו דייר ממשיך, מכיוון שאמו ויתרה על זכויותיה כדיירת מוגנת.

הנתבע הכחיש שאיים על התובעים, וטען כי כל פעולותיו נבעו מרצונו להגן על רכושו. במקביל, הוא סיפר כי אמו שילמה במהלך השנים את מלוא השכירות, ואף טען שהחתימות של אמו ושל אחיו על הסכם הוויתור זויפו.

לחלופין, טען הנתבע כי גם אם לא מדובר בזיוף, הרי שההסכם נערך במרמה, תוך ניצול תמימותה של אמו.

הסכם סביר

השופטת כרמלה האפט ביקשה להבהיר כי חקירת משטרת ישראל בעקבות התלונה לזיוף מסמך לא העלתה דבר, והדגישה את העובדה שהנתבע לא הסביר מדוע לא הגישו כל חוות דעת שהייתה תומכת בטענה שהחתימות זויפו.

כמו כן, דחתה השופטת את טענת הנתבע, לפיה התובעים ניצלו את מצבה של אמו המנוחה על מנת להחתימה על ההסכם. לדברי השופטת, מלבד אמירות כלליות לפיהן אמו הייתה אישה חולה שלא ידעה קרוא וכתוב בעברית, הנתבע לא צירף כל ראיה המעידה על מצבה ביום החתימה על ההסכם.

עם זאת, השופטת ציינה כי הנתבע הצליח להוכיח שאמו שילמה את כל דמי השכירות עד שנת 1990, אך לא מעבר לכך. בהתאם, הגיעה השופטת למסקנה שההסכם – שלמעשה אִפשר למנוחה לגור בנכס מבלי לשלם שכירות במשך 24 שנה – אינו הסכם בלתי סביר.

לפיכך, השופטת קבעה כי להסכם הוויתור יש תוקף מחייב וקיבלה את התביעה. הנתבע חויב לפנות את הדירה תוך חודשיים, ולשלם לתובעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 שקל.

  • שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

לעורכי דין מקרקעין • לפסק הדין לחצו כאן

הכותבת: עורכת דין כנרת שמיר מסיקה עוסקת בדיני מקרקעין.

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

** הכותב לא ייצג בתיק

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.