אאא

ההקצאות ה"מוזרות" של עיריית ירושלים: תושבי שכונת "רמת שלמה" בירושלים זועמים על כוונת העירייה להקצות שטחים ציבוריים בהרחבה המתוכננת לשכונה למוסדות שאינם קשורים לשכונה, זאת עוד קודם שבניית ההרחבה החלה בפועל, לפני שהוקצו שטחים למבני ציבור בשכונה ובניגוד לנהלים המקובלים.

בחודשים האחרונים, הופיעו פרסומים של עיריית ירושלים בנוגע להקצאת קרקעות בשכונת רמת שלמה, פרסומים שנוגעים לשטחים המיועדים לשמש כשטחי ציבור (קרקע חומה) בהרחבה המתוכננת בשכונה. על פי החוק, לפני ההקצאה מחויב מבקש ההקצאה לפרסם בשני פרסומים את הבקשה להקצאה, אלא שבאופן תמוה ולכאורה בניגוד לנהלים, פרסמה העירייה את הפרסום הראשון בעצמה וללא שם מבקש ההקצאה.

על פי הנהלים, הוועדה להקצאות מאשרת בסבב הראשון הקצאות לתושבי השכונה הרלוונטית, ורק לאחר מכן דנה בהקצאות "כלל עירוניות" שמיועדות להקצאות מבני ציבור גם עבור מוסדות בעיר שאינם קשורים בהכרח לשכונה בה נמצא השטח המיועד. למרות שחלק מהקרקעות המיועדות לבנייה בשכונה כלל לא יצאו למכרז, ולמרות שהבנייה כלל לא החלה בשכונה גם בקרקעות שכן אושרו לשיווק, עיריית ירושלים יצאה במספר פרסומים להקצאות.

לטענת התושבים, הקרקעות שאושרו לפרסום לפני הקצאה, ולחלקם אף אושרה כבר ההקצאה, הנם מוסדות של גורמים חרדים שמקורבים לראש העירייה ניר ברקת ולא נמצאו להם שטחים להקצאה ברחבי העיר. 

ברשימת ההקצאות - "בעלזא" ו"עץ"

בין ההקצאות שוועדת ההקצאות בעיריית ירושלים אישרה להתמודדות, ישנן הקצאות לישיבה וכולל בנשיאותו של הראשל"צ הגאון הרב יצחק יוסף, לגביהם אף אושרה ההקצאה בוועדה, כמו גם פרסום לפני הקצאה לישיבה קטנה של חסידות בעלזא, הקצאה שכבר פורסמה. כמו כן, הקצאה עליה אושרה ההתמודדות לישיבת "מעלות התורה", ישיבתו של הגאון רבי שמואל אוירבך. בבקשה להקצאה נכתב כי מדובר בישיבה קטנה שכעת מפוזרת במספר מבנים שכורים בשכונת שערי חסד.

פרוטוקול הבקשה של ישיבת
פרוטוקול הבקשה של ישיבת "מעלות התורה" בוועדת החריגים
הגדלה

מספר תושבים בשכונת רמת שלמה כבר הביעו התנגדות להקצאות, כאשר לטענתם חלק מההקצאות אושרו לפרסום עוד קודם שיצאו כל המכרזים לגבי אכלוס השכונה - זאת למרות שההקצאות אמורות לשמש בעיקר את תושבי השכונה.

בנוסף, חלק מהמתנגדים טוענים כי ישיבת "מעלות התורה" שכלל לא עומדת בתנאי הסף לקבלת האישור להתמודדות להקצאה, זכתה בהקצאה ואף עברה בימים האחרונים בוועדת החריגים של וועדת ההקצאות - למרות שמספר התלמידים בישיבה קטן מהנדרש.

פרוטוקול הבקשה של ישיבת
פרוטוקול הבקשה של ישיבת "מעלות התורה" בוועדת החריגים
הגדלה

על פי הפרוטוקול של ישיבת וועדת החריגים, הנימוק לאישור לגשת להקצאת השטח לישיבת "מעלות התורה" היא טענה של מנהלי הישיבה ושל מנהל חינוך חרדי בעיריית ירושלים על כך שתלמידים לא מתקבלים לישיבה שמונה כ-90 תלמידים, זאת מפאת חוסר מקום בישיבה. עוד נכתב כי כיום אין פנימיה בישיבה, והתלמידים מגיעים למקום כל יום מביתם. למרות זאת, בשטח שניתן לישיבה נכללו גם מבני פנימיה.

פרוטוקול הבקשה של ישיבת
פרוטוקול הבקשה של ישיבת "מעלות התורה" בוועדת החריגים
הגדלה

תושבי השכונה דורשים "להקצות קודם מבנים שחסרים כבר היום"

תושבים בשכונת רמת שלמה שמתנגדים להקצאות מעלים תהיות קשות על האישור לגשת להקצאה ל"מעלות התורה". לטענתם, מדובר בעצם בהקצאה עבור הישיבה הקטנה "נועם התלמוד" שמזוהה עם הגר"ש אוירבך ועם "הפלג הירושלמי" ובעקבות כך רשמה ירידה במספר התלמידים שמגיעים לישיבה. לטענתם, ההקצאה אינה עומדת בתנאי הסף הנדרשים.

החלטת וועדת ההקצאות
החלטת וועדת ההקצאות
הגדלה

תושב השכונה, עו"ד שלמה מליק, שאף שימש בעבר כחבר מועצה מטעם יהדות התורה, אומר בשיחה עם "כיכר השבת" כי מדובר בשערוריה. "בתי לומדת בבית ספר בשכונה, והיא לומדת בקראוונים בגלל מחסור במבני ציבור בשכונה. אין לי בעיה עם ההקצאות עצמם אלא עם העובדה כי מתעדפים ציבורים מחוץ לשכונה במקום לדאוג קודם למוסדות בשכונה".

מליק אומר כי הוא הגיש התנגדות מפורטת עם טענות קשות נגד עיריית ירושלים לוועדת ההקצאות, ובמידה וההקצאות יאושרו למרות התנגדותו והתנגדות תושבים נוספים, הוא ישקול פניה לבתי המשפט על מנת לבטל את ההקצאות שלטענתו "מגיעות על חשבון הציבור".

מכתב ההתנגדות של תושבי השכונה
מכתב ההתנגדות של תושבי השכונה
הגדלה

גם עזרא ברגר, מנהל מתנ"ס רמת שלמה אומר בשיחה עם "כיכר השבת" כי מדובר בהקצאות תמוהות: "אני לא מבין למה עיריית ירושלים לא ממתינה לפחות לפרסום את כל המכרזים כדי שידעו מי התושבים המיועדים ויקצו להם מוסדות, ובמקום זאת היא ממהרת לאשר פרסומים לבקשת הקצאות" אומר ברגר, "אני אביע את התנגדותי מול הגופים המקצועיים בעירייה, שככל הידוע לי גם הם מתנגדים להקצאות".

חברי המועצה: "הקצאות שאינן ראויות, מקווים שיחזרו בהם"

מחזיק תיק נכסי העירייה בעיריית ירושלים, חבר המועצה מטעם דגל התורה אליעזר ראוכברגר, אומר בשיחה עם "כיכר השבת" כי הוא מזדהה עם טענות התושבים על כך שההקצאות ניתנו קודם שיצאו כל המכרזים לאכלוס השכונה. לטענתו מדובר בהקצאות שטרם הגיעו לוועדה, והוא יתייעץ עם הגורמים הרלוונטים כשההקצאות יגיעו לאישור.

לטענתו, הוא טרם נחשף לפרוטוקול הדיון בוועדת החריגים שאישר את התמודדותה להקצאה של ישיבת "מעלות התורה" שמזוהה עם "הפלג הירושלמי". במידה ואכן הישיבה תפרסם את בקשת ההקצאה ותגיע לדיון בפני הוועדה להקצאות, כך לדבריו, הוא יכנס את הגורמים הרלוונטיים וידון כיצד להתייחס לבקשה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

חבר המועצה יעקב הלפרין, החבר בוועדת ההקצאות בעיריית ירושלים, אומר ל"כיכר השבת" כי הוא תומך בהקצאות למוסדות, אך בעירייה "מקדימים את המאוחר" ומחלקים את ההקצאות עוד לפני שיודעים מי יהיו התושבים בהרחבה. "אני חושב שהתושבים במקום הם מקום ראשון והעירייה חייבת להמתין עם פרסומי ההקצאות עד שיתברר לגמרי מי הם התושבים שיגורו במקום", אומר הלפרין.

"מדובר בדבר שאינו ראוי כלל וכלל, ישנו הליך מסודר במהלכו ממפים את התושבים שכבר מתגוררים בשכונה לאחר האכלוס, ומקצים להם שטחים של בתי ספר, מוסדות ובתי כנסת. רק לאחר מכן מקצים שטחים לכל תושבי ירושלים" מוסיף הלפרין. "אני תומך חד משמעית בתושבים ובמנהל הקהילתי וחושב שמי שעשה את הדבר הלא ראוי הזה וביקש הקצאות, חייב לחזור בו לאלתר מהבקשה ולהמתין למיפוי ולחלוקת השטחים לתושבים במקום" הוא מסכם.

הפרסום באתר עיירית ירושלים: ללא שם מבקש ההקצאה
הפרסום באתר עיירית ירושלים: ללא שם מבקש ההקצאה
הגדלה

לגבי הטענות של חלק מהתושבים לפיהם מקורבי ראש העיר ניר ברקת דואגים כביכול לציבורים ש"סייעו" לברקת להיבחר, הלפרין מגיב כי הוא מעריך שלא מדובר במהלך של ראש העיר אלא בגורמים בלשכת ראש העיר שעומדים בקשר עם נציגי בעלזא ו"עץ" ומסייעים להם ללא קשר לבחירות שנערכו לפני שנתיים.

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "הטענות אינן נכונות. וועדת ההקצאות העירונית פועלת בשקיפות מוחלטת ועל פי אמות מידה מקצועיות בלבד, המשקפים את צרכי הציבור בשכונות העיר, נוכח המחסור במבני ציבור לטובת כלל המוסדות שהגישו בקשה להקצאה. באם ישנן התנגדויות להמלצות הוועדה, הן יובאו לדיון כנדרש וכמקובל בחוק. יש לדחות את הניסיון השקרי להטיל דופי בחברי הוועדה, לאחר שהליכי ההקצאות מבוצעים אחד לאחד. בניגוד לנאמר, אין כל שיקול פוליטי בהחלטות אלו".