אאא

לפני כשנתיים התכנסה הוועדה הרפואית לעררים של המוסד לביטוח לאומי כדי לדון בעניינו של האיש, אדם בן 29 הסובל מהפרעות קשב וריכוז, שביקש לקבוע לו נכות נפשית של 20% ואף התלונן על נכות בשל עין עצלה.

סובלים מנכות?

פנו לעורך דין ביטוח לאומי

ואולם, הוועדה לא מצאה לנכון לקבל את ערעורו, וקבעה כי הנכות שנקבעה לו בוועדה הראשונה, בשיעור של 10% בגין הפרעות קשה וריכוז, היא דרגת הנכות המתאימה.

כעבור כמה חודשים, הגיש האיש ערעור על החלטת הוועדה לבית הדין לעבודה בתל אביב. לטענתו, הוועדה הפרה את זכות הייצוג שלו, כאשר לפני שהחלה את בדיקתו הפסיכיאטרית, ביקשה מבאת כוחו לצאת מהחדר ולחכות בחוץ.

בנוסף, סיפר המערער שהוועדה התעלמה מחוות דעת שמסר לה, המאשרת את אחוזי הנכות שביקש, ועתר להעביר את עניינו לדיון מחודש בפני הרכב שונה, שכן לדבריו, הוועדה הנוכחית "נעולה בדעתה" לגבי מצבו.

הביטוח הלאומי ביקש לדחות את הערעור, ועמד על כך שלא נפל כל פגם בעבודת הוועדה.

לדברי נציגי המוסד, השאלה האם לבצע בדיקה רפואית בנוכחות עורך דין היא שאלה רפואית ולא משפטית, כך שלבית הדין אין כל סמכות להתערב בה, ומעבר לכך, באת כוחו של המערער כלל לא ביקשה להישאר במהלך הבדיקה.

זו זכות בסיסית

השופטת אירית הרמל קבעה שבניגוד לעמדת ביטוח לאומי, הטעות של הוועדה הרפואית הייתה טעות משפטית.

לדברי השופטת, זכותו של מבוטח להיות מלווה באדם מטעמו – לרבות עורך דין –  בזמן ביצוע בדיקה גופנית היא "זכות בסיסית ומשמעותית שאינה נתונה במחלוקת". זו זכות שנגזרת מחוק זכויות החולה ומאופייה של הוועדה הרפואית כגוף "מעין שיפוטי" המחויב לכללי הצדק וההגינות.

בנוסף, הבהירה השופטת כי אילו חברי הוועדה סברו שנוכחות עורכת הדין בחדר עלולה הייתה להשפיע על מהלך הבדיקה הרפואית, הייתה עליהם חובה להודיע זאת למעורבים בדבר, ולתעד בפרוטוקול את הנימוקים שהביאו אותם להחלטה זו.

מכיוון שבפרוטוקול הוועדה לא נמצא כל תיעוד לבקשה או לסיבות שהצדיקו את הוצאת עורכת הדין מהחדר, הגיעה השופטת למסקנה שזכויות הייצוג והטיעון של המערער ספגו פגיעה ממשית.

לכן, החליטה השופטת כי התוצאה הראויה היא לערוך דיון מחודש בעניינו של המערער, לאחר שזכות הטיעון שלו תמומש באופן מלא. רק אז תוכל הוועדה להגיע למסקנות מקצועיות. 

עם זאת, השופטת לא מצאה לנכון להחליף את הרכב הוועדה, שהאמינה כי תוכל לתקן את הפגם המשפטי שנפל בהתנהלותה.

לפני סיום הדגישה השופטת את חובת התיעוד במקרה שישנן סיבות מוצדקות להוצאת המלווה או המייצג של המבוטח.

ביטוח לאומי חויב בהוצאות המשפט של המערער בסך 3,000 שקל.

לקריאת פסק הדין

  • ב"כ המערער: עו"ד סיגל באואר דקל
  • ב"כ המשיב: עו"ד אילת ברעם

 

לעורכי דין ביטוח לאומי  • לפסק הדין לחצו כאן

הכותבת: עורכת דין נטליה לוסקין עוסקת בתביעות ביטוח לאומי.

אתר המשפט הישראלי "פסקדין" 

* הכותבת לא ייצגה בתיק

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.