אאא

קבוצת החברות של ענבל אור בוחנת אפשרות להגיש בקשה להקפאת הליכים ובימים האחרונים אף קיימה פגישות עם עורכי דין מוכרים בתחום חדלות הפירעון — כך נודע ל"כלכליסט". וזאת בשעה שלבית המשפט המחוזי בתל אביב הוגשה אתמול בקשה ראשונה לפירוקן של חברות אור סיטי נדל"ן שבבעלות אור. את הבקשה הגיש לקוח שטען, באמצעות עו"ד אבנר כהן ממשרד כהן, וילצ'יק ושות', כי אור מכרה לו דירה שכבר נמכרה לאחר בפרויקט דירות ברחוב צ'לנוב בתל אביב.

הלקוח, אברהם וולך, טען כי החברה חדלת פירעון וכי שילם 400 אלף שקל עבור מקדמה לדירה שטרם הושבו לו. "התנהלות החברה אל מול המבקש", נכתב בבקשה שהוגשה לבית המשפט, "שעה שמכרה לו דירה שנמכרה לאחר, היא הונאה של ממש. התנהלות זו מהווה כשלעצמה מעשה שמייצר עילת פירוק, ואין מדובר בטעות בתום לב — מדובר בפעולה מכוונת שמטרתה הונאת הרוכש".

לדברי וולך, אם תחילה סבר כי אכן כספו יושב לו כשתמוצה הפרוצדורה שניהל מול החברה, "הרי שבימים האחרונים פורסמו בכלי התקשורת ידיעות על מעצרה של הגב' ענבל אור — הבעלים והדירקטורית היחידה של החברה — בחשדות חמורים של הונאת שלטונות המע"מ בהיקף של מיליוני שקלים, והיעדר דיווח על עסקאות בעשרות מיליוני שקלים, כך לכאורה על פי הפרסומים באמצעי התקשורת השונים. אם בכל אלה לא די, הרי שעל פי הפרסומים עמדתה הרשמית של רשות המסים בדיון בבית המשפט בעניין הארכת מעצרה היא כי 'התנהלותה מעוררת חשד רב שיש ברצונה להסתיר ולשבש חקירה'. עוד פורסם כי לפי דבריה של ענבל אור במהלך הדיון, 'יש לי כספים רבים שאני צריכה להעמיד' — קרי, על פי הודאתה היא חייבת כספים רבים".

אף שהשופט איתן אורנשטיין קבע כי יחליט אם למנות מפרק לחברה לאחר תגובת אור סיטי נדל"ן ולאחר שיקיים דיון בעניין, הוא הוציא צו האוסר על החברה לעשות כל שינוי בנכסים, צו הנקרא "צו איסור דיספוזיציה".

בית המשפט ידון בבקשת הפירוק שהגיש אותו לקוח ביום רביעי הקרוב, וסביר שלקוחות נוספים שחוששים לכספם יצטרפו אליו או שיגישו בקשות דומות, כפי שקרה בתיקי פירוק קודמים, לדוגמה רוביקון של אמיר ברמלי או חברת האופנה מתאים לי.

הפרסומים באמצעי התקשורת על מעצרם של אור ושל סמנכ"ל הכספים שלה, כך לפי בקשת הפירוק, מלמדים על "הכרח מיידי" למנות בעל תפקיד שיפקח על פעילות החברה ושיוודא כי לא תבוצע הברחת נכסים (לדוגמה, רישום בניין או נכס כלשהו על שם אדם אחר, כך שיהיה חסין מפני עיקול או כל פעולה בכל הליך עתידי).

אור מחפשת שליטה במצב

גם בסביבתה של ענבל אור בוחנים את האפשרות של פנייה לבית המשפט, הפעם מטעמה של החברה, בדמות בקשה להקפאת הליכים. העניין עדיין נשקל וכפי שקורה רבות במקרים כאלו מדובר במצב נזיל שעשוי להשתנות בקצב מהיר. אור, כך נודע ל"כלכליסט", פנתה בימים האחרונים לעורכי דין מוכרים בתחום הקפאות ההליכים כדי לבחון את האפשרות הזו. גם עובדים בקבוצת ענבל אור החלו לברר אצל עורכי דין שעוסקים בהליכי חדלות פירעון לגבי הזכויות שלהם אם החברה תיכנס להקפאת הליכים.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

חברה שמגיעה לקשיי נזילות ואין באפשרותה לעמוד בחובותיה יכולה לפנות לבית המשפט ולבקש הקפאת הליכים לתקופה קצובה, בדרך כלל של כמה חודשים. בניגוד למצב של פירוק החברה, כפי שמבקש הלקוח אברהם וולך, שבמסגרתו החברה נמכרת או נסגרת ומאבדת את נכסיה, הרי שבמצב של הקפאת הליכים ניתן לחברה פרק זמן למצוא שותף או משקיע שיזרים כסף ויאפשר לה לשקם את עצמה ולהבריא. במסגרת הקפאת ההליכים על החברה גם להציג הסדר הבראה שיהיה מקובל על הנושים.

לפנייה לבית המשפט בבקשה להקפאת הליכים ישנם כמה יתרונות משמעותיים עבור אור. ראשית, הדבר מונע מהנושים השונים, כמו למשל לקוחות שאור חייבת להם כסף, ובכלל, לפתוח בהליך כלשהו נגד החברה לשם גבייה. מעבר לכך, גם הליך שכבר נפתח, כמו תביעות משפטיות או בקשות פירוק, לא יימשכו. ברגע שהבקשה להקפאת הליכים מאושרת, נכסי החברה נכנסים להקפאה דה פקטו. אלה ימומשו עבור הנושים השונים אם מדובר בנכס שאינו מובטח, ואם מימוש הנכס לא יפגע בתוכנית השיקום של החברה.

מי יקבע את זהות הנאמנים

מעבר לכך, להקפאת הליכים מטעמה של אור יש יתרון מובהק בכך שבפנייתה לבית המשפט יש לה שליטה כלשהי על זהות בעלי התפקידים שישמשו כנאמנים במהלך תקופת ההקפאה. כשבעל שליטה מבקש הקפאת הליכים ומבקש למנות בעלי תפקיד, בתי המשפט לרוב נענים לבקשתם. ברוב תיקי ההקפאה ממנים את בעל התפקיד שהחברה מציעה, לעומת תיקי פירוק שבהם קשה יותר לחברה לשלוט על זהות הנאמן. בהליך הפירוק של קבוצת החברות של בטר פלייס למשל, נפסל בעל התפקיד שהוצע על ידי הקבוצה רק משום שהוצע על ידה.

זהות בעלי התפקידים כמובן חשובה לבעל המניות בתקופת ההקפאה, והיא חשובה עוד יותר במידה שההליך עובר לפירוק. רוב בעלי התפקידים שמונו במהלך תקופת ההקפאה יהפכו אז למפרקים, ולהם סמכויות חקירה לבדיקת ההליכים שהובילו למצבה של החברה או הקבוצה. במצב כזה ברור שלבעל השליטה יש יתרון במידה והנאמן או המפרק שמונה לחברה מונה על ידו.