אאא

בשנה שעברה החלו שלושה עובדים של חברת "הרדור", העוסקת בייצור ארונות קיר, להחתים עובדים על טפסי הצטרפות לארגון עובדים עצמאי שהקימו בגפם. זמן קצר לאחר מכן, קיבל אחד מהם הזמנה לשימוע לפני פיטורים.

כעבור מספר ימים נערך לעובד שימוע, ובסמוך לאחריו נמסרה לו הודעה על פיטוריו המיידים. בתגובה, הוא פנה יחד עם ארגון העובדים לבית הדין לעבודה בטענה שמדובר בפיטורים פסולים על רקע פעילותו בארגון.

פוטרתם ללא סיבה?

פנו ל-עורך דין דיני עבודה

במסגרת הדיונים הצדדים הסכימו כי העובד יחזור לעבודתו, ובינתיים החברה תברר חשדות לפיהם העובד נהג לקבל טובות הנאה ממרכיבי ארונות תמורת העברת עבודות.

על רקע ממצאי החקירה, זומן העובד לשימוע נוסף, בו עומת עם החשדות החמורים נגדו, אך העובד  בחר שלא להתעמת בטענה כי אינו מרגיש רצוי ולכן אינו מעוניין להמשיך לעבוד בחברה. בעקבות זאת הוא פוטר.  

לא עברו שבועיים, והארגון שהקים ביקש מבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב להצהיר עליו כארגון היציג של העובדים בחברה. בנוסף, נדרש פיצוי כספי לאותו עובד, בטענה שפיטוריו לא היו מטעמים ענייניים. מאוחר יותר, העובד הצטרף בעצמו להליך וביקש לחזור לתפקידו.

המעסיקה – המשיבה – דחתה כל טענה לפיה נקטה בפעילות כלשהי למניעת התארגנות העובדים. לדבריה, המנהל פוטר משיקולים מקצועיים, לאחר שנטל לכיסו כספים אסורים, מה גם שכל פעילותו בארגון לקדם את ענייניו הפרטיים על חשבון העובדים האחרים.

במהלך הדיון התברר כי בניגוד לכתוב בטפסי ההצטרפות, מרבית העובדים לא שילמו את דמי ההצטרפות לארגון, ואף נאמר להם כי לא יחויבו בסכום התשלום החודשי הנקוב בהם.

בעקבות זאת, המשיבה טענה כי הטפסים אינם מבטאים הסכמה אותנטית, כך שלמעשה העמותה לא הוכיחה שהיא כשירה לייצג את האינטרסים המשותפים של העובדים.

תופעה פסולה

לדברי השופטת אופירה דגן-טוכמכר התופעה הפסולה של פיטורי עובדים מתוך שאיפה להרתיע מפני הצטרפות לארגון עובדים היא תופעה ידועה ומוכרת, שיש למגר. השופטת מצאה כי סמיכות הזמנים שבין תחילת ההתארגנות לבין זימון העובד לשימוע מעידה על קשר בין פיטוריו לפעילותו בארגון, כך שלא ניתן לשלול שפיטוריו פגעו בתקוותו ובתקוות יתר העובדים לקידום זכויותיהם.

עם זאת, השופטת מצאה פגמים בהתנהלות העובד, שלטעמה פעל להקמת הארגון מתוך אינטרס אישי לשפר את תנאיו, מבלי שנתן הסבר הגיוני לכך שלא פנה לארגון מוכר ומבוסס.

השופטת דחתה את בקשת העובד לחזור לעבודה, תוך שהתייחסה לסירובו להתעמת עם ממצאי החקירה נגדו, וציינה כי בנסיבות אלה מובן מדוע פוטר.

כמו כן, השופטת עמדה על הבעייתיות בטפסים עליהם חתמו העובדים, שהסתבר כי אינם משקפים את המציאות לנוכח ההבדל בין דמי הארגון שנגבו בפועל לאלה הנקובים בהם.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

בסיכומו של דבר השופטת אמנם לא שוכנעה שהארגון העצמאי הוקם כדי לייצג את האינטרס המשותף של כלל העובדים, ולא הסכימה להצהיר עליו כארגון היציג של עובדי החברה, אולם מאחר שהחברה כן פגעה בזכות ההתארגנות – היא חויבה לשלם לעובד 20,000 שקל וליתר חברי הארגון עוד 30,000 שקל. 

  • ב"כ התובעת: עו"ד ר. בן צבי 
  • ב"כ הנתבעת: עו"ד ע. מילט בר עוז

לעורכי דין דיני עבודה • לפסק הדין לחצו כאן

הכותבת: עורכת דין שרה חדיף עוסק בדיני עבודה.

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותבת לא ייצגה בתיק

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.