אאא

האם נזק שנגרם לרכב במשך זמן רב ולא באירוע חד פעמי יכול להיות מוגדר כ"תאונה" ולזכות בתגמולי ביטוח? כלומר, האם לפי הפוליסה התקנית "תאונה" חייבת להיות פתאומית? סוגיה משפטית זו נדונה בפסק דין מרתק שניתן לאחרונה בבית המשפט השלום בתל אביב.

חומר ניקוי שגרם לנזקים

מעשה שהיה כך היה. אישה הניחה בתא המטען של רכבה החדש חומר ניקוי חזק במיוחד. חומר הניקוי נותר ברכב ולאחר מספר חודשים האישה החל להרגיש ריח חריף. חיפוש בעקבות מקור הריח הוביל אל בקבוק חומר הניקוי שהוצא והושלך אחר כבוד לפח האשפה.

כעבור כשנה וחצי התגלה תקר באחד מגלגלי המכונית, וכשבעלת הרכב ביקשה להחליף את הגלגל היא גילתה כי הצמיג החלופי התכסה בחלודה. האישה הייתה סבורה כי זהו "פגם בייצור" אולם בדיקה מקיפה שנערכה במוסך העלתה ממצאים אחרים. הסתבר שחומר הניקוי חדר אט אט למערכות הרכב תוך שהוא פוגע לא רק בגלגל החלופי אלא גם באזורים נוספים (אפילו עד מוט ההגה).

כל הפניות שנעשו לחברת הביטוח להכרה באירוע כתאונה נדחו על הסף. חברת הביטוח הייתה בטוחה בעצמה שהתביעה בעניין תדחה על הסף, ולכן שלא כמנהגה, לא הסכימה לשלם ולו שקל אחד בגין הנזק שנגרם לרכב.

בעקבות המקרה הוגשה לבית המשפט תביעה לתשלום תגמולי ביטוח בטענה כי הנזק שנגרם הוא תאונה המוכרת כאירוע ביטוחי. חברת הביטוח שללה מכל וכל את הדברים. "התובעת לא הצביעה על מועד מדויק שבו הנזק נגרם", טענו בחברת הביטוח, "ובכלל, לא היה כאן אירוע של תאונה פתאומית והפוליסה לא מעניקה כיסוי לאירועים מסוג זה".

בית המשפט בחן את הסוגיה במחלוקת לעומק ובעזרת שני פסקי דין (מבית המשפט העליון ומבית המשפט באנגליה) מצא כי יש לקבל את התביעה. כב' השופט אלי ספיר קבע בפסק הדין כי תאונה המזכה בתגמולי ביטוח לא חייבת להיות אירוע פתאומי.

כיצד השופט הגיע למסקנתו?

פוליסת הביטוח הרלבנטית במקרה הנ"ל הייתה פוליסת ביטוח רכב תקנית שנרכשה בהתאם לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי). כידוע, זוהי פוליסה אשר מחייבת את חברת הביטוח וכל התניה בה צריכה להיות לטובת המבוטח.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

בשלב ראשון, בית המשפט קבע כי התקיים בעניינו "יסוד הסיכון". קרי, האירוע המתואר נכנס תחת הגדרת "תאונה מכל סוג שהוא" בפוליסת הביטוח התקנית. כב' השופט ספיר ציין כי ביטוח נועד לכסות את המבוטח בגין נזקים שנגרמו מאירועים מקריים או בלתי צפויים, גם אם הנזק היה תולדה של טעויות המבוטח עצמו (ומכאן נשללה אחריותה של התובעת מבחינת אשם תורם). לאחר מכן הודגש כי נושא "הפתאומיות" לא יכול לסכל את התביעה שכן בבית המשפט העליון נפסק זה מכבר שבהגדרת המונח "תאונה" בפוליסת הביטוח אין להכליל יסודות של מיידיות או פתאומיות.

בית המשפט הפנה את הצדדים לפסק דין שניתן במקרה דומה בבית המשפט באנגליה. שם היה מדובר על עץ שניטע בחצר אחת ושורשיו חדרו עם השנים תחת בית השכן. כמו בבית משפט השלום בתל אביב במקרה שלנו, גם בית המשפט באנגליה מצא שהאירוע הוא אירוע תאונתי המזכה בתגמולי ביטוח. זאת ועוד, יסוד המקריות התקיים ב"תאונה" שכן בעלת הרכב לא צפתה את הנזק ואף לאחר שהבקבוק הוצא הנזק לא התגלה.

כב' השופט ספיר תאמ (ת"א) 42520-01-15) מצא שיש לקבל את התביעה משום שהאירוע היה מקרי ובלתי צפוי כנדרש בפוליסה התקנית. הודגש כי התנהגות התובעת הייתה תקינה לגמרי. אם לצטט מפסק הדין, "אדם שם חומר ניקוי בתא המטען של רכבו. אין מדובר על חומר רדיואקטיבי או כזה שהשימוש בו נעשה בידי בעלי מקצוע מיוחדים ובמקרים יוצאי דופן".

אחת התובנות החשובות מפסק הדין היא, כדאי ורצוי להילחם על הזכויות שלנו כמבוטחים, ולא לקבל את סירוב הביטוח כ"תודה מסיני" טעות לחשוב שבית המשפט נותן הנחות כאלו ואחרות לחברות ביטוח שנמצאות מידי יום בבתי המשפט.