אאא

בבעלות חברת "גלי תכלת" בניין מגורים בשדרות הנשיא בחיפה. ב-2013 השכירה החברה את אחת הדירות לאישה שהעתיקה אליה את חנות הבגדים הוותיקה שלה, שפעלה עד כה בבניין סמוך.

לייעוץ בתחום: 

פנו לעורך דין תכנון ובנייה

השכרת הדירה נעשתה בניגוד לתוכנית המתאר המקומית המייעדת את הבניין למגורים וכנגד השתיים הוגש כתב אישום על שימוש בסטייה מהיתר.

במאי 2013 פנתה "גלי תכלת" לוועדה המקומית בבקשה לאשר לה שימוש חורג בדירה. הוועדה דחתה את הבקשה וציינה כי השימוש החורג מנוגד למדיניות הפיתוח שנקבעה ביחס לאזור.

על החלטה זו הגישה החברה ערר שנדחה. וועדת הערר קבעה כי החברה לא הצביעה על צורך מיוחד לסטות מהמדיניות ביחס לאזור.

החברה והשוכרת לא ויתרו וערערו על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בחיפה. לטענתן, ההחלטה אינה סבירה וקיים צורך אמיתי לשימוש חורג. "גלי תכלת" זקוקה לשימוש החורג כדי שהדירה לא תעמוד ריקה והשוכרת זקוקה לו כדי להמשיך בפעילותה העסקית בקרבת החנות הקודמת שלה.

כמו כן, השימוש המסחרי המבוקש משתלב בסביבתו, המתאפיינת בשימושים מעורבים של מגורים ועסקים, ואינו מפריע שכן החנות פועלת מספר שעות מצומצם ביום ויש לה מיעוט לקוחות.

בנוסף, טענו העותרות כי על האזור חלה תכנית מיושנת מתקופת המנדט, ודחיית בקשתן על ידי הוועדה מהווה הפליה לרעה, שכן בסמוך פועלים עסקים דומים.  

הוועדה המקומית וּועדת הערר השיבו כי החלטתן סבירה והעותרות לא הוכיחו צורך תכנוני במתן היתר לשימוש חורג. לדבריהן, "גלי תכלת" יכולה להשכיר את הדירה למגורים והשוכרת יכולה להפעיל את חנותה במקום אחר, ההולם שימוש מסחרי.

אינטרסים כלכליים צרים

השופט אלכס קיסרי הבהיר כי בית המשפט אינו יושב כ"טריבונל עליון לתכנון", ועל כן יתערב בשיקול הדעת של הוועדות המקומיות רק במקרים קיצוניים, למשל כשההחלטה ניתנה בחוסר סמכות או משיקולים זרים.

במקרה זה, החלטת הוועדה התבססה על נימוקים סבירים ולא נפל בה פגם המצדיק התערבות.

אמנם המחוקק הסמיך את הרשויות לתת היתר לשימוש חורג על מנת לאפשר להן גמישות תכנונית. עם זאת, מכיוון ששימוש חורג עלול לפגוע באיכות החיים של תושבי האזור, יש להשתמש בו במשורה ובנסיבות מיוחדות בלבד.

השופט הוסיף כי על פי תכנית המתאר העירונית האזור בו נמצא הבניין מיועד בעיקר למגורים ואין בעצם העובדה שמדובר בתוכנית מנדטורית כדי להצדיק סטייה מהייעוד. התוכנית גם משתלבת עם מסמך מדיניות מעודכן של הוועדה המחוזית.

העותרות לא העלו נימוקים ענייניים המצדיקים סטייה ממסמך המדיניות. כך, הן לא הצביעו על "צורך תכנוני" רחב למתן היתר שימוש חורג אלא רק על אינטרסים כלכליים צרים שלהן, שאינם עדיפים על האינטרס הציבורי.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

בנוסף לכל זאת, המשיך השופט, העותרות "עשו דין לעצמן" והפעילו בדירה חנות בגדים אף שלא ניתן להן היתר. כמו כן, השופט הצביע על כך שהעותרות התנהלו בחוסר ניקיון כפיים, כשלא גילו בעתירתן כי מתנהלים נגדן הליכים פליליים בבימ"ש השלום בגין אותו עניין.  

לפיכך דחה השופט את העתירה וחייב את העותרות בהוצאות של 30,000 שקל. 

  • שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

 לעורכי דין מקרקעין • לפסק הדין לחצו כאן

הכותב: עורך דין שלמה מליק עוסק בדיני מקרקעין.

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותב לא ייצג בתיק

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.