במרכז מעמד התוועדות הרבבה של חסידות בעלזא באולם ארנה בירושלים עמדו משאי הקודש של כ"ק האדמו"ר מבעלזא ובנו יקירו הרה"צ רבי אהרון מרדכי רוקח.
הרה"צ רבי אהרון מרדכי הזכיר כמה פעל ועשה האדמו"ר למען כבוד שמים וכמה מונח על כתפיו הקדושות, והכל מכוחם של כ"ק מהר"א ואחיו כ"ק מהר"ם מבילגורייא זי"ע שפעלו בהבטחתם הקדושה של כ"ק מהר"ש זי"ע כי בעלזא תהא לעולמים פינת יקרת לה' ותורתו, והכל יחד עם עסקנים ונדיבים שעשו רבות גדולות ונצורות למען תקומת המוסדות עולם התורה של בעלזא בארץ ובעולם.
בקצרה ובבהירות גדולה פירט הרה"צ רבי אהרון מרדכי את ג' עמודי העולם: התורה והעבודה וגמילות חסדים, כפי שהם אכן חקוקים על "מטבע בעלזא" בהוראת הקודש, והם ג' העיקרים, שהרי בבעלזא לא הקדישו דבר מסויים לעיקר אלא הכל לעשות בשלמות ובאהבה ובכוונה הראויה.
לאחר מכן נשא האדמו"ר את משא הקודש שהקדיש בדבריו זמן רב לבאר לדורות הבאים את יסודות חסידות בעלזא, מהו חסיד ומי נחשב להיות חסיד, והבהיר כי בזמננו העיקר להתרחק מאותם האנשים השפלים והאפלים ומהעושים כמעשיהם וחושבים כמותם, להתגדר במחננו להתקרב ליראי ה' ולשמוע על לבושנו היהודי המוקפד, הן האנשים והן הנשים, ללמוד בקביעות עתים, להתפלל בכוונה ובשמחה, ולהיות מאוחדים ולסייע איש את רעהו בעצה ובגוף בנפש ובממון, ולהתחזק בכל ענייני הרוחניות.
צפו במעמד הרבבה ב'ארנה' (צילום: באדיבות המצלם; תמונה ראשית: אלי סגל)
"כמו כן כיון שאנו כיום מיעוט שבמיעוט למול אותם פורקי עול רח"ל ואנו כבושים תחת ידם וזקוקים להם לקיים את המוסדות הקדושים, אין אנו ביכולת לריב איתם ולהתפלג מהם כליל כפי שהיה בבעלזא קודם המלחמה, אלא עלינו ללחום על קיום התורה ומוסדותיה וגם להראות להם פנים שוחקות כדי שיתנו לנו רשות לקיים התורה ולא ינעלו את מוסדותינו ח"ו, וזאת עבודת העסקנים, ברם אנו כחסידי בעלזא, להתחבר רק עם יראי ה' בתכלית השלמות לחנך בנינו בדרך ישראל סבא, בלבושנו ובכל הנהגתנו, בתורתנו ובתפלתנו, ולעסוק במסחר באמונה ובישרות", אמר האדמו"ר.
האדמו"ר המשיך ואמר כי "עלינו להתחזק בתשובה כפי שדרש הרה"ק הרבי רבי זושא זי"ע ר"ת של תמים תהיה עם ה', שוויתי ה' לנגדי תמיד, ואהבת לרעך כמוך, בכל דרכיך דעהו, הצנע לכת עם אלוקיך, ומרומז גם בפסוק הנה מה טוב, לשון ענווה ושפלות הרוח, שבת, הם שלשת הפסוקים הללו, ואחים גם יחד, מרמז על פסוק ואהבת לרעך. זו עומק יסוד התשובה, ונזכה לעשות נחת רוח לבורא כל עולמים".
האדמו"ר סיים את דבריו במאמר המהרש"א על דברי הגמ' "הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהם אדר", היינו יעשה בהם צדקה, ואז ממנו לא ייגזל ממנו ולא ייפסד. "ובזכות החזקת התורה נזכה לכל טוב סלה, ולפירות טובים וברוכים לכל הישועות וכל הנחת אמן ואמן".
