בכיכר ספרא בבירה, בו ממוקמת עיריית ירושלים, אין איש שלא מכיר את צמד-החמד הזה. הם נראים כמעט תמיד יחדיו, כשהם טרודים בעניין כזה או אחר. הם חולפים במהירות על פני עשרות הפקידים הממלאים את בנין העיריה, כשכולם, חייבים להודות, מרכינים ראש בפניהם. חלקם, עוצרים אותם על מנת לעדכן או לשאול בנושא מסויים, ואפילו במקרה אחד נרשמת בקשה אישית, הם מצידם, מתקשים להתרגש מהמחוות הקטנות שנרשמות מסביבם. אולי זהו כוח ההרגל, או שמא ד.נ.א. שזהה לשניהם.
שני האנשים החרדים האלו, נחשבים לאנשים החזקים בלשכת ראש העיר החזק בישראל. ראש העיר עצמו, יכולים להעיד כל סובביו ויועציו, רחוק מלהיות חרדי. הוא גם אינו בקיא דיו בכל נבכי אורחות החיים של החרדים בירושלים, מתקשה להבדיל בין חצר חסידית לקהילה ליטאית, אבל במרוצת הזמן גם הוא למד בשנים האחרונות דבר ושניים על המגזר שמהווה שליש מאוכלוסיית העיר, ואולי לא מעט בזכות שני האנשים הסובבים אותו.
אברהם קרויזר ויעקב איזק הפכו בשנים האחרונות לחלק בלתי נפרד מהנהלת העיר, הלכה למעשה. שני היועצים החרדיים, האחד בן לקהילה ליטאית מובהקת, והשני, בן לחסידות קרלין סטולין, מלווים את ניר ברקת מאז נבחר בפעם הראשונה לתפקיד ראש עיריית ירושלים. הם, המושכים בחוטים, נקראו אל הדגל מיד לאחר שברקת זכה בהתמודדות על התפקיד הנחשק. הם היו שם גם לקראת הבחירות האחרונות, אז הביס ראש העיר המכהן את משה ליאון, המועמד שהורץ לראשות העיר על ידי שני חברים וותיקים – אריה דרעי ואביגדור ליברמן, בתמיכת חלק גדול של הציבור החרדי.
השניים האלה לא ממהרים לחשוף את עצמם, עיקר עבודתם נעשית מאחורי הקלעים. בכלל, לא תשמעו עליהם הרבה בכלי התקשורת. שניהם אישים מוכרים וידועים בציבוריות החרדית-ישראלית, שניהם עוסקים בתפקידים נוספים במקביל, מחזיקים בקשרים ענפים עם גורמי ממשל ותקשורת, ופועלם גם הוא ידוע לכל, אבל הם בעצמם, סירבו במשך שנים לפתוח את הדלתות האישיים שלהם בפני עיתונאים.
האמת? קשה שלא להסכים איתם בצעד שנקטו בשבע השנים האחרונות, שבע שנות ההצלחה שלהם. הביקורת נגדם נשמעה לא אחת, והם העדיפו לדבר במעשים. הם נעדרו מעין המצלמות גם כאשר חגג ניר ברקת את זכייתו השנייה בבחירות לראשות העיר, כאשר לכל היה ברור שמי שעומד מאחורי ניצחונו המובהק היו שני האנשים שהצליחו לגייס קהילות ענק בעיר, לטובת ראש העיר המכהן.
ועכשיו, לראשונה זה שנים, הם פתחו את דלת הלשכה שלהם בפנינו. כעת, כשעידן לא מבוטל חלף מאז הבחירות האחרונות ואפילו משה ליאון הפך לחבר בקואליציה העירונית ולמקורב לניר ברקת, הסכימו השניים לפתוח צהר ולתת לנו הצצה אל עולמם שלהם, זה שנמצא בימים כתיקונן הרחק מעין המצלמות.
ביקשנו להתלוות אל השניים ביום עבודה שגרתי שלהם. הם לא מיהרו להסכים. שבועות ארוכים דחו אותנו, ובסופו של דבר, נכנעו. הלו"ז נקבע באקראי, ליום שגרתי בעליל, וכך, בערב ראש חודש ניסן, בימים שבהם רבבות בני ישראל כבר מתכוננים לקראת חג הפסח, ויתרנו אנחנו על יום שלם בכדי להביא לכם את סיפורם של שני האנשים החזקים בבירה.
גם קרויזר וגם איזק, לא תאמינו, אינם מתגוררים בירושלים. איזק עושה את דרכו בכל בוקר מקריית ספר אל הבירה, כאשר גם קרויזר, שמתגורר ביישוב מתתיהו הסמוך לקריית ספר, בחר שלא להתגורר בעיר שהפכה בשנים האחרונות למזוהה יותר מכל עם פועלו. "אנחנו שנינו ילידי ירושלים ורוב חיינו בעיר הזאת", פותח איזק את הריאיון הזה. "אני דור תשיעי בירושלים, וקרויזר מחזיק ברזומה של שבע דורות בעיר. אין שום סתירה בין החיים שלנו מחוץ לעיר לעבודה שלנו כאן".
קרויזר: "לייעץ לראש העיר ירושלים זה לא תפקיד רגיל. זו אחריות כבידה שמלווה אותך על כל צעד ונושא. העובדה שאתה נדרש לתת דעתך בכל יום על עשרות ואולי מאות נושאים שמרכיבים את סדר יומו של ראש העיר ושקשורים לציבור החרדי, במישרין ובעקיפין, הופכת את המשימה לערכית ומאתגרת, בכל יום מחדש. אם נשאיר לרגע בצד את הכוח ההשפעה שלך ואת הרזומה שבדבר, הרי שמדובר בכובד משקל של רגישויות ואחריות גדולה שמתלוות בכל ענין שבו הינך נדרש לעסוק בתפקיד זה".
איזק: "לברקת יש תכנית עבודה סדורה וברורה. הוא רואה בניהול העיר ירושלים משימת חיים והוא מוכר כאיש מצליח מאוד בעסקים ובניהול. להיות יועצי ראש העיר זה אומר לתת לו כלי עבודה מתאימים למילוי תפקידו בצורה נאותה. כשמדובר בציבור חרדי, הדברים מקבלים משנה תוקף, גם במובן הערכי וגם בהיבט המקצועי. שכן כמומחים לציבור החרדי, אנו משתדלים וכמובן מתפללים שלא תצא תקלה מתחת ידינו, כי ירושלים אינה דומה לשום דבר אחר ולשום עיר אחרת".
את היום הזה התחלנו בשעה שמונה בבוקר בכניסה למתחם שנלר בירושלים, שם נקבע סיור מקצועי. אין ירושלמי שלא מכיר את המחנה הצבאי המיתולוגי שהפך בשנים האחרונות לאתר בניה ענקי. מאות דירות נמצאות בשלבי בניה שונים, שני בנינים הוסבו לבתי ספר, ושאר הבנינים נמצאים בעובדת שימור ובתכנון למבני ציבור נוספים.
בסיור הזה, אותו יזמו היועצים, משתתף מנכ"ל העירייה אמנון מרחב, ואיתו הצוות הבכיר שמנהל את העיר, מהנדס העיר וראשי האגפים. הם באו לעקוב מקרוב אחרי ההתקדמות של הפרויקטים השונים במתחם, שחלקם עתידים להיות מושלמים בקרוב.
קרויזר: "יותר מכל אנחנו יכולים לראות בסיור הזה את תפיסת העבודה של ראש העיר, בו כל אגפי העיריה מסונכרנים למדיניות שווה ומתואמת, הכוללת את היועצים השונים וראשי המחלקות, שרואים בעבודתם חלק מפסיפס שלם, של התייעצויות ותהליכי עבודה, עד להחלטות החשובות והמכריעות."
אחד ממנהלי האגפים אומר לנו, " הם, (היועצים ש.ג.) בקיאים בכל פרט ופרט בפרויקט הזה. משלב ההקצאות ועד לדיונים מול המחלקה לשימור, משתתפים בכל הדיונים המקצועיים, ועד לדאגה לכל מבנה ציבור, שפת מדרכה או כל פרט אחר בהליך הפיתוח, ושום דבר לא זז בלעדיהם".
איזק: "אנשים נוטים לחשוב שיועציו של ראש העיר עסוקים מבוקר ועד ערב בחילול מהומות. ישנה סטיגמה משונה שמציירת אותנו כאנשים שמדביקים לברקת כיפה כשצריך, כותבים לו 'בס"ד' בראש מכתב, ובעיקרון עסוקים בלהדריך אותו איך להסתדר מול הציבור החרדי. זה היה אולי בעבר הרחוק, אבל היום זה לא יותר מחמשה אחוז מהעבודה שלנו".
העבודה עליה מדברים השניים, ניכרת היטב בשטח. ברקת הוציא אל הפועל את פרויקט מתחם שנלר לפני שנים, כאשר על פי התוכניות עתיד להיבנות במקום חוץ מההרחבה של בית מדרש לחסידי גור, בית מדרש לחסידי סלונים, מרכז למורשת קהילות ישראל שיתפרס על פני שטח של 7,000 מטר, שלושה תלמודי תורה ואולם אודיטוריום בן אלף וחמש מאות מקומות.
קרויזר הוא מנוע הפעולה מאחורי הפרויקט הזה. ראש העיר, מטבע הדברים, ביקש שגורמים שמעורים היטב בנבכי החברה החרדית ייקחו על עצמם את הטיפול בפרויקט. קרויזר נענה לאתגר ובשנים האחרונות אין תושב בשכונת גאולה שלא נתקל בו משוטט כאן, במתחם שנלר, במשך שעות ארוכות, כמעט מדי שבוע. "זהו מתחם אדיר שבמרכזו מבנה מונוטוני", אומר קרויזר. "כשתושלם הקמתו בשנים הקרובות, כל השכונה הוותיקה תקבל חן נוסף של היסטוריה מרתקת ופיתוח ארכיטקטי שישלימו שנים של פעילות סזיפית ומסודרת, שהושקעה במתחם רחב המימדים הזה"
אז מה בעצם ההבדל בינכם לבין חברי המועצה החרדיים? לדבריכם, אתם פועלים הרבה מעבר לתפקיד המוגדר של יועצים.
קרויזר: "ראשית כל, אין לנו סמכות של חבר מועצה. אני מגיע לעיריה בלי עט ואין לי הרשאה לחתום על שום מסמך. אני לא פקיד באף אגף עירוני. אני לא אומר שאין לי השפעה, ולכן יש לי אחריות גדולה על מה שאני אומר ומייעץ. בסוף ההחלטה היא בידו של ראש העיר, ואנחנו מוציאים אותה לפועל.
איזק: " שחלילה לא יובן ההפך. אנחנו לא מחליפים את חברי המועצה החרדיים, שפועלים במישורים שלהם למען האינטרסים של כלל הציבור, במסירות וביעילות. אנחנו עובדים איתם בשיתוף פעולה, אבל במקביל אנחנו פעילים בתפקיד מסוג אחר. אנחנו אחראיים לניהול נכון של מדיניות ראש העיר וכדי שיעשה את מה שהוא רוצה לעשות, מתוך התחשבות מקסימלית וראייה נכונה של צרכי הציבור החרדי, וזאת לבקשתו. הנציגים החרדים, שהם ברובם הגדול חברים אישיים שלנו בלב ובנפש, מחליטים לעצמם כמה הם משתמשים בנו, בצוות של ראש העיר".
קרויזר: "הנציגים החרדיים שעובדים איתנו בשוטף הם הנציגים הטובים ביותר שיש ליהדות החרדית בירושלים. ואדגיש שוב: אנחנו לא באים להחליף חלילה את חברי המועצה, נבחרי הציבור. העבודה שלנו היא לתווך במקרים מסוימים בינם לבין ראש העיר, ויש לנו אחריות להביא לקידום הצרכים החרדיים בעיר. אנחנו לא נבחרי ציבור בהגדרה, אלא משרתי ציבור בפועל וכיועצי ראש העיר, סדר היום שלנו מטבע הדברים הוא מגוון רחב של נושאים".
המשכנו הלאה אל התחנה הבאה: לשכות היועצים בבניין העירייה. איזק יושב במשרד בקומה החמישית, במחלקת ההסברה והדוברות של העירייה. קרויזר יושב סמוך ללשכתו האישית של ברקת, בקומה השישית בספרא. "הגענו לכאן לראשונה בסוף 2008", מספר קרויזר. "הבחירות של אותה השנה זכורות לכולם. באותה תקופה עבדתי עם אייל ארד וליאור חורב, שבין השאר ניהלו את הקמפיין של ברקת לראשות העיר. ברקת לא ניהל אז קמפיין בציבור החרדי נגד מאיר פרוש. ולו הייתי תושב ירושלים, הייתי מצביע למאיר פרוש בבחירות ההם. אבל ברגע שבו הוא הפסיד, התחילה העבודה שלנו".
איזק: "ברקת הבין מיד שהוא לא יוכל לנהל עיר מבלי שיתוף פעולה של כלל הגורמים בעיר. הוא הכריז מיד שהוא רואה בחרדים שותפים מלאים וכאן נכנסנו לתמונה. התפקיד שלנו, כך הוא הודיע נחרצות כשנכנסנו לתפקיד וזה היה ברור: שההנהגה בראשותו תהיה הוגנת וישרה כלפי האוכלוסייה החרדית בעיר, שמונה כמעט חצי מתושבי ירושלים".
קרויזר: "הוא הבטיח (ברקת. ש"ג) עם בחירתו ואף לפני זה לשמור על הסטטוס-קוו בעיר. בל נשכח שברקת הוא אדם חילוני, המטרה היא לא לחרד אותו, אלא להבטיח את מתן השירות הנכון לציבור החרדי. הוא רואה בנו כחלק בלתי נפרד מהצוות הבכיר שמלווה אותו יום יום שעה שעה, בלקיחת החלטות מהותיות. הצוות הבכיר של כל ראש עיר הוא מרכיב בסיסי לניהול מערכת עירונית יעילה ומצליחה".
תפקידם של השניים שהחלו כיועצים חרג מזמן מגבולות מתן העיצות ויחסי הציבור. הם נכנסים ויוצאים מבתיהם של גדולי ישראל, עסוקים בהקצאות למבני ציבור עבור קהילות שונות בעיר ולמעשה משמשים כזרועו הארוכה של ראש העיר בכל הנוגע לציבור החרדי בבירה. "הקרדיט לא מגיע לנו אלא לברקת", אומר קרויזר. "עד שברקת הגיע לעיר, זה לא שמצבה של היהדות החרדית בסיפוק צרכיה בירושלים, היה סוגה בשושנים. חמש עשרה שנים רצופות של שליטה חרדית לא גרמו לאוכלוסייה החרדית להיות במקום שבה היא הייתה אמורה להיות. כשהגענו, מצאנו עיר עם פער בכיתות, פער בתשתיות, פער בעובדים חרדים, ופערים בכל מה שקשור להתנהלות תקינה של עירייה מול תושבים שווי זכויות. לא פגשנו עירייה שהחרדים שולטים בה באמת".
בין לבין, נכנסים מידי פעם יועצים שונים בלשכת ראש העיר מתחומים שונים, ומבקשים להתייעץ על פרויקטים שונים ולשמוע את חוות דעתם של היועצים החרדים.
קרויזר: "מהיום הראשון שברקת כאן, הוא מנהל קואליציה מקיר לקיר. שבע וחצי שנים של קואליציה יציבה, שהחרדים הם חלק אינטגרלי ממנה. גם הנציגים החרדיים קיבלו תפקידים בולטים בעיריה ולמרות התקפות שונות, חלקן אישיות על ברקת, המציאות היא שחיי החרדים בירושלים השתדרגו מאד בתקופת כהונתו כראש העיר".
הם עוזבים את הלשכה לטובת דיון על אירועי תרבות לציבור החרדי שמתקיים אצל ראש מינהל תרבות ובדרך אני שואל אותם. אתם נמצאים בקונפליקט. מחד אתם שלוחיו של ראש עיר חילוני ומנגד, משרתים בפועל ציבור חרדי. יש לכם עימותים עם ברקת סביב הקונפליקט הזה?
קרויזר: "אין לי שום קונפליקט. חד משמעי. כשיש התנגשות בין האינטרס החרדי לאינטרס של ראש העיר, ברור לי לגמרי שאני בצד החרדי. בדיוק לזה הביאו אותי לכאן. בכדי לשמור על האינטרסים שלו יש לברקת מספיק אנשים ויועצים אחרים, תפקידי לדאוג לצד החרדי ולהביא את צרכי הציבור הזה בשיקול הדעת המכריע. הייתי עושה לעצמי חיים קלים יותר אם הייתי "יס-מן" שמסכים לכל עמדה של ראש העיר והפקידות הבכירה של העירייה. אך הייתי חוטא לתפקידי וכמובן למצפוני. זה לא יהיה. עם השנים ברקת למד להבין זאת וגם לקבל את העמדה שלי בתחומים אלו והוא דווקא מעריך מאד את הכנות וההגינות שלנו".
משיחות רבות שקיימתי במסדרונות העיריה, כולל בפקידות הבכירה שרובה(למעט האגפים החרדים) אינה חרדית, עולה תמונה דומה בהקשר של ההערכה שברקת רוחש לצמד יועציו החרדים. "ההשפעה שלהם על ניר גדולה והיא חורגת מההקשר של הציבור החרדי" אומר לי בעל תפקיד מרכזי שמכהן כאן מעל שני עשורים בעירייה. "כל מי שמסתובב בספרא יודע שכאשר צריכים לשכנע את ראש העיר בעניין מסוים, הדלת של קרויזר ואיזק היא הכתובת הראשונה. גם בנושאים עירוניים אחרים".
איזק: "עם כל הכבוד וההערכה שיש בינינו לברקת, במציאות ובדיונים האמיתיים אנחנו מתווכחים איתו המון. יש לנו פערים איתו במגוון נושאים. ערכיים, תרבותיים ומה לא. אני מודה שהיחסים שלנו עם ראש העיר מעולים ברמה האישית אך בתחומים השונים רשמנו עליות וירידות. זה חלק בלתי נפרד משיח מקצועי ותרבותי, לומר גם את מה שקשה לו לשמוע, אחרת אין לך עמדה משלך. צריך לזכור שמדובר בעירייה הגדולה בישראל, עם תקציבי ענק, עם השלכות רוחב ארציות, בחלק גדול מהמקרים. אנו לא יכולים וגם לא רוצים לכפות את דעתנו על ראש העיר. לברקת יש יועצים לכל תחום ועניין. הוא קשוב ורוצה לשמוע, ולכן הוא מצליח בתפקידו. אם אנחנו מצליחים תמיד לשכנע אותו? סביר להניח שלא".
בואו נדבר על הישגים וטעויות שלכם. מהו ההישג הגדול ביותר שלכם ואיזה רגע תעדיפו לשכוח?
איזק: "ההישג הגדול הוא ללא ספק הקואליציה מקיר לקיר, לאורך כל התקופה. ההישג הערכי הוא שהצלחנו לגייס את דרך הפעולה המרכזי בשדרת הניהול של ראש העיר ולשכתו לטובת הציבור החרדי. כבר לא צריך להזכיר את המגזר בתוך הדיונים ושיקול הדעת, זה בא היום בטבעיות".
קרויזר: "אני חושב שההישג הוא בעיקר בשמירה על הסטטוס-קוו בבירה, ושמירת השבת. לא רבים יודעים בכמה עניינים שמטרידים את היהדות החרדית ושקשורים גם לצביונה, טיפלנו והצלחנו להוריד אותם מסדר היום. מדובר בעשרות נושאים שכמובן לא מגיעים לידיעת הציבור ולא בכדי. החכמה הגדולה היא גם לא להתסיס את הציבור החילוני. אני מודה שאם היינו מפרסמים עצמנו יותר, היה לנו חיים קלים יותר, אך למדנו להכיר שהסמוי מן העין הוא אכן כלי מחזיק ברכה".
איזק: "ולגבי הטעויות, כאלו לא חסרות. אנחנו מתמודדים עם המון משימות ופרטים, ובטח לא תמיד צדקנו. ומוטב שלא נטעה לרגע, יש הרבה עבודה בתחום החרדי, יש הרבה מה לתקן ולשפר, אנו לגמרי רחוקים מהמציאות שאנו שואפים להגיע אליה, אך ההשתדלות והרצון קיימים ובמלוא הכנות, ובראש ובראשונה אצל ראש העיר".
• • •
כמעט חצות היום, ואנחנו ממהרים לצאת מהעירייה אל רחבת הכותל המערבי, שם נערכה בצהרי היום תפילת יום כיפור קטן הנאמרת מידי ערב ראש חודש. "צריך למלא מצברים. והתפילה הזו בכותל מידי חודש, נותנת לנו הרבה כח" הם מציינים. בדרך, מקבל קרויזר טלפון מבנו הקטן, לשאול בשלומו. הבן סיפר לו על היום שעבר עליו, ואילו השיחה עברה למקרה בו פגעו כמה יחידים באביו, בויכוח על צו הריסה חוקי שניתן למבנה ציבורי. ההתנהגות הזו הותירה את ילדיו המומים ופגועים. "אני חושב שמדובר באנשים שלא יודעים את האמת", סיפר לנו ארי קרויזר, בן ה -12. "היום זה כבר לא מפריע לנו. אנחנו יודעים שאבא פועל למען היהדות החרדית, בכל תפקיד שלו, וכנראה שיש אנשים שלא מבינים את זה. נכון שזה קשה לי שאבא לרוב לא נמצא בבית ואני צריך לדבר איתו בטלפון, אבל אני יודע שהוא עושה שליחות חשובה לטובת הציבור. אני יודע שהוא לא משחק.."
אחרי שנותקה השיחה, קשה היה שלא להבחין בהתרגשות שמילאה את קרויזר. "אין ספק שזה לא קל להיות בתפקיד שלי, ולנהל במקביל חיים נורמטיביים", אמר לנו. "הילדים יודעים תקופות לא קלות במיוחד, אבל אנחנו לא מתלוננים. בחרנו את המקצוע הזה, עם הסיפוק הטוב שבו, וכנראה גם עם הפחות טוב".
איזק: "אני התרגלתי מזמן להכפשות. לא נראה לי שיש לי מה להתלונן. אנחנו קיבלנו חבילה אחת, והיא כוללת גם תופעות לוואי".
על המניין שהתקיים בצהרי היום ברחבת הכותל המערבי נמנים גם דמויות הוד ירושלמיות וותיקות. כ"ק האדמו"ר מפינסק קרלין, רב הכותל והמקומות הקדושים הגר"ש רבינוביץ ועוד אישים בעלי שם. השניים נפרדים מאיתנו לשלום, ומיד לאחר התפילה אנחנו חוזרים לשיח המרתק איתם.
במסגרת העבודה שלכם אתם נכנסים ויוצאים מבתיהם של גדולי ישראל. איך מקבלים אתכם שם?
קרויזר: "לא אחת הופתעו לראות אותנו, כיהודים חרדיים לכל דבר, כי לא מעט גורמים ניסו לצייר אותנו כעוכרי ישראל. אבל בכל רב וגדול שאנו זוכים להתקבל הם רואים בנו שותפים לכל דבר ועניין לשמור על האינטרסים של היהדות החרדית בעיר".
איזק: "חלק לא מבוטל מהעבודה שלנו היא גם הפעילות והתיאום מול רבני השכונות ונציגי הקהילות. שליש מהעבודה שלנו מושקע במישור הזה. יש מעל 200 עסקני שכונות ונציגי קהילות, משבק"ים וראשי חסידויות, שהקשר היומיומי שלנו איתם הוא אדוק ומכובד".
הבחירות האחרונות לעירייה, שהיו סוערות במיוחד, הבליטו עוד יותר את פועלם של השניים, שהצליחו לגייס את תמיכת קהילות ענק בברקת. הביקורת שנשמעה מולם עסקה בשאלת ההבטחות שניתנו לקהילות אלו, בתמורה לתמיכה בברקת, כאשר קהילות שהעדיפו לתמוך בליאון נפגעו מתוצאות הבחירות.
איזק: "היה לנו ברור שאם אין לברקת שום תמיכה חרדית, אנחנו לא עובדים איתו. ואמרנו לו את זה ביושר. אנחנו לא נלך לעולם נגד דעת תורה. אבל המציאות הפוליטית הפנים-חרדית הולידה תמיכה לא מבוטלת של חלק מהציבור החרדי בברקת, וגם המועמד שניצב מנגד לא היה מקובל על חלק גדול מגדולי ישראל".
קרויזר: "כולם ראו את הסקרים והבינו לאן זה הולך. והיה חשוב שלברקת תהיה מחויבות לציבור החרדי ולצרכים שלו. וכן, גם לקהילות שתמכו יש צרכים מונציפאליים, מה הבעיה בלסייע להם, הפוך, תפקידנו לסייע להם. וכל מי שמסתובב כאן יודע על הקשר הבלתי אמצעי שיש לנו עם כל המוסדות של כל החוגים".
איזק: "אם נעמיד את ברקת מול המועמד שרץ נגדו, אני חושב שהוא עדיף בכל קריטוריון, ואני מדבר על האינטרס החרדי. הוא מפתח את העיר החרדית יותר מכל חרדי אחר, למרות הויכוחים ואי ההסכמות שיש בינינו ויש הרבה כאלה. אז אני לא חושב שהציבור החרדי שילם מחיר על תמיכת חלק מהקהילות בברקת. להיפך. כולם הרוויחו בזכות אותן הקהילות".
• • •
לפני שנפרדנו, עצרנו לרגע בכניסה לעיר העתיקה בירושלים. על רקע חומות העיר הנפיצה ביותר בעולם, ביקשנו לצלם את השניים. בין תמונה לתמונה, הטלפון לא מפסיק לצלצל, ועל הקו נמצא אחד ממנהלי הסמינרים הגדולים בעיר, אשר מבקש פגישה דחופה, קרויזר מסכם איתו להיפגש בערבו של אותו יום. בינתיים ניסינו לסכם את הריאיון הזה.
ברקת התפקד לאחרונה לליכוד. מה הסיכוי שהוא יתמודד שוב בבחירות לעירייה בפעם הבאה?
קרויזר: "סבירות גבוהה מאד שהוא יתמודד בפעם השלישית. אני תמה על אנשים שאחרי שמונה שנות כהונה של ברקת, שוכחים שהוא מתכוון למה שהוא אומר. הוא כאן בכוונה להישאר".
איזק: "כל עוד ברקת בירושלים, אנחנו נמשיך לפעול כדי לסייע לו לפתח את ירושלים החרדית. אני חושב שהוא משתדל לעשות זאת על הצד הטוב ביותר".
אגב, קשה למצוא שני יועצים ששונים זה מזה כמעט בכל מובן, שפועלים יחד במשך שנים רבות כל-כך. מה הסוד שלכם?
איזק: "תתפלא, אבל גם לנו יש ויכוחים ואנחנו יכולים להסתכל על דברים באופן שונה. אך אנו צוות מחובר מאוד, עם השלמה הדדית ולימוד הדדי. מעולם לא ניסינו לשנות אחד את השני ואני חושב שזה תורם הרבה מאד לעבודה שלנו".
קרויזר: "אני לא אלבש שטריימל ואיזק לא יענוב עניבה. אבל הכימיה בינינו עובדת שעות נוספות, ושנינו מקווים שהיא תורמת לתושבי ירושלים".
ולסיום, שאלנו, אם שניכם לא הייתם כאן, ניר ברקת היה כיום ראש עיריית ירושלים?
איזק: "לעולם לא נוכל לדעת".
קרויזר: "זו שאלה קשה ומורכבת, ואין לנו תשובה ברורה לשלוף לך. אני יודע שאצל חלק מגדולי ישראל היה את השיקול של יציאת המונים מהציבור החילוני כדי לשנות את צביון העיר. אבל אנחנו מביטים קדימה ולא אל העבר. יש לנו תפקיד – לשמור על ירושלים יהודית וחרדית, ואנחנו משתדלים לעשות את זה על הצד הטוב ביותר".
נכנסים לרכב וחוזרים לככר ספרא, שם הם מתפצלים, איזק מוזעק למשרד הבריאות כיועצו של השר הרב ליצמן, וקרויזר נפרד במהירות כדי לא לאחר לדיון אצל מנכ"ל העיריה אמנון מרחב על פתיחת שנת הלימודים הקרובה.