דרשותיו התורניות של ראש ישיבת פוניבז' הגאון רבי גרשון אדלשטיין שהטריח עצמו ועלה אמש (שלישי) לירושלים לנאום בפני מחנכי ארגון "לב שומע" ולאחר מכן בישיבת בין הזמנים "בית שמואל" עוררו הדים רבים כאשר ראש הישיבה שם דגש על נושאים חינוכיים העולים על סדר היום הציבורי של עולם התורה והישיבות ועל היחס הנכון לחניכים במוסדות הלימוד.
לאחריו נשא דברים גם ראש ישיבת פוניבז' הגאון רבי ברוך דב פוברסקי.
"כיכר השבת" מגיש את נאומו המלא של הגרי"ג אדלשטיין בוועידת לב שומע בנוכחות מאות רבנים ואישי חינוך.
"זכות גדולה מאד יש לאלו שעוסקים בזיכוי הרבים בתורה, שכל התורה שלומדים המושפעים מחמת השפעתם, נזקף לזכותם, ונחשב כמו שהם למדו, אפילו דברים שהמשפיע בעצמו לא למד, ולא היה סיפק בידו ללמוד אותם, אבל השפיע על אחרים שילמדו, הרי זה נחשב כמו שהוא למד. ולא רק לענין השכר בעולם הבא ובעולם הזה, אלא יתירה מכך, כל התורה שאחרים לומדים מכוחו, יזכה גם הוא בעצמו לדעת אותה בעולם הבא, עם הבנה של עולם הבא.
"וכך היה מעשה באדם אחד שנפטר צעיר, והניח אחריו ילד יתום, והכניסו אותו ללמוד בחיידר בירושלים, והיה קשה לו מאד, מפני שלא הורגל בלימוד הגמרא. יום אחד חזר הילד לביתו, ואמר, כי למחר יש להם מבחן בגמרא, והוא אינו יודע את הגמרא ואינו מוכן למבחן, והצטער מאד, עד שנרדם על מיטתו מתוך בכי.
"ולמחרת בבוקר קם הילד משנתו, ואמר לאמו, עכשיו אני כבר מוכן למבחן, כיצד? אביו בא אליו בחלומו ולימד אותו! אפילו שבחייו לא למד מעולם גמרא זו, זכה ללמוד אותה בעולם הבא, כיון שהבן שבא מכוחו למד אותה בעולם הזה, וכל מה שאחרים לומדים מכוחו זוכה גם הוא ללמוד בעולם הבא, עם דרגת הבנה של עולם הבא!
"וכך גם אלו המשפיעים מרביצי התורה, יזכו בעולם הבא לדעת את מה שאחרים לומדים מכוחם, עם הבנה של עולם הבא.
"ומצינו שאמרו חז"ל במסכת פאה ותלמוד תורה כנגד כולם, היינו ששכר תלמוד תורה הוא כנגד כל הדברים המוזכרים למעלה במשנה שם, שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא. ומה הם הפירות בעולם הזה? פירות של הקרן הקיימת בעולם הבא, פירות שבאות מעץ שבעולם הבא, פירות כאלה, דרגה גבוהה של הצלחה בתורה, זהו שכר תלמוד תורה כנגד כולם, מי שלומד תורה בעצמו, וכל שכן מי שמלמד אחרים ומזכה אותם בתורה.
"עוד מצינו בחז"ל (סוכה מט, ב) שיש מעלה מיוחדת ללמד תורה לאחרים, ותורה כזו נקראת תורת חסד, תורה שיש עימה חסד. וצריכים שזה יהיה עם אהבת חסד, לא מספיק מה שהמלמד נהנה והתלמיד נהנה, אלא חשוב מאד שיהיה מתוך אהבת חסד, שעושים חסד עם התלמיד ומטיבים עימו בזה שמלמדים אותו תורה.
"זהו המעשה שמובא בגמרא (עירובין נד, ב) על רבי פרידא, שהיה לו תלמיד קשה הבנה, שלא היה מבין את מה שלימדו אותו עד שחזרו והסבירו לו כל דבר ארבע מאות פעמים, וכך היה רבי פרידא עושה, חוזר ומסביר לו בסבלנות כל דבר עד שיבין, ופעם אחת אירע שגם אחרי ארבע מאות פעמים לא הבין, ושאל אותו רבי פרידא מה קרה שאינו מבין, אמר לו התלמיד, ידעתי שהרבי צריך ללכת עוד מעט לדבר מצוה, ומחמת זה לא הייתי רגוע, ולא יכולתי להתרכז להבין את הדברים, עד כדי כך קשה הבנה היה, אמר לו רבי פרידא אם כן אסביר לך שוב ארבע מאות פעמים, וחזר והסביר לו עד שהבין.
"וכתוב בגמרא שרבי פרידא קיבל שכר עצום על כך, אבל התלמיד לא מצינו שקיבל שכר מיוחד עבור מה שהתאמץ לשמוע, מפני שזהו הטבע שירצה לדעת ולהבין, ועשה כן לתועלת ולטובת עצמו, רק רבי פרידא שכבר ידע את מה שהוא מלמד, ואף על פי כן טרח לטובת התלמיד, זה כבר דבר מיוחד במינו, ומגיע לו שכר מיוחד על כך, ואמרו מן השמים שיבחר מה שהוא רוצה בשכרו, אם להאריך ימים ולחיות ארבע מאות שנה, או שיזכו הוא וכל בני דורו לחיי העולם הבא.
"והנה מה שיחיה ארבע מאות שנה מובן שזה שכר עבורו, שבאותו הזמן יוכל לעשות עוד מעשים טובים ולזכות לעולם הבא שאין לשער, אבל מה שיזכו כל בני דורו לחיי העולם הבא, צריך ביאור מהו השכר בזה לרבי פרידא בעצמו? ומבואר כי אצל רבי פרידא זה היה דבר גדול מאד שיזכו כל בני דורו לחיי העולם הבא, והיינו מתוך אהבת חסד שהייתה בו, כי אהבת חסד היא לא רק להיטיב לאדם בהנאות גשמיות, אלא לתת לאדם עולם הבא זהו החסד הכי גדול שיכול להיות, ומתוך אהבת חסד הגדולה שלו בחר רבי פרידא באפשרות הזאת, שיזכו כל בני דורו לעולם הבא, ויותר מזה לא היה צריך, לא היה חשוב לו לחיות ארבע מאות שנה, רק לעשות חסד עם בני דורו, ומתוך מידה זו של אהבת חסד היה בכוחו להתמסר כל כך להצלחת התלמיד.
"זהו הענין של תורה שיש עמה חסד, וזוהי זכותם הגדולה של מרביצי התורה, בעזרת השם יזכו להתברך בכל הברכות המובטחות, יהי נועם השם עליכם ותשרה שכינה במעשי ידיכם".
צפו בנאומיהם המלאים של ראשי ישיבת פוניבז' הגרי"ג אדלשטיין והגרב"ד פוברסקי