עורך הראשי של "יתד נאמן", הרב ישראל פרידמן מפרסם מאמר העוסק בזכותם של שומרי התורה להיות בארץ, ומונה שלל חוקים קשים שלמרות ההסכמים הקואליציונים נאלצים חברי הכנסת של דגל התורה ובראשם יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני להתמודד איתם מידי יום.
הוא שולח מסר של אחדות ומציין כי הפעילות למען הכלל נעשה בשיתוף כלל הסיעות ביהדות התורה וכמובן סיעת ש"ס.
במסגרת המאמר תוקף העיתון גם את הקואליציה הנוכחית שמערימה קשיים רבים על כל נושאי הדת ובעיקר את מפלגת הבית היהודי עימה נלחם גפני בשבועות האחרונים.
וכך כותב הרב פרידמן:
נציגי 'דגל התורה' ועמם נציגי יהדות התורה וש"ס, מנהלים ללא הפוגה את מלחמת העצמאות של היהדות החרדית. כשנאלמה תרועת הפסטיבלים, כשנדמו "חגיגות העצמאות" שנערכו ברחבי הארץ, זו שעה להגיד לאחים תועים וטועים את האמת הנוקבת: "אנחנו לא חיים בארץ הזו בזכותכם. להיפך: אתם חיים כאן בזכותנו. אנחנו דורשים את המגיע לנו, כי זה שלנו. לא אתם עושים לנו טובה, אנחנו עושים לכם טובה, כי כולה שלי. כל קיפוח הוא שוד לאור היום". מה שפעם גם גויים וחילונים הבינו והסתירו מנימוקים מובנים, חייב לצוף על המים: שלי ושלכם, שלנו הוא!
קצת הסטוריה, כדי להבין את גודל העוול למתרחש היום. הגיע לידינו מכתב שאצור בארכיון הציוני (מיום ה' ניסן תש"ה), שנשלח ע"י י.א. שפירא – חברת גאולה ת"א, והוא ממוען אל הסוכנות היהודית והרה"ר. הרקע: משלחת שהגיע מאנגליה בשליחות הממשלה לפני פינוי המנדט, ומטרתה לבדוק עד כמה נשמרת "קדושת התנ"ך" ע"י היהודים: קראתי בעתון "הבוקר" מיום 15.3.45 ידיעה כי משלחת של כמרים יוצאת מאנגליה על מנת לבחון עד כמה נשמרת כאן ע"י היהודים קדושת התנ"ך. הנני מלא חרדה כי לבי אומר לי שבעלי המשלחת ירצו למצוא דוקא את החלק הבלתי דתי בישוב שמתייחס באדישות לקדושת התנ"ך כדי לעשות מזה קרניים לנגח אותנו מבחינה פוליטית ולהודיע קלוננו ברבים.
הנני מציע לקדם את פני הרעה ולהקטינה כמה שאפשר:
יש לשער כי ראשית כל תבקר המשלחת במקום התורפה ב"שער הגולן" שהספיק להתפרסם באנטי דתיות שלו ע"י מעשה שהיה בספר התורה שהוחזר, ולכן יש תיכף ומיד לחדש שם את המנין של הזקנים ולהחזיר לשמה את ספר התורה ככה שתוכל לבוא הכחשה בפני המשלחת ולטשטש את כל המעשה שגרם לנו הפסד לא מעט.
יש להכניס ספרי תנ"ך בכל הספריות שבקבוצים של השומר הצעיר. אני אומר בכל הקיבוצים היות ולא ידוע באיזה קיבוץ המשלחת תבקר פתאום, באופן שלא יימצא קבוץ גם הכי נדח שבספרייתו לא ימצא תנ"ך.
בקבוצים שפרקו מעליהם עול הדת ויוצאים בשבת לעבודה בשדה, יש למנוע לעשות זאת, בכל אופן בכל זמן שהותה של המשלחת בארץ.
על הרבנות והסוכנות לדאוג למפרע שהמשלחת תבקר בעיקר בקיבוצים דתיים, וכן במושבות פיק"א, איפה שהאלמנט הדתי בולט יותר. הרה"ר צריכה להשתדל להפגש עם המשלחת, גם באם זו המשלחת לא תפנה בעצמה אליה ולהכין בשבילה תזכיר על כל מיני הישיבות, תלמודי התורה ובתי ספר דתיים שישנם בערים ובמושבות וכן סטטיסטיקה על מספר בתי הכנסת שישנם בארץ ועל כל מיני ארגוני הנוער שעומדים על הבסיס הדתי – שהם רוב בנין ומנין בהשוואה עם הקיבוצים הרדיקלים שהם מיעוט קטן, באופן שהמשלחת תקבל מושג נאמן שהיהדות הדתית ישנה בארץ. כל זה צריך לעשות בלי פרסום ולא ע"י העתונות או חוזרים, אלא ע"י שליחים, כפי שנוהגים לפעול בדברים הנוגעים לבטחון, שהפרסום לא יפה להם", סוף ציטוט.
הבריטים שרצו לבדוק האם צריך להעניק לעם היהודי את השלטון בארץ ישראל שיגרו משלחת כמרים לבדוק האם היהודים שומרים כאן תורה ומצוות. הגויים הבינו שהישיבה והזכאות על הארץ, תלוייה בקיום תורה ומצוות. גם החילונים שהבינו את המשמעות, מיהרו להקים מנגנון הטעייה כוזב, על הגב שלנו, תוך שמוש בזהות שלנו. במקום לתקן את המעוות, ניסו להסוותו. במקום לפתור את הבעייה, דאגו שהיא לא תיראה. במקום להחליף את הסחורה, החליפו את התצוגה בחלון הראווה. במקום להסתדר ולשפר את ההופעה, ניפצו את המראה. הבהלה של הישוב מהביקורת האנגלית, ברורה לחלוטין, כי רק היהדות הנאמנה, זו שמקיימת את כל צווי היהדות, היא הזכות המוסרית לשבת בארץ ולא שום דבר אחר! בגללנו הם קבלו את הארץ, השתלטו עליה, ועכשיו פועלים נגדנו. מי שמבקש לעקור את הדת, אין לו זכות לשבת כאן. הוא שודד שגוזל לנו את הארץ, שאנחנו קבלנו מהאומות. אין לו קושאן, אין לו טאבו.
אם נבחן את הדברים ממרחק של זמן, העוול רק נמשך. עד היום דבר לא השתנה. לנציגי דגל התורה, למרות הישגיהם, אין דקה אחת לנוח על זירי הדפנה. למרות החברות בקואליציה, למרות שהם מחזיקים בידם עמדות של כוח השפעה, המלחמה ניטשת יום יום. למרות שחוק הגיוס עבר, עומד להגיע לשלחן הממשלה דו"ח של ועדת מנכ"לים שבמתכונתו הוא רע. כמו כן הגיעו השבוע לועדת חוץ ובטחון תקנות בסוגיה זו, והן כוללות נושאים שמחייבים עמידה על המשמר, ונציגי דגל התורה יושבים על המדוכה בנושאים אלו. גם במה שהושג, צריך לעמוד על משמר עולם התורה, ללא הפוגה.
כך גם בחוק הליבה. הממשלה הקודמת חוקקה חוק על פיו הת"תים ומוסדות הפטור לא יתוקצבו. הרב גפני הגיש בענין הצעת חוק פרטית שאושרה בועדת שרים. הממשלה ביקשה לעכב את המשך החקיקה על מנת שיוגש חוק ממשלתי, אך דבר לא נעשה ויש להאבק. אמנם מוסרית "כולה שלנו", אבל נציגי דגל התורה נאלצים לנהל מלחמה יומיומית, על ממוש הזכויות שלנו. כך גם בסוגיית הבטחת הכנסה: הממשלה החליטה להעביר כסף לתקן את עיוותי הממשלה הקודמת. הכסף הועבר ע"י ועדת הכספים למשרד החינוך שמופקד על העברת הכסף. אבל משרד החינוך מעכב את ההעברה לידי האברכים. נציגי דגל התורה זועקים נגד משרד החינוך שתוקע את ההעברה לאברכים שכל כך זקוקים לכסף, אך המשרד מונע מלומדי התורה את פת לחמם היבשה ונציגי דגל התורה חייבים להלחם על כך. למרות שאנחנו הזכות המוסרית לשבת כאן בארץ, מלחמת הקיום לא חדלה. יש לציין, כי בסוגיית הבטחת ההכנסה מונחת גם במליאת הכנסת הצעת חוק פרטית של הרב גפני וחברים נוספים, הצעה שכבר אושרה בועדת שרים, שמטרתה לתת לעניין קביעות. הממשלה ביקשה לעכב גם את החוק הזה עד שתוגש הצעת חוק ממשלתית, אך עד לרגע זה דבר לא נעשה. על כל "זכות וזכות", ניטש מאבק.
למרות שאנחנו הדם שזורם בעורקיה של המדינה הזו, למרות שעצמאותה ניתנה רק בזכות שומרי התורה, הנציגות החרדית נאלצת להלחם שרפורמים לא יוכלו להטביל את "גירי הכזב" שלהם במקוואות של המועצות הדתיות, כהחלטת הבג"צ. "חוק הרפורמים" שנועד להסדיר את הענין עבר בקריאה טרומית, על אף התנגדות מספר חברי קואליציה, והוא נמצא בועדת הפנים כדי לנסח נוסח מוסכם שיעבור בקריאות סופיות ויסתום את הפירצה של זמורות הזר המבקשות להשתרג על כרם ישראל.
מאבק עז ניטש גם על בתי הדין הרבניים. שרת המשפטים מהבית היהודי וחברות נוספות בועדה למינוי דיינים שהוכנסו לוועדה ע"י הבית היהודי בקדנציה הקודמת, תובעות למנות דיינים שמינויים עלול לגרום לנזק בלתי הפיך ולפרצות בהלכה בסוגיות הכי רגישות, בגלל דעותיהם הליברליות וזיקתם לבתי מדרש שגדולי ישראל רואים בהם הרס וחורבן. נציגי דגל התורה נאלצים להלחם כדי למנוע פגיעה בסמכות הלכה. כאשר הרב גפני הצהיר בראיון ל"יתד נאמן" כי "עדיפה ממשלה עם המחנה הציוני מאשר עם הבית היהודי", זה בגלל שסבלו של הצבור החרדי מנציגי "הבית היהודי", קשה מנשוא. משום כך נציגי דגל התורה מתקשים לחבק את המפלגה המגדירה עצמה דתית, ונאלצים להלחם ללא הפוגה למען היהדות הנאמנה ולמען כלל ישראל.
זאת ועוד. במשרד החינוך ישנם תקציבים נוספים שצריכים לחזור לחינוך החרדי אחר שקוצצו ממנו. בתקופת הרעה של שלטון פירון במשרד החינוך, תקציבי "תל"י ו"טיפוח ותמרוץ", פוזרו במתכוון לממלכתי ולממ"ד. על פי ההסכם הקואליציוני, תקציבים אלה צריכים לחזור. אבל משרד החינוך הוציא לפני פסח תקנות שהן תעתיק של התקנות הישנות של פירון – ושוב החינוך החרדי בחוץ! נציגי דגל התורה למרות היותם בקואליציה, נאלצים להלחם על כל דבר. למרות שכל מה שיש כאן זה רק בזכות יהדות הנאמנה, ניטש כאן מאבק ללא הפוגה. מה שגוי מבין, מה שראשי הציונות הבינו בתוכנית ההסוואה שלהם "להכין תזכיר על כל מיני הישיבות, תלמודי התורה ובתי ספר דתיים", שרים דתיים לא מבינים והיהדות החרדית נאלצת להאבק על כך.
ואולי רק דוגמה נוספת: ויכוח חמור ניטש בין הרב גפני והרב מקלב יחד עם נציגי היהדות התורה וש"ס לבין אגף התקציבים באוצר, בענין תקצוב לומדי התורה. על פי ההסכם הקואליציוני, כשמספר לומדי התורה צומח – והוא גדל כ"י, צריך להוסיף תקציב. אך האגף טוען שהעביר סכום גלובלי ואינו מוכן להוסיף כמתבקש וכמתחייב. במצב הנוכחי, תלמיד במוסדות הציונות הדתית יכול לקבל עד פי-7 והתקנות חייבות להשתנות. אלה הן רק דוגמאות, אבל המערכה יומיומית. למרות עמדות המפתח, על אף שזו זכותנו בדין ולא בחסד, הנציגות החרדית נאלצת להלחם ללא הפוגה על שלנו.
זו השעה להכריז: אנחנו מעניקים לישראלים את הזכות לחיות כאן. אנחנו הטאבו שלהם. הם תפסו טרמפ על הזכות שלנו על הארץ, ופוגעים בנו. הם לקחו ללא רשות את האופניים ההסטוריות ומדוושים לכיוון ההפוך. הם שחיים כאן על חשבוננו, מנסים לגזול, להציק, בלי להבין שהגיעו לכאן כנוסע סמוי בתוך המזוודות שלנו. הנציגים החרדים ימשיכו להאבק על זכויותנו. אף אחד לא יוכל לעצור את שירת עצמאותו האמיתית של העם היהודי. את המנגינה הזו אי אפשר להפסיק. מלחמת העצמאות האמיתית עודנה ניטשת.