אאא

בני הזוג נישאו ב-2001 בארה"ב כדת משה וישראל, ונולדו להם שלושה ילדים. באוגוסט 2014 עזב הבעל את הבית, ומאז הם חיים בנפרד. לאחרונה הגיע הבעל לביקור בישראל, ואשתו ניצלה את ההזדמנות להגיש נגדו תביעת מזונות יחד עם בקשה לצו עיכוב יציאה מהארץ. לאחר הגשת התביעה, בעקבות הערת בית הדין הרבני, הגישה האישה גם תביעת גירושין.

לסיוע בהגשת תביעות גירושין

עורך דין דיני משפחה

בית הדין האזורי הוציא צו עיכוב יציאה כמבוקש, אולם מאוחר יותר קיבל את בקשת הבעל וביטל את הצו לאחר שפסק כי אין לו סמכות לדון בתביעה. על החלטה זו הגישה האישה ערעור בבית הדין הרבני הגדול.  

שלושת הדיינים – הרב אליהו הישריקהרב יצחק אלמליח והרב מימון נהרי – ניסו לשכנע את הבעל קודם כל להתגרש, ולהותיר את סוגיות המשמורת, מזונות הילדים וחלוקת הרכוש להכרעה לאחר סידור הגט. הוא גם ביקש שהצדדים יבחרו איזה בית דין ידון בכך בישראל או בניו יורק.

היחיד בעולם  

אלא שהבעל לא הסכים ושינה את עמדתו מספר פעמים. "התרשמנו שלפנינו מקרה שבו לבעל אין עמדה יציבה בעניין הגירושין ואף שהביע את הסכמתו העקרונית להתגרש עקב הקרע העמוק – חוששים אנו שמא אמירות אלו מן הפה ולחוץ הן וישנו חשש רציני ומבוסס שלאחר עזיבת הבעל את הארץ – האישה תיוותר עגונה לכל ימי חייה", כתבו הדיינים.

הדיינים הבהירו כי אמנם פורמלית מדובר בערעור על החלטה לביטול צו עיכוב יציאה, אולם מבחינה מעשית השאלה העומדת להכרעה היא האם לבית הדין הרבני בישראל סמכות לדון בתביעת מזונות על אף שהנתבע אינו אזרח או תושב ישראל, והאם יש צורך להוכיח "זיקה" כלשהי לישראל.

במישור ההלכתי, הכלל הוא אמנם לתבוע במקום מגורי הנתבע ("הלך אחר הנתבע"), אלא שיש לו חריגים, במיוחד כשמדובר בשני בתי דין שאינם שווים ברמת יכולת האכיפה שלהם.

הדיינים הזכירו כי בית הדין הרבני בישראל הוא היחיד בעולם שיש לו מעמד של רשות שיפוטית רשמית. לבית הדין הרבני בחו"ל אין מעמד רשמי, "ידיו קשורות", כך שגם אם יחייב את הבעל בגט, הדבר עדיין יהיה תלוי ברצונו הטוב.

לאחר מכן, הדיינים עברו למישור האזרחי וסקרו את חוק שיפוט בתי דין רבניים ופסיקות ביהמ"ש העליון לאורך השנים. הם הגיעו למסקנה כי בית הדין מוסמך לדון בתביעת אישה יהודייה למזונות "שלא אגב גירושין" גם אם הבעל אינו אזרח או תושב וגם ללא זיקה משמעותית לארץ (אם כי בשלב מסוים התברר שהבעל היה אזרח ישראל בעבר כך שממילא יש לו "זיקה").

לפיכך הדיינים קיבלו את הערעור וקבעו כי צו עיכוב היציאה מהארץ שריר וקיים. "על בית הדין האזורי לדון בתביעת המזונות שהגישה האישה ולשקול את אפשרות הדיון בתביעת הגירושין", חתמו הדיינים.    

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

אם מי מהקוראים תוהה מהיכן באה סמכות בית הדין לנקוט בצעדים כה חריפים נגד אזרח זר, התשובה נמצאת בתיקון לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) תשי"ג - 1953 משנת 2005, שהרחיב את סמכות בית הדין, לנוכח התעקשות בתי הדין הרבניים להשוותה לסמכות הבינלאומית של בתי המשפט האזרחיים. כך נוצר האבסורד. לפחות הפעם היא שימשה לצורך מניעת עיגון...

  • ב"כ המערערת: עו"ד אברהם יצחק וייס
  • ב"כ המשיב: עו"ד אברהם אטיאס

עורכי דין דיני משפחה • לפסק הדין לחץ כאן

הכותבת:  עורכת דין אפרת פריימן עוסקת בדיני משפחה

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותבת לא ייצגה בתיק

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.