אאא

כומר עם צלב, ואישה חרדית, הדליקו משואות לתפארת מדינת ישראל. לכאורה אין קשר בין הכומר והחרדית. אך זה נובע מאותו שורש – רפיסות יהודית ואיבוד הזהות היהודית.

מיליוני יהודים במשך הדורות נטבחו, נשחטו, גורשו, עונו והועברו על דתם, תחת הצלב הנוצרי. זכורים לדיראון עולם מסעי הצלב השונים ששטפו את אדמת אירופה, במסגרתם נשחט כל יהודי שנקרא בדרכם. זכורה לדיראון עולם תקופת האינקוויזיציה, שבשם הצלב עונו, נרצחו, גורשו והוכרחו להמיר דתם אלפי יהודים.

זכורה לדיראון התקופה הרת הגורל של השואה, בה נעשו מעשי הזוועה ביהודים, שלא היו כדוגמתם בהיסטוריה האנושית, בשתיקתה הרועמת – אם לא בתמיכתה הישירה או המרומזת – של הכנסייה הנוצרית והאפיפיור. היו גם מעט יוצאים מן הכלל, חסידי אומות העולם.

אדמת אירופה רוויה מדם יהודי שנשפך בה, באכזריות שאין מושלה, בשם הצלב הנוצרי, במשך שנות דורות.

כל זה לא עמד כנראה בפני מארגני טכס הדלקת המשואות, האירוע המכונן של יום העצמאות המשקף את האני המאמין של המדינה. הם העמידו כומר נוצרי עם צלב, שידליק משואה לתפארת מדינת ישראל. ומה העילה? שהוא מגייס גויים לצה"ל. בפעם הבאה ידליקו את המשואה אנשי חיזבאללה וחמאס. בסך הכול הם גרמו הרבה פחות הרג בעם היהודי.

כי אין גבול לרפיסות היהודית ולרגשות הנחיתות. ההצדקה העלובה, שיש להניח שתעלה, היא שהיחסים עם הנוצרים בימינו השתנו. זה שקול לכך שיצדיקו הדלקת משואה על ידי אחד מצאצאי הנאצים, המגלה חרטה, עם הסמל הנאצי, כאקט של סולידריות מתחדשת.

בעומק העניין, זו גם הסיבה שנתנו לחרדית להדליק משואה. אני לא מכיר אותה, ואני לא יודע עד כמה היא בכלל חלק אינטגראלי מהעולם החרדי. מבלי לזלזל במה שהיא עשתה, שגם את זה אני לא מכיר, זה בכל מקרה לא דבר גדול. אני מניח שמי שהקים לדוגמא בתי החולים, או מפעלי תעשיה גדולים עשה דבר יותר גדול. זה היה רק תירוץ לתת לחרדית להדליק משואה. ועוד אישה.

המניע ביסוד העניין הוא, הרצון לשנות את העולם החרדי בדרכי שלום. בסוג של חיבוק. להביא למצב שלוקחים אישה חרדית, נותנים לה כבוד ממלכתי, בתקווה שהמסר יחלחל לכל בנות ישראל. מסתבר שכדאי להיות חרדית מודרנית, משולבת עם ההוויה הישראלית. יש לך סיכוי להדליק משואה.

גם זה נובע מהרפיסות היהודית. הקנאה ביהדות החרדית, מעבירה את המדינה על דתה. יום יבוא, והמדינה תכיר בכך שהעולם מעריך דווקא את היהודים העומדים על ערכיהם, ולא את הישראליות המלאה ברגשות הנחיתות והאשמה על היותה יהודית, והעושה ככל יכולתה להיטמע בתרבות המערב.

עד אז ידליקו משואות, הכומר עם הצלב, והאישה החרדית, לתפארת מדינת ישראל.