אאא

לטענת התובע, בשנת 1993 רכש מעמידר דירת מרתף בת ארבעה חדרים במושבה הגרמנית בחיפה. הדירה הוצגה לו כתקינה לחלוטין אך "מוזנחת" מכיוון שלא גרו בה תקופה ארוכה. הוא ביצע בדירה עבודות שיפוץ ואיטום במשך ועבר לגור בה עם אשתו הטרייה.

לייעוץ בתחום:

פנו לעורך דין מקרקעין

לדבריו, לאחר החורף הראשון החלו הצפות כבדות ביותר שהגיעו עד לגובה של מטר מהרצפה. כל עבודות האיטום שביצע בשנים שלאחר מכן היו לשווא ולא פתרו את הבעיה.

בשנת 2002 הוא ביקש מדיירי הבניין לבצע חפירה בקירות החיצוניים של דירתו למניעת תופעת הרטיבות אך הם סירבו ואף קיבלו צו מניעה קבוע האוסר עליו לבצע חפירות בשל הסכנה ליסודות הבניין.

בשלב זה התחוור לו כי הוא ניצב בפני "שוקת שבורה" והוא נאלץ לעזוב ולשכור דירה חלופית.

ב-2007 הוא תבע את עמידר אך לאחר כשמונה שנות דיונים דחה בית משפט השלום את תביעתו וקבע כי היה עליו לבדוק את מצב הדירה טרם הרכישה.

בערעור על ההחלטה טען האיש כי עמידר הטעתה ורימתה אותו כשלא גילתה לו את הליקויים החמורים. הוא ביקש להשיב לו את כל הסכומים שהשקיע בדירה ובשיפוץ ולפצות אותו על הנזקים ועגמת הנפש שנגרמו לו.

לטענתו, הוא סבר כי על ידי עבודות שיפוץ רגילות יהפוך את הנכס ל"דירת חלומותיו" ולא ציפה שהנכס "יותקף בהצפות מכל עבר ממי גשמים". עוד נטען כי הוא הוזהר מפני תופעות רטיבות קלות אך לא מתופעות של הצפות קשות המונעות כל שימוש בדירה.

עמידר מצידה השיבה כי המערער רכש את הדירה "as is". לדבריה, מדובר באיש מקצוע העוסק בשיפוצים ואיטום שראה את הדירה באור יום ושוחח עם השכנים שהזהירו אותו מפני מצבה. למרות זאת הוא השתתף במכרז ונטל על עצמו "סיכון מחושב". המשיבה הוסיפה כי המערער רכש את הדירה במחיר נמוך משמעותית ממחיר השוק.

פערי כוחות

הרכב השופטים יגאל גרילכמאל סעב וסארי ג'יוסי מבית המשפט המחוזי בחיפה קיבלו את הערעור חלקית. לדבריהם, מהמכרז שפרסמה עמידר לא ניתן להתרשם כי מדובר בנכס שאינו ראוי למגורים, עובדה שהתבררה למערער רק בשנת 2002.

עד אז הוא סבר, בצדק מבחינתו, כי יוכל להתמודד עם הרטיבות באמצעים סבירים ומקובלים ולא שיער כי הטיפול בבעייה מחייב חפירות עמוקות והתארגנות של כל דיירי הבניין, כתבו השופטים.

לקביעתם, מחומר הראיות עלה כי עמידר ידעה על חדירת מים לדירה מהחצר כבר בשנות השבעים ומרישומיה עולה כי בשנים אלה היא נבדקה על ידי מהנדסים ונמצאה בלתי ראויה למגורים.

יש להביא בחשבון את פער הכוחות בין המערער לבין המשיבה, הבא לידי ביטוי גם במידע הנמצא בידיה, ציינו השופטים וקבעו כי יש הבדל בין הרטיבות הקלה בה הבחין המערער טרם הרכישה לבין המצב שהתברר בדיעבד. 

לקביעתם, היה ראוי כי עמידר תציין במכרז שהדירה אינה ראויה למגורים ולכן עליה לפצות את המערער על העבודות שהשקיע ועל עגמת הנפש שנגרמה לו.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

את סכום הפיצוי העמידו השופטים על 100,000 שקל בתוספת שכ"ט עו"ד בגובה 15% מהסכום והוצאות של 4,000 שקל.

  • ב"כ המערער: עו"ד ג'קלין סוויד-כרכבי
  • ב"כ המשיבה: עו"ד גיא פייביש

עורכי דין דיני מקרקעין • לפסק הדין לחץ כאן

הכותבת:  עורכת דין גילה פרלמוטר נגריס עוסקת בדיני מקרקעין

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותבת לא ייצגה בתיק.

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.